אפשר לקבל גישה לתיבת המייל של החייב בהליך פשיטת רגל?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

האם אפשר לקבל גישה לתיבת הדוא''ל של החייב בהליך פש''ר?

Hebrew

השאלה האם ניתן לקבל גישה לתיבת מייל פרטית נדונה בפסיקה לא פעם בהקשר של דיני עבודה. כלומר, האם המעסיק רשאי לחדור לתיבת המייל הפרטית של עובדיו (והתשובה לכך, אגב, הינה כי ככלל הדבר אסור, למעט במקרים בהם מתקיימות נסיבות חריגות אשר מצדיקות זאת).

במסגרת הליך רע"א 129/17 עו"ד אלון ריחני נ' סטריקובסקי נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה דומה, והפעם במסגרת דיני חדלות פירעון ופשיטת רגל.

תיק זה עסק בבקשתו של עורך דין ריחני אשר מונה לשמש כמנהל המיוחד של נכסי חייב בשם סטריקובסקי, לקבל גישה לתיבת המייל של אותו חייב, לאחר שהנאמן ערך חקירות שונות מהן עלה, לטענתו, כי תיבת המייל של החייב איננה תיבה פרטית, כי אם תיבה מסחרית, אשר משמשת אותו לצורך ניהול עסקים וקבלת הכנסות הנסתרות מעיניו.

בהתאם לכך הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי שדן בתיק פשיטת הרגל של אותו אדם, במסגרתה ביקש מבית המשפט להורות לספקית האינטרנט ושירותי הדוא"ל של החייב לתת לו העתק או גישה לתוכן תיבת הדוא"ל של החייב.

בת המשפט המחוזי דחה את הבקשה וזאת הסתמך על הוראת סעיף 58 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אשר עוסקת בדואר הפיזי הממוען לחייב, ואשר קובעת כך:

"משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, או עובד שלו – במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על שלושה חדשים – לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו".

בית המשפט המחוזי קבע כי סעיף 58 לפקודה אמנם איננו דן במפורש בתיבת דואר אלקטרוני, אולם ניתן להחיל אותו גם על תיבת דואר אלקטרוני של חייב, בהיותה התחליף המודרני לתיבת הדואר הפיזית.

עוד קבע ביהמ"ש המחוזי כי צו אשר מתיר לבעל תפקיד לקבל לידיו דברי דואר של חייב, פוגע באורח ניכר בפרטיותו של החייב ועל כן אין ליתן להוראת סעיף 58 פירוש מרחיב החורג מלשונה.

בהמשך לכך, קבע ביהמ"ש המחוזי כי תנאי סעיף 58 לפקודה אינם מתקיימים במקרה דנן, בין היתר מאחר שהבקשה אינה מוגבלת לעיון בדואר הנכנס אלא מבוקש לעיין גם בדואר היוצא ששלח החייב וכן מאחר שהצו שהתבקש אינו מוגבל לשלושה חודשים.

המנהל המיוחד הגיש בר"ע על החלטה זו בפני בית המשפט העליון, בין היתר בנימוק לפיו אין לבחון את בקשתו במסגרת סעיף 58 לפקודה אלא במסגרת סמכויות החקירה הנתונות לבעל תפקיד בהליך פשיטת רגל.

הכנ"ר טען אף הוא שיש לקבל את הבקשה, בין היתר מאחר שמדובר בתיבת מייל מסחרית ולא פרטית ועל כן לא נשקפת סכנה לפרטיותו של החייב.

כמובן שהחייב עצמו התנגד לבקשה, בין היתר בטענה כי מדובר בתיבת מייל שבעבר שימשה חברה שפורקה, אך מאז הפירוק היא משמשת לשימושו הפרטי בלבד, ועל כן חדירה לתוכנה תפגע אנושות בזכות הפרטיות שלו.

בפסק דינו מיום 17.4.2017 החליט השופט העליון נ. סולברג לדחות את הבר"ע כלומר, שלא להתיר למנהל המיוחד לגשת לתיבת המייל של החייב, אם כי מנימוקים שונים מאלו של בית המשפט המחוזי.

תחילה קבע בית המשפט העליון כי לא ניתן לבדוק את בקשת הנאמן המיוחד לאור סעיף 58 לפקודה, וזאת לאור ההבדלים הקיימים בין תיבת הדואר הפיזי לתיבת הדואר האלקטרוני, ועל כן לא נותר אלא לבדוק את הבקשה לאור סמכויות החקירה הכלליות שהפקודה מעניקה במסגרת סעיף 18ג לפקודה.

ביהמ"ש העליון הבהיר כי ההבדלים בין תיבת הדואר הפיזי לתיבת הדואר האלקטרוני מתבטאים בעובדה לפיה תיבת הדואר הפיזי משמשת רק כתחנת מעבר לדברי הדואר הנשלחים ומתקבלים, ואילו תיבת הדואר האלקטרוני משמרת בקרבה את כל דברי הדואר שנכנסו אליה ושיצאו ממנה, ועל כן היא משמשת גם כארכיון וירטואלי של כל המסמכים הללו.

לפיכך, בעוד שסעיף 58 לפקודה צופה רק פני העתיד, מפני שהוא נועד לעקוב רק אחר דברי דואר שיתקבלו בעתיד, אזי כאשר מדובר בתיבת דואר אלקטרונית, הוא יכול לאפשר לעיין גם בארכיון הקיים בתיבת הדוא"ל, כך שהוא יכול לצפות גם פני עבר.

בהמשך לכך פנה בית המשפט העליון לבחון את הבקשה לאור סעיף 18ג לפקודה, אשר מעניק לכנ"ר סמכות חקירה כללית, בקובעו כי כי הכנ"ר מוסמך לערוך "חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו", וכן לדרוש מסמכים הנוגעים לענייני החייב מכל צד שלישי.

לצורך הדיון בבקשה לאור סעיף 18ג לפקודה, איזן ביהמ"ש בין האינטרס של בעלי תפקיד במסגרת הליכי חדלות פרעון של החייב, האינטרס של החייב, והאינטרס של צדדים שלישיים:  

האינטרס של בעלי תפקיד במסגרת הליכי חדלות פרעון של החייב הנו לקיים חקירה בדבר מצבו הכלכלי של החייב. לאינטרס זה ישנה חשיבות רבה, אשר נובעת מכך שבעל התפקיד מצוי בפער מידע מובנה, וכי עליו לדאוג לשיקום החייב מזה ולמיצוי זכויותיהם של הנושים מזה.

ללא מידע מדויק על דבר מצבו הכלכלי של החייב ויכולתו לפרוע את חובותיו, לא יוכל למלא את תפקידו נאמנה. אשר על כן פורשה הסמכות באופן נרחב, כך שמכוחה ניתן לפנות למגוון רחב של גורמים הקשורים לחייב.

האינטרס של הצדדים השלישיים, כגון החברה אשר מספקת לחייב שירותי דוא"ל כבמקרה דנן, הנו אינטרס עסקי מובהק לשמור על פרטיות הלקוחות, בפרט שבמקרה דנן משום מה לא צורפה החברה של החייב לבקשה ועל כן די כך כדי לדחות את הבקשה.

בית המשפט העליון הדגיש כי אין מדובר בעניין פרוצדורלי בלבד, אלא בנקודה המשליכה על יכולת הבירור של השאלה כולה.

האינטרס של החייב הנו שלא להיות נתון לחקירה בלתי סבירה, בלתי נחוצה או ללחץ-יתר ולהכבדה בלתי ראויה, וכן שלא לפגוע בזכות הפרטיות שלו, וזאת לאור המאפיינים היחודיים של תיבת הדוא"ל ולחשיבותה לחיי אנוש בימינו.

נפסק כי תיבת הדואר האלקטרונית איננה משמשת רק כארכיון מסמכים אלא היא מכילה מאגר עצום של מידע רגיש ופרטי מאין כמוהו, השייך לבעליה.

סוד-שיחו עם מעגלים קרובים ורחוקים, סודות אישיים, עניינים מקצועיים, כל מה שהתכתב אדם עם זולתו במשך שנים רבות עשוי להימצא שם.

לפיכך, הפגיעה בפרטיות של חייב אשר הוּתר לכונס לעיין במכתבים שקיבל במשך שלושה חודשים, לפי סעיף 58, אינה מגיעה לאפס קצהו של היקף הפגיעה בפרטיותו של אדם שינתן צו המאפשר גישה מלאה לכתובת הדוא"ל שלו.

מכאן נובע כי מתן צו לפי הבקשה דנן מהווה פגיעה מובהקת בזכות הפרטיות החייב, אשר מעוגנת הן בסעיף 2(5) חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 הן כזכות חוקתית במסגרת סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אמנם, כאשר חייב נכנס להליך של פשיטת רגל עליו לחשוף את עצמו לפני הכנ"ר ופרטיותו נפגעת מיניה וביה. אולם, גם במסגרת זו, יש לשמור על מידתיות הפגיעה בפרטיות. שכן, גם אדם שנקלע לחובות כספיים כבדים ומצוי בפשיטת רגל, זכאי למרחב אישי מסוים שאין לאיש זולתו רשות לחדור אליו.

ביהמ"ש העליון הדגיש כי הדין בעניין זה זהה גם כאשר מדובר בתיבת דוא"ל עסקית ולא רק כאשר מדובר בתיבת דוא"ל פרטית.

ראשית, משום שהפרדה זו לעיתים רבות הנה מלאכותית ויש המערבים בין תכתובות עסקיות לתכתובות אישיות ופרטיות, ואין להניח רק מעצם היותה של תיבת הדוא"ל מוגדרת לצרכים מקצועיים, שהיא אינה מכילה פרטים אישיים אחרים.

שנית, גם כאשר מדובר בתיבת דוא"ל המוקדשת כולה לעניינים מקצועיים, אין הצדקה לחשוף את מלוא תוכנה לנאמן, ללא כל סינון ובקרה.

לגבי טענת הכנ"ר לפיה קיימת סמכות להורות לספקית הדוא"ל של החייב להעביר העתק של תכתובות מסוימות, וזאת בהתאם למילות חיפוש או לכתובות ספציפיות שמהן או אליהן נשלחו הודעות, ציין ביהמ"ש העליון כי אין לשלול את האפשרות הפרשנית כי בקשה מעין זו אכן מצויה בסמכות הכונס וכי בנסיבות מסוימות יהיה מוצדק להורות כן, בהתקיים תשתית ראייתית חזקה בנוגע להעלמת הכנסות ו/או הברחת נכסים.

ברם, כאמור, שאלה זו תוכל להתברר רק כאשר תישמע גם עמדתה של ספקית הדוא"ל של החייב, ורק כאשר תונח לפני בית המשפט בקשה מתאימה וקונקרטית כאמור.

בהתאם לכך נקבע כי לא ניתן להורות לספקית שירותי דוא"ל של החייב ליתן לכונס או לנאמן גישה חופשית לתיבת דוא"ל של החייב, או העתק של כלל התכתובות המצויות בה.

לגבי צו אשר יורה על העברת תכתובות ספציפיות המצויות בתיבת דוא"ל של חייב, נותרה שאלה זו ללא הכרעה, בהעדר טיעון מצדה של ספקית שירותי הדוא"ל, שעמדתה בעניין זה לא נשמעה.

בעיות בהליכי פשיטת הרגל? התייעץ עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך: 04/09/2017 10:58
 
close