שיקולים להכללת חוב מזונות בצו הפטר בדגש על תום ליבו של החייב

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

תום לב והסיכוי לקבל הפטר מחוב מזונות

Hebrew

צו ההפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל הנו צו אשר נועד למחוק את יתרת החובות ברי-התביעה של החייב שטרם נפרעו.

יחד עם זאת, סעיף 69 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, מסייג את ההפטר בכך שהוא קובע שלושה סוגים של חובות אשר ההפטר לא יחול עליהם.

מדובר בחובות בגין קנסות של המדינה, חובות שנוצרו עקב מעשי מרמה וכן חובות של תשלומי מזונות, להוציא מה שהורה ביהמ"ש במפורש לגבי החבות במידה שהורה ובתנאים שהורה, כאמור בסעיף 69 (א)(3) לפקודה.

כלומר, סעיף 69 (א)(3) לפקודה כפוף לשיקול הדעת של בית המשפט אשר רשאי לקבוע כי האם יינתן הפטר גם מחוב מזונות או לאו.

העיקרון שהתגבש בפסיקה בעניין זה קובע כי ככלל, צו ההפטר אינו חל על חוב מזונות, אלא אם בית המשפט קבע אחרת. כלומר, הכללת המזונות בצו ההפטר נחשבת לחריג.

עוד נקבע בפסיקה כי יש להחיל את החריג הנ"ל באופן מצומצם, במשורה ובמקרים חריגים בלבד וזאת בשל חשיבותו החברתית של מוסד המזונות.

במסגרת הליך ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. נקבע כי אין דינו של נושה הזכאי לקבל כספי מזונות כדינם של נושים אחרים מאחר שחוב מזונות הנו חוב בעל מאפיינים חברתיים-סוציאליים אשר מהווה כשל מוסרי שדבק בהתנהלותו של החייב.

לא בכדי נהנה הזכאי למזונות עבר מן החייב לעדיפות בגדר דין קדימה בעת חלוקת דיבידנד מקופת פשיטת הרגל.

לפיכך, הדין והצדק מחייבים התחשבות מיוחדת בנושה של חוב מזונות.

בנוסף דנה הפסיקה בשיקולים שיש לקחת בחשבון בעת הדיון בשאלה מתי ניתן להחיל את החריג אשר מאפשר להכליל את חוב המזונות בצו ההפטר.  

במסגרת הליך פש"ר 1253/06 גמזו נ' הכנ"ר אשר אושר ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו נקבע כי יש לאזן בעניין זה בין האינטרס של הנושים לקבל את כספיהם לבין השיקולים שנוגעים לחייב עצמו.

שיקולים אלו כוללים את חשיבות פתיחת דף חדש בחיי החייב, בדיקת נסיבותיו האישיות, כגון מצב בריאותי וכלכלי קשה ובדיקת תום ליבו של החייב וזאת הן לגבי אופן היווצרות חובותיו לפני נקיטת הליכי פשיטת הרגל והן לגבי התנהגותו במהלך הליכי פשיטת הרגל שלו.

כמו כן יש לאבחן בין חוב מזונות שוטף לבין חוב מזונות עבר, כאשר יש בחלוף הזמן כדי להפוך את חוב המזונות לחוב רגיל אשר איננו נושא יותר את האופי המיוחד והקפדני אשר מאפיין חוב מזונות ואף להקהות את עוקצו של חוסר תום בלב ביצירת החובות או בהתנהלות ולרפא פגם זה.

במסגרת הליך ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. נקבע כי שיקולי נסיבות החייב כוללים, בין היתר, את השיקולים הבאים:

  • כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד.
  • קיומם של נכסים בבעלותו.
  • גילו ומצב בריאותו.
  • מצבו האישי והמשפחתי.
  • נסיבות היווצרות החוב.
  • האם המדובר בחוב לעבר בלבד או בחוב שוטף שממשיך להיצבר.
  • חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת תרומתו של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו.
  • האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים.
  • האם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות ובפרט קטינים לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל.
  • מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות.
  • האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד.
  • האם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים.
  • עמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.
  • תום הלב של החייב.

בפסק הדין אשר ניתן ביום 26.9.2016 בהליך ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן דן בית המשפט העליון בהרחבה בשיקול תום הלב של החייב פושט הרגל, לעניין מתן צו ההפטר.

בית המשפט העליון הבהיר כי המדובר בעיקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו אשר יש לו מקום משמעותי במיוחד בדיני פשיטת רגל.

התנהלות בתום לב מצד החייב ובמיוחד כשהוא עצמו יוזם את הליך פשיטת הרגל הנה תנאי הכרחי להתקדמות בכל אחד מהשלבים השונים של הליך זה:

צו הכינוס, צו הכרזת החייב כפושט רגל וצו ההפטר. ללא תנאי זה, אין כל הצדקה לתת קרש הצלה לחייב אשר בא לבית-המשפט בידיים שאינן נקיות ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר.
        
עם זאת יש לזכור שחוסר תום לב הנו מושג רחב ביותר ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים.

בחינת תום הלב, בדומה ליתר השיקולים לגבי הכללת חוב המזונות בצו ההפטר איננה מתמצה בעניין מסוים כזה או אחר.

על בית המשפט לשים לבו למכלול של התנהגויות והתנהלויות מצד בעל הדין העומד לפניו וכן להצטברותן יחדיו, הכל לפי הנסיבות.

קראו בהרחבה: אי מתן הפטר

עוד הבהיר בית המשפט העליון כי יש הבדל בין בדיקת תום הלב של החייב לעניין מתן צו המכריז עליו כפושט רגל, בהתאם לסעיף 18ה(א)(2) לפקודה לבין בדיקת תום הלב של החייב לעניין מתן צו הפטר, בהתאם לסעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל.

שכן, שלב הבקשה למתן הפטר הנו השלב הסופי של ההליך, אליו מתנקז כל המתח בין האינטרסים של החייב לאלה של הנושים.

בשלב זה נבחן תום הלב במבט כולל לאחור, הן ביחס ליצירת החובות והן ביחס להתנהלות החייב לאורך ההליך עצמו.

הקביעות לגבי שיקול תום הלב של החייב

ביהמ"ש העליון הוסיף את הקביעות הבאות לגבי שיקול תום הלב של החייב בשלב מתן צו ההפטר:

  1. במקרה בו פסיקת המזונות נעשתה על ידי הערכאה השיפוטית בנסיבות בהן בדיקת כושרו הכלכלי של החייב לא הייתה מקיפה ויסודית, תיוחס להימנעותו מתשלום החוב מידה פחותה של חוסר תום לב.

    זאת במיוחד במקרה בו ההימנעות מתשלום החוב נעשתה בנסיבות בהן החייב פנה למגוון אפיקים משפטיים בנסיון לצמצם או לבטל את חוב המזונות.
     
  2. עצם  הפנייה של החייב בחוב מזונות להליך של פשיטת רגל איננה בלתי-לגיטימית כשלעצמה ועליה להיבחן על רקע מכלול נסיבות המקרה.
     
  3. למרות שלהליך פשיטת רגל יש מבחינה עקרונית אופי קולקטיבי, הואיל ובדרך כלל המדובר בקבוצה של נושים מול חייב יחיד, אזי כאשר החייב מבקש להכריזו כפושט רגל למרות שיש לו רק חוב אחד לנושה אחד, אין בכך כדי להעיד בהכרח על חוסר תום לב.

    כך גם במקרה בו לחייב יש רק חוב אחד, חוב מזונות לנושה אחד.


לקריאה נוספת: גביית חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל

בסיכומו של דבר, ביהמ"ש העליון קבע כי יש להחיל את צו ההפטר של החייב גם על חוב מזונות העבר שלו אשר התגבש עד למועד מתן צו הכינוס בענייננו, אך עם זאת אין להחילו על חוב המזונות השוטף והעתידי שלו.

ההפטר לגבי חוב מזונות בעבר ניתן לאור מצבו הבריאותי, התעסוקתי והכלכלי הירוד של החייב, הימשכות הליכי גביית המזונות לאורך שנים רבות ומיצוי האפשרויות המשפטיות החלופיות להפחתתם, זכותו לקיום מינימלי בכבוד וחובתו להבטיח את קיומן של בנותיו, העובדה לפיה תשלומי המזונות לפרודתו אינם נדרשים לצורכי קיומה הבסיסי והיעדר חוסר תום לב ביצירת החובות.

מסקנה זו אין משמעותה שחוב מזונות העבר בטל, אלא רק שבמקרה דנן מתקיימות הנסיבות המצדיקות מתן הפטר מתשלומו.

לגבי חוב המזונות השוטף והעתידי, אשר מועד פרעונם חל לאחר מתן צו הכינוס הבהיר ביהמ"ש העליון כי לשון הפקודה איננה מאפשרת לתת הפטר לגבי חוב זה.

שכן, הרישא לסעיף 69(א) לפקודה קובעת כי צו ההפטר יחול רק על חובות שהם ברי תביעה בהליך פשיטת רגל ואילו סעיף 72(1) לפקודה קובע כי חוב מזונות לפי פסק דין שזמן פרעונו חל אחרי מתן צו הכינוס, אינו מהווה חוב בר-תביעה בפשיטת רגל.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך: 01/11/2016 12:15
 
close