בקשה להבהרת פסק דין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

פסק הדין לא ברור? אפשר לבקש הבהרה!

Hebrew

הליכי ההוצאה לפועל נועדו לסיוע בגביית ואכיפת פסקי דין ושיקים ושטרות אחרים אשר לא משולמים על ידי החייבים.

עם זאת, לעתים קורה מקרה שבו פסק דין מסויים אשר הוגש לביצוע במסגרת הליכי הוצאה לפועל איננו ברור דיו, ועל כן לא ברור כיצד יש לבצעו בפועל.

הדבר יכול להתרחש למשל, כאשר תוכן פסק הדין איננו ברור או כאשר תוכן פסק הדין ניתן לפרשנויות שונות. במקרה כזה, ניתן להפעיל את סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, אשר כותרתו הינה פסק דין הטעון הבהרה, ואשר קובע כך:

"היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה".

כמו כן, תקנה לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1980, קובעת כי:

"פנה רשם ההוצאה לפועל לבית המשפט לשם קבלת הבהרה, יציין את חלק פסק הדין הטעון הבהרה, ובית המשפט לפני שישיב, יתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם לפניו; תשובת בית המשפט תהווה חלק מפסק הדין בכל הנוגע לביצועו; העברת פסק הדין להבהרה לא תעכב את ביצועו ככל שהוא ניתן לביצוע כולו או חלקו, בלא הבהרה".

כלומר, סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצל"פ לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין טעון ההבהרה, ולבקש ממנו להבהיר את אותו עניין לא ברור שכלול בו.

להלן שתי דוגמאות לפסקי דין הטעונים הבהרה:

(א) במסגרת פסק הדין נקבע כי על הנתבע לשלם פסק דין שמחייב את הנתבע לשלם את סכום התביעה בצירוף ריבית. עם זאת, לא נקבע באיזו ריבית בדיוק המדובר: ריבית בנקאית, ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה וכדומה.

(ב) במסגרת פסק הדין נקבע כי על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בסכום מסויים. עם זאת, לא נקבע האם על המעביד לשלם סכום זה בערכי נטו, לאחר ניכוי תשלום המס, כך שהוא יחול על המעביד, או בערכי ברוטו, לפני תשלום המס, כך שהוא יחול על העובד.

מטרת הליך ההוצאה לפועל הינה אכיפת החיוב הטמון בפסק הדין. היא איננה ערכאת ערעור. אכיפת החיוב מחייבת את הבנת מהותו ומשמעותו.

מקום בו יש אי בהירות, בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין ונסיבותיו, יש לעולם לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הינו מוגבל לפי עצם טיבו וטבעו.

במקרה כזה רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת פסק הדין, על מנת שיובהרו היקף החיוב ופרשנותו. כך נקבע במסגרת הליך רע"א 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד.

במסגרת הליך רע"א 1557/06 עו"ד בן ציון שיפטן נ' עו"ד דוד קירשנבום, הבהיר בית המשפט העליון כי הסמכות לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה נתונה לרשם ההוצאה לפועל בלבד, והיא איננה נתונה לבעלי הדין שהינם צד להליכי ההוצאה לפועל.

לפיכך, בעל דין אינו רשאי לפנות ישירות לבית המשפט בבקשת הבהרה, אלא הוא רשאי לנסות לשכנע את רשם ההוצל"פ שפסק הדין טעון הבהרה, על מנת שהרשם יפנה בעצמו לבית המשפט בבקשת הבהרה כאמור.

לשם כך, על בעל הדין להצליח לשכנע את ראש ההוצל"פ בנחיצות ההבהרה מאחר ובלעדיה לא ניתן יהיה להתקדם כראוי בהליך ההוצל"פ שהינו צד לו. כמובן שחשוב לפנות אל עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל לצורך הליך זה.

יתרה מכך: במידה ובעל דין בהליכי הוצל"פ פנה ישירות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה לקבלת הבהרה, ובית המשפט משום מה נעתר לבקשה ונתן בה החלטה, אזי המדובר בהחלטה אשר בטלה מאחר שהיא ניתנה בחוסר סמכות.

כך נקבע במסגרת הליך בר"ע (י-ם)697/03 חברת המאפיות הערביות נ' רקיהה בדר אלדר.

פניה בבקשת הבהרה מטעם ראש לשכת ההוצאה לפועל יכולה להיעשות גם לבית המשפט שנתן פסק דין בהליך הערעור על פסק הדין המקורי שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל ולא רק לבית המשפט שנתן את פסק הדין המקורי.

כלומר, גם בית המשפט אשר יושב כערכאת ערעור על פסק הדין המבוצע בתיק ההוצל"פ הינו בעל סמכות להבהיר את פסק הדין המבוצע, לפי הוראות סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.

שכן, סמכותה של ערכאת הערעור כוללת כל מה שבסמכותה של הערכאה הראשונה, כפי שקובעת תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. כך נקבע בין השאר במסגרתו של הליך רע"א 6856/93 בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד.

משנתנה החלטה בבקשת הבהרה לגבי פסק דין מסויים, היא הופכת לחלק מפסק הדין, הן לצרכי ביצועו כאמור בתקנה 20 לתקנות ההוצל"פ, אך גם לצרכי ערעור. כך נקבע בהליך רע"א 2621/08 סלע נ' חברת שמואל אודוין ובניו בע"מ.

לפיכך צד שרואה עצמו נפגע מהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט בבקשת הבהרה, רשאי להגיש על החלטה זו ערעור בזכות, גם אם מועד הגשת הערעור על פסק הדין המקורי חלף מזמן.

עם זאת יודגש שסמכות ראש ההוצל"פ במקרה כזה הינה לבקש הבהרה בלבד ביחס לפסק הדין, ולא להוסיף על האמור בו או לפרש אותו באופן שיוצק לתוכו הוראות שלא נקבעו בו מלכתחילה. כך נקבע בהליך ע"א (ת"א) 3155/05 שרה משה ואח' נ' נחמה מרקין ואח'.

באותו תיק נדון מקרה בו פסק הדין הורה על מתן צו לפינוי מבנה מסויים, אך לא התייחס להריסתו. אולם, ראש ההוצל"פ קבעה כי צו הפינוי על פי פסק הדין כולל גם הוראה בדבר הריסת המבנה.

בית המשפט פסק כי קביעה זו חורגת מסמכותו של ראש הלשכה, מאחר שהיא הוסיפה למעשה סעד, שאינו נכלל מפורשות בפסק הדין. סמכות ראש ההוצל"פ למתן פרשנות לפסק דין המובא בפניו לביצוע הינה מוגבלת.

כי כאשר קיימת אי בהירות באשר לתוכנו של פסק הדין המבוצע, הרי שהערכאה הראויה ליתן הבהרה לפסק הדין, על פי הצורך, איננה ראש ההוצל"פ אלא בית המשפט המוסמך.

משלא התבקשה הבהרה מבית משפט זה, וראש ההוצל"פ הוסיפה לו הוראה שלא נמצאה בו מלכתחילה, אזי המדובר בהחלטה שניתן בחוסר סמכות, ועל כן דינה הינו בטלות.

כלומר, ראש לשכת ההוצאה לפועל הנו בגדר גורם מנהלי מעין שיפוטי, אשר מוציא לפועל את פסק הדין, ואל לו להציץ אל מאחורי הפרגוד של פסק הדין, ולבחון את היבטיו המשפטיים השונים של פסק הדין. כך נקבע בהליך ע"א 165/50 עפשטיין נ' זילברשטיין.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!


תאריך: 01/12/2015 19:05
 
close