תביעת חוב בין בני זוג לפי סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

תביעת חוב בין בני זוג כשאחד פושט רגל

Hebrew

במסגרת הליך פשיטת רגל רשאים נושיו של החייב להגיש תביעות חוב בפני הכנ"ר וזאת תוך חצי שנה ממועד מתן צו הכינוס. נושה שלא יגיש תביעת חוב לא יהיה זכאי לקבל דיבידנד.

הכנ"ר מעביר את תביעות החוב לבעל התפקיד שמונה בתיק פשיטת הרגל, קרי המנהל או הנאמן, וזאת על מנת שהוא יבדוק אותן ויחליט האם לאשרן או לאו.

בהקשר זה מתעוררת השאלה האם גם בני הזוג של החייב רשאים להגיש תביעות חוב כאמור.

בכך עוסק סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980.

83. סייג לתביעות בני זוג

(א) אשה נשואה שהוכרזה פושטת רגל, כל כסף שהלווה לה בעלה וכל נכס שהפקיד בידה, לצורך עסקה, לא יוכל בעלה לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיה האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

(ב) אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

כלומר, סעיף 83 לפקודה קובע כי במידה ואחד מבני הזוג הוכרז כפושט רגל, אזי גם בן הזוג השני יהיה רשאי להגיש תביעות חוב לגביו, אולם הוא יחשב כנושה נדחה.

כלומר, בן הזוג השני יהיה זכאי לקבל את חלקו בחלוקת הדיבידנד רק לאחר שכל הנושים האחרים קיבלו את חלקם ובמידה ונותרה יתרה כלשהי כמובן.

מטרת סעיף זה הנה למנוע הברחת הנכסים, מכיוון שמשמעות הגשת תביעת חוב של  אחד מבני הזוג כלפי בן הזוג השני הינה לא פעם הוצאה מכיס אחד כדי להכניס לכיס האחר של אותו תא משפחתי.

בדרך זו ביקש המחוקק להתגבר על הקושי לפיו לא פעם עסקאות שנעשות בין בני זוג הינן עסקאות פיקטיביות אשר נעשו במטרה להבריח נכסים מפני הנושים הלגיטימיים.

במסגרת הליך ע"א 3929/02 רויטל כרם לוין נ' הכנ"ר ואח' דן בית המשפט העליון בשאלה האם אישה שחתמה ערבויות לבעלה שהוכרז כפושט רגל, זכאית לקבלת דיבידנד כמי שנכנסה בנעלי הנושים המקוריים שלו, או שמעמדה במקרה כזה הינו גם כשל כנושה נדחית, מתוקף סעיף 83 (ב) לפקודת פשיטת הרגל.

גישת בית המשפט המחוזי שדן בתיק זה בערכאה הראשונה, היתה שיש לפרש את המונח נכסיו של הבעל במסגרת סעיף 83 (ב) באופן רחב ונדיב, כך שהוא יכלול גם ערבויות שבת הזוג נתנה לחובותיו.

כלומר, הערבויות שבת זוג נתנה לחובות החייב פושט הרגל הנן בגדר: "כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר" ועל כן הן "ייראו כנכסיו". אולם בית המשפט העליון דחה גישה זו וקבע כי יש לפרש סעיף זה דווקא על דרך הצמצום.

בית המשפט העליון הבהיר כי העיקרון לפיו יש לחלק באופן שוויוני את נכסיו של פושט הרגל, הוא עקרון יסוד בדיני פשיטת הרגל, המעוגן בסעיף 76 לפקודה ולפיו: "תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומים ובלי כל העדפה".

לפיכך נפסק לא אחת כי הוראות וכללים הסוטים מעקרון השוויון והקובעים דין קדימה או דין הדחייה של חוב בעת פירוק חברה או בעת פשיטת רגל של אדם פרטי יש לפרש על דרך הצמצום.

סעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל קובע נשייה נדחית של בן זוג בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים באותו סעיף.

הוראה זו מהווה סטייה מעיקרון השוויון ומשמעותה המעשית במקרים רבים הנה שלילת הזכות לקבלת דיבידנד במסגרת פשיטת הרגל. לפיכך יש לפרש פגיעה זו בקניינו של בן הזוג הנושה, כמו כל הוראה אחרת הסוטה מעקרון השוויון, על דרך הצמצום.

כתוצאה מכך אין מקום להעניק פירוש מרחיב למילים "כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו" שבסעיף 83(ב) באופן שיכלול גם ערבות שהעניקה האישה לבעלה טרם פשיטת הרגל.

הרציונל של הנשייה הנדחית הקבועה בסעיף 83 לפקודת פשיטת הרגל אינו מעוגן בקשר הנישואין ככזה. נשייה נדחית זו מוגבלת ומצומצמת לאותם המקרים המנויים בסעיף 83, ולפיכך העובדה שהנושה בפשיטת רגל הוא בן זוג של פושט הרגל אינה הופכת אותו כשלעצמו לנושה נדחה.

אילו נתבעו החובות שהאישה ערבה להם במסגרת פשיטת הרגל על ידי הנושים המקוריים, היו הם חובות רגילים שהנושים היו זכאים בגינם לחלוקה שוויונית של דיבידנד במסגרת פשיטת הרגל.

אולם על פי עקרונות הסוברוגציה ועל מנת למנוע התעשרות שלא כדין, אין חובות אלה משנים את פניהם ואין נגרע מהם דבר רק בשל כך שמי שתובע אותם מידי הנאמן בפשיטת רגל הוא הערב שפרע את החובות לידי הנושים המקוריים.

מבחינה זאת אין האישה שונה מכל ערב אחר, ככל שפרעה חובות אלה מתוך נכסיה וכספיה שלה. לעומת זאת התוצאה לפיה תהפוך האישה לנושה נדחית ובפועל לא יתאפשר לה לזכות בדיבידנד כלשהו במסגרת פשיטת הרגל אינה צודקת, ויש בה כדי להעשיר את קופת הנושים שלא כדין על חשבונה.

בהתאם לכך נקבע כי סעיף 83 (ב) לפקודה אינו כולל מקרה בו האישה חתמה על ערבות לחובות בעלה לפני פשיטת הרגל שלו, אלא רק במקרה בו האישה הלוותה לבעלה כספים, או הפקידה בידיו נכסים, וגם זה רק לצורך העסק אותו ניהל הבעל.

לפיכך, אישה שבעלה הוכרז כפושט רגל והיא פרעה את חובותיו עקב ערבויות עליהם חתמה, זכאית לקבלת דיבידנד כמו כל הנושים האחרים ולא אחריהם.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך: 14/04/2016 16:39
 
close