האם ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל בשל חוב שנוצר עקב פעילות בלתי חוקית?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

החוב נובע בגלל פעילות לא חוקית?

Hebrew

מטרות הליכי פשיטת הרגל הנן בעיקר הגנת הנושים ושיקום החייב על ידי פירעון חובותיו של החייב לנושיו בצורה מרוכזת, באמצעות כינוס כל נכסיו, מימושם וחלוקת תמורתם בין נושיו. כמו גם על ידי מתן אפשרות לחייב לקבל הפטר מיתרת חובותיו ובכך לפתוח דף חדש בחייו.

לפיכך, נשאלת השאלה האם ראוי שחייב אשר צבר חובותיו כתוצאה מפעילות בלתי חוקית יוכל אף הוא ליזום הליכי פשיטת רגל עבור עצמו, על מנת לקבל את ההפטר המיוחל?

האם גם עבריין ראוי לחסות בצילו של הליך פשיטת הרגל?

במסגרת הליך ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי נדונה בקשת פשיטת רגל של חייב, שיסודה בחוב שמקורו בניהול עסק בלתי חוקי של שירותי ליווי.

בית המשפט העליון בחן את השאלה האם ראוי חייב זה לנקוט בהליכי פשיטת רגל, לאור בדיקת מטרותיה הספציפיות והכלליות של פקודת פשיטת הרגל והגיע למסקנה כי המטרות הללו מתנגשות ועל כן יש לאזן ביניהן.

בסקירה שלפניך נסביר את ההלכה החשובה כפי שנתנה בפירוט בפסק דינו של בית המשפט העליון.

לגבי המטרות הספציפיות של הפקודה, שיקום החייב תוך הגנת נושיו, ביהמ"ש העליון ציין כי גם מטרות אלו כפופות לעקרון תום הלב.

עם זאת אין לשלול בקשת חייב לפשיטת רגל רק מהטעם שהחובות אשר הובילו להגשתה נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי, שכן השאלה האם הנושים ינזקו מהליך פשיטת הרגל שלו אינה תלויה על פניה במקור החוב.

בנוסף, יש להתחשב בזכות היסוד של החייב לשנות מדרכיו. לפיכך, ככל שהחייב אינו מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וככל שהחובות לא נוצרו תוך זלזול בנושים והקמת עסקי שווא, אזי  אין לראות בחייב כחסר תום לב בהגשת הבקשה לפשיטת רגל, רק בשל העובדה כי הוא פעל במסגרת עסק לא חוקי.

לגבי המטרות הכלליות של הפקודה ביהמ"ש העליון קבע כי המדובר במטרות אשר עומדות ביסודו של כל דבר חקיקה, ובכלל זה עקרון היסוד של תקנת הציבור, אשר טומנת בחובה, בין היתר, את החשיבות החברתית בשמירה על שלטון החוק, נחיצות ההרתעה מפני הפרתו, ואת הכללים לפיהם לא יצא חוטא נשכר, וכי אין לעודד הפרת החוק ע"י החוק עצמו.

תכליות כלליות אלה מובילות לכאורה למסקנה בדבר שלילת זכות העבריין לנקוט הליך פשיטת רגל, מהטעם שחייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר.

כתוצאה מכך קיימת התנגשות לכאורה בין התכליות הספציפיות של הפקודה ובין תכליתה הכללית, מאחר שהיענות לבקשת פשיטת רגל של חייב עבריין, גם כאשר הוא מבקש את שיקומו ופועל בתום לב, ואינטרס הנושים לא נפגע, עומדת לכאורה בניגוד לתקנת הציבור.

הפתרון להתנגשות בין מטרות הפקודה טמון באיזון הראוי ביניהן. לשם כך יש לבחון האם אי החוקיות הניצבת בבסיס חובות החייב הנה אי חוקיות מהותית אשר נוגדת את תקנת הציבור, ועל כן חוסמת את החייב מלנקוט בהליכי פשיטת רגל.

כלומר לא די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי בלבד, אלא יש להראות כי החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור.

לשם בחינת מהותיות הניגוד שבין פעילותו הבלתי חוקית של החייב לבין תקנת הציבור, מנה בית המשפט העליון כמה אמות מידה אפשריות, אשר אינן מהוות רשימה סגורה של שיקולים:

  • האם מדובר על עבירה פלילית אם לאו.
  • מהי חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה.
  • האם החייב הורשע בעבירה.
  • האם מדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופייה.
  • מהי מוסריותו של העסק ומהו היקף הפעילות של החייב במסגרתו.
  • מהי עוצמת הקשר בין אי-החוקיות של העסק ובין יצירת החובות.

לאור אמות המידה הנ"ל קבע בית המשפט כי החוב הנדון בפרשת בנבנישתי, אשר מקורו בניהול עסק בלתי חוקי ובלתי מוסרי שעיקרו במתן שירותי מין על בסיס זנות, נוצר תוך פגיעה מהותית בתקנת הציבור.

לפיכך נדחתה בקשתם של החייבים שם להנות מיתרונותיו של הליך פשיטת הרגל.

במסגרת הליך ע"א 3376/11 רוזנברג נ' הכנ"ר חזר ביהמ"ש העליון על הלכת בנבנישתי והוסיף את אמות המידה הבאות:

  • סוג הפעילות הבלתי חוקית. כך למשל, בפעילות כלכלית כגון הימורים ישנו פן כלכלי בנסיבות מחמירות של מעורבות כסף כשר עם כסף מזוהם.
  • ההחלטה שלא להכריז על חייב כפושט רגל מהוה הלכה למעשה סנקציה נוספת כנגד החייב מעבר להליכים שננקטו נגדו, ולכן יש לבדוק האם סנקציה כזו מוצדקת.
  • יש להבחין בין פיצויים שנפסקו לפי סעיף 77 לחוק העונשין, ואשר דינם, לענין גביה, כדין קנס, לבין פיצויים שנפסקו מכוח פקודת הנזיקין, אותם יש לראות בדרך כלל כיוצרים חיוב אזרחי רגיל, שאין מניעה מובנית מלהחיל עליו את פקודת פשיטת הרגל, ולהכריז על מי שאיננו עומד בו כפושט רגל.

במסגרת הליך ע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן נדון מקרה דומה למקרה שנדון בפרשת בנבנישתי. המדובר היה בבקשת פשיטת רגל של חייב בשם שיכמן, אשר צבר את חובותיו גם בשל פעילות בלתי חוקית בה הורשע על פי הודאתו, אשר עיקרה היה סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, סרסרות ועושק.

שיכמן יבא ארצה נשים ממדינות חבר העמים, סחר בהן וחי על חשבון הרווחים שהניב מפעילות הזנות שלהם, תוך שהוא מפגין כלפיהן השפלה וביזוי קשים מנשוא. הוא נשפט לעונש מאסר וריצה בפועל כ-3 שנים בכלא לאחר ניכוי שליש, וזאת מבלי שהוטל עליו לשלם ולפצות את קורבנות עבירותיו.

אחת הנשים שהחייב העסיק בזנות בארץ התאבדה בשל מעשיו החמורים כלפיה, בעוד הוא מרצה את עונש המאסר שלו. עקב כך הגישה בתה, היא המערערת בתיק בביהמ"ש העליון, תביעת פיצויים נזיקית בסך של מיליון ₪ נגד החייב בין נזקי אמה המנוחה, וקיבלה פסק דין בהעדר הגנה אשר חייב אותו לשלם סכום זה.

4 שנים לאחר שהחייב השתחרר מהכלא הוא הגיש בקשה לצו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל בגין החובות הבאים: חובות לבנקים בסך של כ-17,000,000 ₪ וכן חוב הפיצויים למערערת בסך של מיליון ₪.

החייב קיבל צו כינוס ועמד בו. עם זאת, המערערת הגישה התנגדות להכרזת החייב כפושט רגל בטענה שחובו כלפיה לא נוצר בתום לב, הואיל ויסודו בעבירות החמורות שבהן הורשע, אשר אף הובילו להתאבדות אמה, ועל כן אין לאפשר לו להנות מהליך פשיטת הרגל לרבות קבלת הפטר.

בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת החייב חרף התנגדות המערערת. בית המשפט ציין כי אמנם בנסיבות החריגות של יצירת החוב של החייב למערערת, קיים קושי מסויים לקבוע כי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות יכול להפיג או לרפא את חוסר תום לבו ביצירת חובותיו, ולכאורה נדרש היה למנוע את הכרזתו כפושט רגל.

עם זאת בית המשפט החליט לקבל את בקשת החייב וזאת בהתחשב במאסרו הממושך, בשים לב לעובדה שלא יצר כל חוב חדש מאז שחרורו, ובדגש על מצבו הרפואי, 87% נכות לצמיתות, עקב מחלות שונות.

בית המשפט גם ציין שחוסר תום לבו של החייב ישקל גם בעתיד, לכשהוא יגיש בקשה לקבלת הפטר, וכי המערערת גם תוכל להגיש בקשה להחרגתו של החוב כלפיה ממסגרת ההפטר, בהתאם להוראת סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל.

המערערת ערערה על החלטה זו בפני ביהמ"ש העליון.

בהתבסס על אמות המידה אשר נקבעו בפרשת בנבנישתי ציין ביהמ"ש העליון כי מטרותיה הספציפיות של הפקודה, שיקום החייב תוך הגנת נושיו, אכן מתקיימים לגבי החייב באותו התיק.

זאת בין היתר לאור מצבו הבריאותי, יכולת הפירעון הדלה שלו ביחס לחובותיו והעובדה שלא הוכח שבקשתו נועדה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

עם זאת ביהמ"ש העליון גם ציין שאי החוקיות של העבירות שביצע החייב הנה אי חוקיות מהותית אשר נוגדת את תקנת הציבור.

זאת מאחר שהעבירות שביצע החייב קשות וחמורות ביותר וקשורות בזנות, וכן מאחר שגזר הדין של החייב לא הטיל עליו תשלום פיצוי לקורבנות. אמנם חוב החייב למערערת הנו חיוב אזרחי, שאין מניעה מובנית מלהחיל עליו את הוראות הפקודה, אך בנסיבות העניין קיימת מניעה חיצונית לכך.

לגבי שיקול חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כשיקול לגבי ריפוי הפגם בהתנהלותו של החייב, ציין ביהמ"ש העליון כי הפסיקה הכירה בכך שיתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם, אולם אין ללמוד מכך שחלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב.

כמו כן, עצם חלוף הזמן איננו העיקר לגבי ריפוי הפגם אלא תהליך התיקון במהלך חלוף הזמן. נשיאה בעונש, חרטה, הימנעות מהישנות המעשים, פניה לאפיק חיים נורמטיבי ובמכלול שיקום, הם המצדיקים את מתן הנפקות לחלוף הזמן מביצוע העבירות.

באותו מקרה קבע ביהמ"ש העליון כי הוא לא התרשם שהחייב הפנים את חומרת מעשיו.

לאור כל האמור לעיל, מתבקש לכאורה לקבוע, כי בסיס חובו של החייב כלפי המערערת נעוץ במעשים נפשעים, הנוגדים באופן מהותי את תקנת הציבור ולפיכך אין באפשרותו לחסות בצלו של הליך פשיטת הרגל.

עם זאת, מאחר שחובותיו של החייב אינם עשויים מקשה אחת, אזי נקבע כי השיקול שיכריע את הכף בנסיבות העניין הינו היחס שבין חובו של החייב כלפי המערערת, לבין מכלול חובותיו.

מאחר שחובו של החייב כלפי המערערת עומד על סך של כמיליון ₪ ויתר חובותיו עומדים על סך כולל של כ-17 מיליון ₪, ולא הוכח שהם נוצרו שלא בתום לב ובמסגרת פעילות עסקית לגיטימית, אזי בנסיבות אלה, קשה לקבוע כי חוב בשיעור של כ-5.5% מן המכלול הוא זה אשר יקבע מה יעלה בגורלם של שאר החובות.

כתוצאה מכך, אישר ביהמ"ש העליון את החלטת ביהמ"ש המחוזי להכריז על החייב כפושט רגל, בפרט שכאשר החייב יבקש לקבל הפטר, המערערת תוכל לבקש להחרגת החוב כלפיה ממסגרתו, לפי סעיף 69(א)(2) לפקודה.

מתי ניתן לבקש פשיטת רגל למרות מקורו הלא חוקי של החוב?

על פי ההלכה של בית המשפט העליון בנושא, על מנת לבחון האם ראוי שחייב אשר צבר חובות כתוצאה מפעילות בלתי חוקית יוכל ליזום הליכי פשיטת רגל, יש לבחון האם המדובר באי חוקיות מהותית אשר נוגדת את תקנת הציבור.

עם זאת, במידה והחייב צבר גם חובות נוספים כתוצאה מפעילות לגיטימית, יש לבחון את היחס שבין החובות שנוצרו מהפעילות הבלתי לגיטימית לבין מכלול חובותיו.

כפי שניתן לראות ולהבין מפסיקותיו של בית המשפט לאורך השנים האחרונות, כל מקרה יבחן לנסיבותיו הוא, ומכל אחת מהפסיקות ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה למידע ולראיות שיוצגו בפני בית המשפט, מטעם החייב ומטעם הנושים.

בכל מקרה לגופו יבחנו הנסיבות שהביאו להווצרות החוב, כמו גם התנהלותו האישית והעסקית של החייב. לאור האמור, קיימת חשיבות רבה בבחירתו של עורך דין מומחה להליכים פשיטת רגל, הן על מנת לייצג את החייב (מגיש הבקשה) והן על מנת לייצג את הנושים שמעוניינים להתנגד לבקשה.

שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תגיות בעמוד: נושים ובעלי חוב
תאריך: 06/03/2016 17:34
 
close