הפניית חייב מוגבל באמצעים להליך פשיטת רגל - לא אוטומטית!

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

הפניית חייב מוגבל באמצעים להליך פשיטת רגל

Hebrew

סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אשר נחקק בשנת 2008 במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצל"פ קובע כי כאשר רשם ההוצאה לפועל מגיע למסקנה שעדיף לנהל את הליכי גביית חובות של החייב שבפניו במסגרת הליך פשיטת רגל מאשר במסגרת הליכי הוצל"פ, אזי מחובתו למסור לחייב ולזוכה מידע על האפרות לפתוח בהליכי פש"ר לגבי החייב.

כך קובעת לשון הסעיף:

"נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל".

בפועל התפתחה פרקטיקה בקרב רשמים בלשכות ההוצאה לפועל לפיה חובת היידוע בדבר הליכי פשיטת רגל, הוחלפה למעשה על ידם להפנייה אוטומטית של חייבים מוגבלים באמצעים להליכי פשיטת רגל.

כתוצאה מכך חייבים מוגבלים באמצעים רבים מצאו את עצמם מופנים ומועברים להליכי הפש"ר, אשר חוסים תחת מערכת דיני חדלות הפרעון.

כפועל יוצא מכך, החייב בהליכי פשיטת הרגל הגיע לסיום ההליכים שלו בדרך של הסדר או הפטר, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, וזאת בעוד הליכי ההוצאה לפועל מסתיימים עקרונית רק בפירעון מלוא החוב.

יובהר כי חייב בהוצאה לפועל שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, הנו חייב אשר מתנהלים כנגדו מספר תיקים, ואשר ראש ההוצאה לפועל קבע לגביו כי אין ביכולתו לפרוע את חובותיו, בתוך זמן סביר, במסגרת התיקים הפרטניים.

הכרזה זו מקנה לחייב את הזכות לקבל צו איחוד תיקים וצו תשלומים חודשי, כמו גם מגבלות שונות, על מנת להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים.

מדובר במגבלות כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, הכרזת החייב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, מניעת שימוש בכרטיס אשראי ועוד.

בית המשפט: אין להפנות חייב מוגבל באמצעות אוטומטית לפשיטת רגל!

במסגרת הליך 20399-08-14 אברהמי נ' הכנ"ר אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב, קבע השופט עודד מאור כי יש להפסיק את הנוהג של הפניית חייבים מוגבלים באמצעים להליכי פשיטת רגל, במיוחד כאשר מדובר במקרים בהם סכום חוב ההוצל"פ הינו נמוך יחסית, וזאת תוך שקילת הפתרון הקיים במסגרת סעיף 74יד (א) לחוק ההוצל"פ.

הליך הפש"ר הנ"ל עסק בחייבת מוגבלת באמצעים אשר הופנתה מהליכי הוצל"פ להליכי פש"ר, למרות שסך כל חובותיה נאמד בכ-63,000 ₪ בלבד.

מספר נושיה של החייבת במסגרת הליכי פשיטת הרגל היה 11, כמספר תיקי ההוצאה לפועל שהתנהלו כנגדה. תביעות חוב הוגשו לתיק ואושרו על ידי המנהלת המיוחדת. החייבת עמדה בתשלום החודשי שהושת עליה, שבתחילה עמד על סך של 250 ₪ לחודש ואחר כך הופחת ל-100 ₪.

קראו: הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל? חשוב לדעת!

בנוסף, החייבת הגישה דו"חות ושיתפה פעולה עם המנהלת המיוחדת לאורך ההליך כולו, כמצופה ממנה וכמתחייב בדין.

המנהלת המיוחדת סברה במסגרת התסקיר שהוגש מטעמה, כי בנסיבותיה של החייבת ולאור העובדה שאין לה נכסים מהם ניתן להיפרע ועל סמך יכולת השתכרותה הדלה, כי אין בהמשך הליך פשיטת הרגל כדי להביא לנושים כל תועלת ואין הצדקה בהמשכו וכי לאור שיתוף הפעולה של החייבת, אזי היא ממליצה להסתפק בסכום שהתקבל בקופת הכינוס עד היום, ולתת לחייבת הפטר לאלתר.

גם כונס הנכסים הרשמי אימץ עמדה זו. בהתאם לכך, הורה בית המשפט על מתן צו הפטר לחייבת לגבי החובות שקדמו למועד צו הכינוס וכן על ביטול ההגבלות שהוטלו עליה במסגרת הליך הפש"ר.

עם זאת, מאחר שסך כל חובותיה של החייבת נאמד בסכום נמוך יחסית, של כ-63,000 ₪, ציין בית המשפט כי הדבר מעלה קושי רעיוני ביחס לשאלה מדוע לא ניתן היה לפתור את מצוקתה הכלכלית עוד בשלבים מוקדמים יותר, וזאת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדה, ומבלי להפנות אותה אוטומטית להליכי הפש"ר, על כל ההגבלות והקשיים שכרוכים בהם מבחינת החייב.

בית המשפט קבע כי אין כל פסול עקרוני בעצם ההפניה מהליכי הוצאה לפועל להליכי פש"ר, והמדובר במעבר שיכול להיות טבעי וראוי, לאור העובדה שמערכת ההוצל"פ הינה במהותה מערכת של אכיפת חיובים, בעוד מערכת הפש"ר הינה מערכת של חדלות פירעון.

עם זאת, יש לקחת בחשבון בעניין זה כי בעקבות תיקון 15 לחוק ההוצל"פ בשנת 1994, נוצקה לתוך חוק ההוצל"פ, שכאמור עוסק בעיקרו באכיפת חיובים, מערכת דינים שאף היא עוסקת בחדלות פירעון, וזאת בדמות הפרק בדבר חייבים מוגבלים באמצעים.

במסגרת פרק זה לא גובש כל פתרון לשאלת השנים הארוכות בהם שוהים חייבים במערכת ההוצאה לפועל ומבלי שניתנת תקווה, לא לחייבים שאינם יכולים להיחלץ ממעגל החובות מחד, ולא לזוכים שאינם מקבלים את המגיע להם בדין, מאידך.

כוונת המחוקק במסגרת חקיקת הפרק בדבר חייבים מוגבלים באמצעים, היתה לפתור באופן זמני את סוגיית החייבים בעלי היכולת הכלכלית המוגבלת, תוך שהוא מציין שיש לתקן גם את פקודת פשיטת הרגל, כך שיתאפשר גם לחייבים לפנות בעצמם להליך זה.

ואכן, פקודת פשיטת הרגל תוקנה בעניין זה, אולם סוגיית החייבים המוגבלים באמצעים לא נפתרה ואלפי חייבים מוגבלים באמצעים נותרו ללא פתרון מעשי של ממש.

אמנם, קיימת דוגמא נוספת להכנסת פרק שעוסק בחדלות פרעון לתוך חוק ההוצאה לפועל שעוסק באכיפת חיובים, וזאת במסגרת הפרק שעוסק במתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר הוכנס לחוק ההוצל"פ בשנת 2015 במסגרת תיקון 47 לחוק.

במהלך התקופה שבין ספטמבר 2015 לאוקטובר 2016 ניתן הפטר בהוצאה לפועל רק ל-170 חייבים בלבד.

לפיכך נראה שיש למצוא פתרון נוסף לאותם חייבים מיעוטי יכולת כלכלית, חייבים שהוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים, שסך חובותיהם הכולל אינו עולה על 150,000 ₪, כאשר אין בהכרח צורך מוסדי להעברתם להליכי פשיטת רגל, שהנם מורכבים ויקרים יותר, וזאת תוך שייעשה שימוש על ידי רשמי ההוצאה לפועל, אם כי בכלים המשפטיים העומדים לרשותם היום, בשים לב לכך שהליך שחרור החייבים מעול החובות יהיה קצר ומהיר יותר.

נראה כי ניתן למצוא פתרון זה באמצעות סעיף 74יד (א) לחוק ההוצל"פ, אשר קובע כך:

"ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו...".

כלומר, סעיף זה מאפשר לרשם ההוצל"פ למנות אדם כממונה בתיק איחוד, שסמכויותיו תהינה מוגבלות אך לחקירת יכולת של החייב ואיתור נכסיו, וכן להציע הצעה להסדר בין החייב לזוכים.

הממונה יהיה רשאי, לאחר חקירת החייב ובחינת נכסיו, לזמן את כלל הזוכים לאסיפת זוכים ולהציע להם הסדר לסילוק חובות החייב כלפיהם.

ככל שהזוכים יסכימו הרי זו תועבר לאישור רשם ההוצאה לפועל, ותחייב. במידה והממונה לא יגיע להסדר עם כלל הזוכים, יוכל החייב לפנות להליכי פשיטת רגל או שהממונה יגיע להסדר עם חלק מהזוכים, וההליך הפרטני שלא הגיע להסדר יוצא מתיק האיחוד, תוך הותרת עיכוב ההליכים על כנו עד לסיום ההליכים בתיק האיחוד.

מובן שהזוכה יוכל גם לנקוט בהליכי פשיטת רגל כנגד חייב והדבר נכון בכל עת.

שכרו של הממונה בתיק האיחוד יהיה מתוך כספים שהעביר החייב במסגרת הסדר הזוכים האמור, כחלק ממנו, בין כנגזרת מסכום ההסדר ובין מסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, כאשר הדבר ממילא נתון לשיקול דעת הרשם.

למען הסר ספק, הכספים לא יועברו לידיו של הממונה אלא ישירות לתיק ההוצאה לפועל ויחולקו בהתאם להוראות ההסדר והוראות הרשם. עוד מובן שכל ההליך והתנהלות הממונה יהיו בפיקוח רשם ההוצל"פ.

לפתרון המוצע יש תועלת עבור שני הצדדים להליך. החייבף מצידו, לא ייאלץ לפנות להליכי פשיטת רגל על כל המשתמע מכך, ואילו הזוכים יהיו מעורבים יותר במסגרת הליך גביית החובות, ומסירת מידע על נכסי החייב במידה ויש להם כזה וכך הם גם יזכו לראות את חובם או חלקו מושב להם בפרק זמן קצר יותר.

לא למותר להזכיר כי פתרון זה מאפשר לצמצם את ההוצאות שצריכות להיות מוצאות במסגרת הליך פשיטת הרגל, תוך הפניית כספים נוספים לחלוקה בין הזוכים.

יודגש כי אין בפתרון זה כדי לסתור או למנוע את האפשרות של חייב או נושה לנקוט בהליכי פשיטת רגל.

המדובר במקרים ספציפיים בהם:

  • החובות של החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הנם נמוכים יחסית
  • קיימת בהם אפשרות רבה לסיום ההליך בהסדר בין החייב לנושים
  • אין בהכרח תוחלת או תועלת כלכלית להמשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד החייב
  • אין לחייב נכסים מהם ניתן להיפרע הרי שבנסיבות מסוימות, כך שגם במסגרת הליכי פשיטת רגל לא תהא לעיתים הצדקה להמשכם, והחייב ממילא יזכה להפטר, ולכן גם לזוכים יש תמריץ להשתתף בהליך הסדר זה לפי סעיף 74יד (א) לחוק ההוצל"פ.

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תגיות בעמוד: הליכי הוצל"פ
תאריך: 10/09/2017 12:07
 
close