עיקול משכורת וההגנות במסגרת חוק הגנת השכר

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

חוק הגנת השכר ומתי אפשר לעקל משכורת?

Hebrew

כשאדם נקלע לקשיים כלכליים, מגיע יום שבו הנושים מנסים לבצע עיקולים מרכושו והכנסתיו, על מנת לנסות ולהשיב את הכספים שמגיעים להם. חייבים רבים, כמו גם נושים, שואלים לגבי האפשרות לעקל את משכורתו של אדם.

מתי ניתן לבצע עיקול משכורת ובאילו מקרים מגן החוק על החייב? מהן החובות של המעסיק במקרה שקיבל עיקול מנושה לגבי משכורתו של אחד מעובדיו? על כל אלה ועוד נפרט בסקירה שלפניך.

תכלית חוק הגנת השכר והדרך לעקל את משכורתו של חייב

חוק הגנת השכר (1958) עוסק בתשלום השכר לעובדים שכירים ונועד להגן עליהם מפני פגיעה על ידי המעסיק.

הסוגיות העיקריות שבהן עוסק החוק הנן:

  • איסור שכר כולל: החוק קובע שבעת ששכר העובד כולל שעות נוספות או דמי חופשה, יש להחשיב את השכר כשכר רגיל ולא כשכר כולל.
  • איסור על שעבוד ועיקול שכר: אסור לעקל או לשעבד סכום מתוך השכר. באופן זה מקנה החוק הגנה לעובד בעל חובות ומאפשר לו לחיות בכבוד גם בהיותו חשוף לעיקולים מצד הנושים.
  • מועדים לתשלום שכר: החוק קובע מועדים לתשלום שכר לפי סוג השכר ומאפייני העבודה. באופן זה מונע החוק מהמעסיק לשלם שכר במועד שהוא מחליט עליו.
  • ענישה על אי תשלום שכר עבודה במועד: במצב של אי תשלום שכר במועד שנקבע בחוק, מחייב חוק הגנת השכר את המעסיק בפיצוי הלנת שכר או הפרשי הצמדה לפי הגבוה מביניהם. לתביעת פיצוי הלנת שכר נקבעה תקופת התיישנות קצרה ולכן על העובד להגיש תביעתו לבית הדין לעבודה עד תום מועד ההתיישנות.
  • ניהול פנקס שכר ותלוש שכר: לפי החוק חלה על המעסיק חובה לנהל פנקס שכר של משכורות העובדים ולהוציא עבורם תלוש שכר בו יירשמו תלושי השכר.
  • איסור על ניכוי שכר: החוק מגדיר מהם הניכויים המותרים לפי דין כגון סכומים שחובה לנכותם ולעומתם – ניכוים שאסור לגבות מן השכר.

מקרים בהם המעסיק אינו מציית לחוק נחשבים בחלקם למעשים בעלי פן פלילי אשר בגינם צפוי המעסיק להליכים פליליים, על כל המשתמע מכך.

קיראו עוד: עבירות פליליות בעת הליך פשיטת רגל

הנה דוגמא לכמה מקרים בעלי השלכות פליליות:

  • אם עובד לא קיבל תלוש שכר במועד, דין המעסיק לקבל קנס.
  • אי תשלום שכר מינימום נחשב בחוק לעבירה פלילית שהעונש עליה הוא קנס של עד 5,000 שקלים עבור כל חודש בו הועסק העובד.
  • אי הפרשת סכומים לפנסיה עד ה–15 לחודש ובאיחור של 30 ימים בהעברת ההפקדות הפנסיוניות נחשבים למקרה בו הפר המעסיק את חובתו והעונש זהה לעונש על הלנת שכר.
  • מעביד המנכה משכר העובד את ההפקדה לפנסיה ולא מעביר את ההפרשה לחברת הביטוח או קופת הגמל או קרן ההשתלמות נחשב לעובר עבירה פלילית ועלול להיענש במאסר עד שנתיים או בקנס מנהלי של עד מיליון שקלים.

עיקול משכורת חייב הלכה למעשה ומה שלא ניתן לעקל

במסגרת פתיחת הליך בלשכת הוצאה לפועל על ידי הנושה, מותר לעקל משכורת חייב על ידי שליחת צו עיקול למעביד. המעסיק מבחינתו צריך תוך 10 ימים להודיע על המצאות הסכום ולהעביר אותו אל לשכת ההוצאה לפועל.עיקול משכורת וחוק הגנת השכר

העיקול חל על אותו סכום שהחייב מקבל לאחר ניכוי השכר כך שישנם חלקים במשכורתו שאסור לעקל כמו: קרן פנסיה ופיצויי פיטורין. כמו כן קצבאות כמו קצבת ילדים אינן ניתנות לעיקול, אך מה שכן ניתן לעקל הינם קופות גמל לפני תקופת הסיום ודמי מחלה.

>>> הפורום לשירותך! <<<

גם במקרים בהם נמצאה הצדקה חוקית להטיל עיקול על משכורתו של חייב, החוק להגנת השכר מקים חומת הגנה ומגביל את הסכומים שניתן לעקל.

שיעור הסכומים המוגנים מעיקול תלויים ומותנים בהרכב המשפחתי של החייב.

ככל שהמשפחה מורחבת עם ילדים ובני זוג כך גדל הסכום הפטור מעיקול. חייב יחיד ללא ילדים הסכום הפטור נמוך עד כדי מחצית לעומת בני זוג עם 2 ילדים.

לדוגמה: לפי השכר הממוצע במשק הסכומים המוגנים מעיקול נעים מ-2040 ₪ ליחיד ועד ל-4,100 ₪ לזוג עם שני ילדים.

סעיף 8 לחוק הגנת השכר קבע נוסחה בסיסית לחישוב הסכומים הפטורים מעיקול. אם סכום הגמלה המשולמת לחייב לפי חוק הבטחת הכנסה גבוה מ-80% משכר העבודה החודשי, הסכום שאינו ניתן לעיקול יעמוד על 80% מהשכר החודשי.

עובד שמקבל שכר לפי בסיס יומי והוא צבר חובות שמצריכים ביצוע עיקול על משכורתו החוק קובע לעניין זה כי 25% משכרו לא יעוקלו. אם השכר משולם על בסיס יומי, הסכום שלא יעוקל יעמוד על 25% מסך השכר היומי.

במקרה של חייב שנפתח כנגדו גם תיק בהוצאה לפועל בגין אי תשלום מזונות ההוראה וההגנה בחוק לגבי חייבים רגילים, אינה חלה עליו וניתן להטיל עליו את העיקול על הסכום הנדרש לתשלום המזונות.

תכליתו של חוק הגנת השכר גם בהקשר של הגנה מפני עיקול משכורת של חייבים היא לשריין סכום מסוים שאין לעקלו או לשעבדו.

על תכליתו של חוק זה בדגש על סעיף 8 התייחס גם בית המשפט לתביעות קטנות בתיק 45839-09-11 אופיר חייט נ' קיבוץ תל יוסף וקבע: "תכליתו של סעיף 8 לחוק הינה דאגה למצב העובד לבל יהפוך לנטל על החברה ויוותר חסר כול עקב הפעלת פעולות גבייה לטובת הזוכה ומטרתו הינה סוציאלית ונועדה לאפשר לעובד הכנסה מינימאלית שתאפשר לו קיום בסיסי בכבוד".

עמדת בית המשפט לגבי אפשרות עיקול משכורת - נקודות למחשבה!

דוגמא לפסיקה בנושא עיקול משכורת היא דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בפני השופט כאמל סעב: הרקע היה הודעת עיקול שהגיעה לחברה שהעסיקה בעל חוב אשר היה חייב כספים לבנק ולכן הוטל עיקול על משכורתו. לאחר שהחברה המשיכה לשלם לחייב את משכורתו, פנה אליה הבנק בבקשה לקבל את החלק המגיע לו ממשכורת החייב.

טענת החברה הייתה טענה מנהלית. הבנק טעה בטופס ההודעה על עיקול משכורת והגיש בקשה על טופס 14 במקום טופס 15. השופט דחה את הטענה ופסק כי עם קבלת הודעת העיקול, על החברה היה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולהבהיר כי צו העיקול לא חל עליה אלא על כספי החייב שברשותה.

בנוסף, הטענה כי לא מוטלת עליה אחריות לפי טופס 14 אינה מקובלת. בהמשך התברר כי מנהלת החברה היא בת זוגו של החייב, דבר שהביא לקביעה כי החברה הפרה בחוסר תום לב את צו העיקול. בפסק הדין חוייבה החברה לשלם את מלוא סכום העיקול לבנק, במקום החייב.

ליחצו כאן לפניה אישית וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה!


תאריך: 04/03/2013 15:51
 
close