חדלות פירעון Insolvency או אי סולבנטיות - אימתי?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

חדלות פירעון או אי-סולבנטיות - אימתי?

Hebrew

חדלות פירעון או אי סולבנטיות (Insolvency) בלועזית הנו מושג כלכלי ולא משפטי המתאר מציאות שבה סך החובות של הפרט או התאגיד החייב עולה על מצבת הנכסים שברשותו.

במילים אחרות, החייב הפרטי או העסקי אינו מסוגל לעמוד בהחזרי החוב שלו ואין לו די נכסים מהם הוא יכול להיפרע על מנת לעשות זאת. במקרים רבים מצב זה עשוי להוביל לכדי פשיטת רגל אבל לא תמיד.

דיני חדלות פירעון עוסקים בטיפול במצב זה, בו אישיות משפטית כלשהי מגיעה למצב בו ערך נכסיה קטן מערך התחייבויותיה.

במידה והמדובר בחברה - מצב זה עלול להביא לפירוקה Liquidation, אלא אם כן ניתן יהיה להביא להבראתה.

במידה והמדובר באדם פרטי – הדבר עלול להביאו לכדי פשיטת רגל Bankruptcy.

כאן גם המקום להבדיל בין דיני חדלות פירעון לבין דיני אכיפת חיובים:

דיני חדלות פירעון – עוסקים במצב בו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו. כלומר, נקודת המוצא הינה כי החייב באמת ובתמים אינו מסוגל לשלם את חובותיו.

דיני אכיפת חיובים – עוסקים במצב בו החייב אינו רוצה לשלם את חובותיו. כלומר, נקודת המוצא הינה כי החייב מסוגל לשלם את חובותיו, אך עם זאת הוא איננו מעוניין לעשות זאת.

דיני ההוצאה לפועל נכללים במסגרת דיני אכיפת החיובים, ומכאן שהם אינם נכללים בדיני חדלות הפירעון. חשוב להבין נקודה זו, בשל טעות נפוצה הרווחת בציבור, לפיה דיני ההוצל"פ נכללים במסגרת דיני חדלות הפירעון, בשעה שקיים הבדל מהותי ביניהם.

ניתן לגבות חוב באמצעות פתיחת תיק הוצאה לפועל כאשר הנושה מחזיק בידו פסק דין או שטר אשר לא נפרעו על ידי החייב.

נקודת המוצא של דיני ההוצל"פ הינה כי החייב מסוגל לשלם את חובו, אך הוא בוחר שלא לעשות כן. לפיכך, כל מטרת הליכי ההוצל"פ הינה לגבות את החובות מהחייב.

יחד עם זאת, במידה והחייב יוכיח כי באמת נבצר ממנו לשלם את חובו, וזאת מאחר והוא הפך לחדל פירעון, אזי פתוחה בפניו הדרך לפנות למסלול הליכי פשיטת הרגל.

במקרה כזה יביא הדבר לעיכוב כל ההליכים כנגד החייב, ובכללם עיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו.

מקורות דיני חדלות הפירעון בישראל

דיני חדלות הפירעון בישראל אינם מרוכזים במסגרת דבר חקיקה אחד, אלא מפוזרים בין שלושה מקורות חקיקה עיקריים:

  • פקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש], תש"מ-1980, אשר מסדירה את נושא פשיטת הרגל.
  • פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, אשר מסדירה את נושא פירוק החברה.
  • חוק החברות, תשנ"ט-1999, אשר מסדיר את נושא הבראת החברה.

דיני חדלות הפירעון עוסקים, בין היתר, בנושאים הבאים: תנאי הסף לצורך פתיחת הליכי חדלות פירעון לסוגיהם, השיקולים המנחים בקבלת החלטות בהליכים השונים, האמצעים להחלת הדין על הנושים, אישור תוכניות הבראה, סדר הקדימות בין הנושים בפירעון החובות ועוד.

מאפייני דיני חדלות הפירעון

עיכוב כל ההליכים כנגד החייב: עם כניסת החייב להליך חדלות פירעון, מעוכבים כל ההליכים נגדו. עיכוב זה נחוץ כדי למנוע מירוץ תביעות בין הנושים, אשר עלול להביא לתוצאה שרירותית של "כל הקודם זוכה".

ניהול ההליך ע"י נאמן או מפרק: עם כניסת החייב להליך חדלות פירעון, נכסיו יוצאים משליטתו, ועוברים לניהולם על ידי הנאמן או המפרק. מינוי בעלי התפקידים הללו על נכסי החייב נחוץ כדי לברר את שווי הנכסים, למנוע שימוש לרעה בהם, ולהיטיב את ערכם עד למימושם וחלוקת תמורתם בין הנושים.

קביעת סדר פירעון החובות: מאחר ומסת הנכסים איננה מספיקה לכסות את כל חובותיו של החייב, נוצרת מעין תחרות בין הנושים לגבי סדר קדימות פירעון החובות כלפיהם. דיני חדלות הפירעון עוסקים בעיקרם גם בתעדוף הנושים לשם קביעת סדר פירעון החובות כלפיהם על פי החוק.

הליכי חדלות פירעון של אדם פרטי

פתיחה בהליכי פשיטת רגל לגבי החייב יכולה להיות הן ביוזמת החייב עצמו והן ביוזמת נושיו.

מבחינת החייב, המדובר בהליך שיכול לאפשר לו להגיע להסדר נושים שנח מבחינתו, ובעיקר לקבל בסופו של דבר צו הפטר, אשר ימחוק את יתרת החובות שאותם אין ביכולתו לפרוע, בכך לפתוח דף חדש בחייו.

מבחינת הנושים, המדובר בהליך המנוהל ומפוקח ע"י הכנ"ר ובית המשפט, ואשר יכול לאפשר מיצוי מימוש נכסי החייב, וחלוקת תמורתם ביניהם באופן מסודר ובהתאם לסדר הקדימות הקבוע בחוק.

שכן, על מנת שהחייב יוכרז כפושט רגל עליו לעבור הליך ממושך ומייגע אשר יחקור לעומק את חובותיו, עסקיו ונכסיו.

הליך זה נועד לוודא כי חובותיו של החייב לא נוצרו עקב מעשי מרמה, כי החייב אינו מסתיר או מבריח נכסים, וכי אכן אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.

הליכי חדלות פירעון של חברה

כאשר החברה מוגדרת כחדלת פירעון ניתן לפתוח כנגדה בהליכי פירוק.

הליכים אלו מקבילים למעשה להליכי פשיטת רגל של אדם פרטי, אם כי בהבדל אחד: בתום הליכי הפירוק, החברה מוכרזת כמחוסלת ורישומה נמחק מרשם החברות.

לעומת זאת, בתום הליכי פשיטת הרגל ועם קבלת צו הפטר החובות, רק יתרת חובותיו של האדם נמחקים, ואילו הוא עצמו ממשיך כמובן להתקיים.

בין המבקשים את פירוק החברה לבית המשפט יכולים להיות נושי החברה, לרבות עובדי החברה, ספקי החברה, רשויות המס ועוד.
 
החברה רשאית להתנגד למינויו של המפרק על ידי הגשת בקשה לצו הקפאת הליכים, ומשניתן הצו הוא יהיה תקף לתשעה חודשים.

צו הקפאת ההליכים ניתן לחברה במקרים בהם קיימת לה יכולת להבריא את עצמה, לגבש הסדר פשרה עם נושיה, או להסדיר את החובות הרובצים עליה.

חדלות פירעון שונה במהותה מאשר מצב בו לפרט או לחברה יש חובות, בעובדה שכאשר יש לאותו גורם חובות אין זה בהכרח מעיד על חוסר היכולת שלו לפרוע אותם או היעדר של נכסים מסוג כלשהו שיאפשרו לו לעשות זאת. 

לפניה וקבלת סיוע משפטי בענייני פשיטת רגל ליחצו כאן

כניסה למצב של חדלות פירעון יכולה להיות מסיבות שונות החל מניהול כלכלי לא נכון של הפרט או החברה ועד לנסיבות אחרות שהובילו למצוקה כלכלית קשה.

מה אפשר לעשות ואיך מתמודדים מול חדלות פירעון?

המחוקק הישראלי מכיר בקיומם של שני הליכים משפטיים שנועדו להתמודד עם המצב של חדלות פירעון התלויים בזהותו של הגורם. פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980 יצרה פרוצדורה שמאפשרת לחייב פרטי, שותפות או בעל עסק שחובותיהם נוצרו בתום לב ותוך ניקיון כפיים, להיכנס להליך של כינוס הנכסים שברשותו, לחלקם על ידי הנאמן לנושים ובסופו של יום לפתוח לאחר מכן דף חדש ונטול חובות מהסוגים שהפקודה מאפשרת להיפטר מהם ולשקם את מצבם הכלכלי.

פקודת פשיטת הרגל לא קבעה הגדרה משפטית למושג חדלות פירעון אך קבעה במסגרת התנאים להכרזה על פשיטת רגל שסך החובות במקרה של בקשה של החייב צריך להיות לפי סעיף 17(א)(1) 16,910 שקלים לפחות ובמקרה של בקשה על ידי נושים לפי סעיף 7(א) 84,543 שקלים לפחות.

כאשר תאגיד נקלע לחדלות פירעון הוא אינו יכול לבקש הכרזה על פשיטת רגל אלא להיכנס להליך פירוק לפי חוק החברות תשנ"ט-1999 ופקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 שבסופו של יום יוחלט האם החברה תחדל להתקיים או תעבור תהליך של הבראה ושיקום.

חשוב לזכור כי חדלות פירעון היא רק אחת מהעילות האפשריות להתחלתו של הליך פירוק חברה.

סעיף 258 לפקודת החברות לעומת זאת קובע שיראו בחברה חדלת פירעון אם הוכח לבית המשפט לפי החובות הקיימים והעתידיים שהחברה לא תהיה מסוגלת לעמוד בתשלום החובות, ניתן פסק דין או צו הוצאה לפועל לטובת נושה והחברה לא מקיימת אותו או שנושה שמגיע לו לקבל מהחברה סכום גבוה מחמישה שקלים שזמן הפירעון שלו עבר ומסר על כך לחברה הודעה ובמשך שלושה שבועות לאחר מכן החברה לא נתנה ערובה, הגיע להסדר עם הנושה או שילמה את החוב.

פסק דין לדוגמא - התמודדות מול חדלות פרעון בהליך פש"ר

אנו מציגים דוגמא מתוך הדיון בהליך פש"ר 1118/98 עפגין נ' עולם של פנאי בע"מ - בקשה למינוי מפרק זמני לחברה שהוגשה על ידי משתתפת שמחזיקה ב-45% מהמניות ומסתמכת על טענה של חדלות פירעון לצד הפסקת פעילות החברה ובעיה ביחסי הניהול בה.

בעל השליטה בחברה מתנגד לבקשת הפירוק וטוען שמדובר בסכסוך שבגינו כבר הגיש תביעה נגד המבקשת, לטענת המבקשת מכתבים שנשלחו למועסקים על ידי החברה שנדרשו לתת לה הנחה של 20% מהתשלום שהיא חייבת להם מעידים על מצבה של החברה כחדלת פירעון.

כבוד סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת ורדה אלשיך קובעת שבאשר למכתבים והחובות קיימת תחושה לא נוחה לגבי אופן ההתנהלות של בעל השליטה לפיה הוא יצר לעצמו שיטה חדשה, אך אף אחד מהגורמים האמורים לא הגיש בקשה לפירוק החברה בשל חדלות פירעון (לפי הנדרש בפקודת החברות) וקשה להסיק מאותם מכתבים שהגיעו למבקשת על חדלות פירעון משום שמדובר בשיעור הנחה קבוע ולכן היא דוחה את הבקשה בין היתר משום שלא ניתן לומר לאור מכלול הנתונים כי החברה אכן הגיע למצב של אי סולבנטיות.

ליחצו כאן והכנסו לפורום לענייני פשיטת רגל


תאריך: 18/11/2015 19:58
 
close