עיקול וכניסה להליכי פשיטת רגל - מה גורל העיקול?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

האם ניתן לממש עיקול לאחר כניסה להליכי פשיטת רגל?

Hebrew
 
כידוע, מערכת ההוצאה לפועל עוסקת בדיני אכיפת חיובים, בעוד מערכת פשיטת הרגל עוסקת בדיני חדלות פירעון.
 
אולם, ישנם לא מעט מקרים בהם חייבים שנקלעו להליכי הוצל"פ, נכנסים להליכי פש"ר. במקרה כזה מתעוררת השאלה מה דינם של הליכי עיקול שהוחל בהם במסגרת מערכת ההוצל"פ, אך הם הושלמו רק לאחר שהחייב כבר נכנס להליכי פש"ר ואף כבר ניתן כנגדו צו כינוס
 
הפתרון לשאלה זו מצוי במסגרת סעיף 91 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אשר קובע כי אם נושה שהטיל עיקול במסגרת מערכת ההוצל"פ, לא השלים את העיקול לפני מתן צו הכינוס לגבי החייב במסגרת מערכת הפש"ר, אזי יש להעביר את הכספים שעוקלו לקופת הכינוס שבמסגרת הליך הפש"ר.
 
מסעיף 91(ב) לפקודה עולה כי השלמת עיקול ההוצל"פ מתבטאת בקבלת כספי החוב בפועל על ידי הנושה. כלומר, השלמת עיקול ההוצל"פ נעשית באמצעות העברת כספי העיקול בפועל לקופת ההוצל"פ וממנה לידי הנושה.
 
וכך קובעת לשון סעיף 91 לפקודה:
 
"סייג לזכויות של נושה ושל קונה נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72(2).

לעניין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים - בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב - בקבלת החוב. הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן".

במסגרת הליך רע"א 4941/06 אלפסי נ' עו"ד אופיר נאמן על נכסי החייב, קבע בית המשפט העליון כי סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל קובע את כללי המשחק ואת קו הגבול בעת מעבר מהליך הוצאה לפועל להליך פשיטת רגל, באופן לפיו השלמת עיקול של חוב הוצל"פ נעשית באמצעות קבלת החוב בפועל על ידי הנושה.

לפיכך, אם הנושה לא קיבל את החוב לפני מתן צו כינוס או לפני אחת החלופות האחרות שנזכרות בסעיף 91, אלא רק לאחר מכן, חובה עליו להשיב הכספים לקופת הכינוס, לטובת כלל הנושים, וזאת על מנת לשמור על עקרון היסוד בדבר השוויון בין נושיו של החייב.

עוד ניתן ללמוד מפסק דין אלפסי כי גם חוב אשר כבר הועבר לידי הנושה לאחר מועד צו הכינוס, הגם שעילתו נתגבשה טרם מועד צו הכינוס ושראש ההוצאה לפועל הורה להעבירו בטרם מתן צו הכינוס, דינו לשוב לקופת הכינוס. כלומר, במידה ולאחר מתן צו הכינוס, הכספים הועברו בפועל לקופת ההוצל"פ במקום לקופת הכינוס, אזי על הנושה להחזיר אותם לקופת הכינוס.

בהקשר זה התעוררה גם השאלה מה דינם של כספים שהוטל עליהם עיקול צד ג' במסגרת הליכי ההוצל"פ לפני שניתן צו כינוס כנגד החייב, אולם העיקול לא הושלם לפני מתן צו הכינוס וזאת רק בגלל שאותו צד ג' לא פעל במועד כפי שהוא התבקש במסגרת הליכי ההוצל"פ, ולא טרח להעביר את הכספים שעוקלו לידי קופת ההוצל"פ לפני מתן צו הכינוס.

האם גם במקרה כזה על הכספים לעבור לידי קופת הכינוס ולא לידי קופת ההוצל"פ, וממנה לידי הנושה? שאלה זו התעוררה זו במסגרת הליך פש"ר 45872-08-16 חובלשוילי נ' בנק הפועלים, אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

תיק זה עסק בבנק שהטיל עיקול על כספי החייבת אצל המעסיקה שלה לפני שניתן צו כינוס לגבי החייבת, אך המעסיקה לא העבירה את הכספים לידי קופת ההוצל"פ לפני שניתן צו הכינוס. במקרה כזה, לכאורה, בהתאם להוראות סעיף 91 לפקודה, יש להעביר את הכספים לקופת הכינוס, ולא לידי הבנק.

אולם, הבנק טען שהוא מודע לסעיף זה, אלא שבנסיבות אותו מקרה, השלמת העיקול התעכבה רק בגלל שהמעסיקה לא טרחה להעביר לו במועד את כספי העיקול, ולכן מן הראוי להעביר אליו את כספי העיקול, למרות שהוא הושלם רק לאחר מתן צו הכינוס כנגד החייבת.

כדאי לקרוא עוד: הדרך המהירה לביטול עיקולים

עוד טען הבנק כי ניתן להקיש לעניין זה מסעיף 76(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 הקובע כי כספים שהתקבלו בעקבות פעולת זוכה מסוים יזקפו תחילה לאותו זוכה שפעל לקבלת הכספים, ולפיכך גם בעניין זה, הכספים שהצטברו אצל המעסיקה בזכות פעולת הבנק צריכים להגיע לבנק.

הבנק אף ציין כי אם הכספים יועברו לקופת הכינוס, הדבר יהווה פגיעה קשה בבנק אשר פעל לגבות את חובו ככל שביכולתו בהתאם לתקנות ולדין.
 
המנהל המיוחד והכנ"ר התנגדו לטענות הבנק, וטענו, בין היתר, כי:
 
א. הבנק אינו נושה מובטח, ולפיכך העברת הכספים המעוקלים לידיו משמעה העדפת נושים פסולה;
 
ב. יש להחיל את סעיף 91 לפקודה גם על המקרה דנן, וכי מטרת סעיף זה הינה להוות איזון בין אפשרויות גבייה מצד הנושים תוך שמירה על שוויון בין הנושים, לבין מתן אפשרות לחייבת לפתוח דרך חדשה. כלומר, סעיף 91 לפקודה נועד לוודא כי נשמר השוויון בין הנושים ואין עדיפות של נושה רגיל על חברו.
 
ג. הבנק בכלל לא הגיש בקשה למימוש הכספים, ולפיכך הבנק בכלל לא השלים את הליכי העיקול מצידו, וזאת בניגוד לטענתו.  

בהסתמך על הלכת אלפסי, קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר שבמקרה דנן, הבנק לא קיבל את החוב לידיו לפני צו הכינוס, הואיל והכספים המעוקלים היו עדיין ברשות המעסיקה של החייבת באותו מועד, אזי נראה כי הבנק לא השלים את העיקול בקבלת החוב, כנדרש בסעיף 91 לפקודה.

עוד הבהיר בית המשפט כי בהתאם להלכת אלפסי, עיתוי המועד לקבלת הכספים אכן מהווה אינדיקציה עבור בית המשפט לעניין השלמת העיקול. כל עוד לא הועברו הכספים לידי הנושה - לא הושלם העיקול, תהא הסיבה לכך אשר תהא.

מה גם שבמקרה דנן אף הסתבר כי למעשה, הבנק בכלל לא הגיש בקשה למימוש, דבר שמחזק את טענת המנהל המיוחד והכנ"ר שהבנק לא השלים את העיקול מצדו, ולא כפי שטען, כי כל ההליכים מצדו הושלמו, כך שהוא רק המתין לקבלת כסף מן המעסיקה.

קבלת טענות הבנק במקרה דנן הייתה מהווה העדפת נושים אסורה, שכן הבנק במעמד אחד עם הנושים הרגילים ואין מקום להעמידו במקום טוב יותר משאר הנושים. בהתאם לאמור לעיל קבע בית המשפט כי הכספים המעוקלים המצויים בידי המעסיקה יועברו ישירות לקופת הכינוס.

תאריך: 14/05/2017 12:40
 
close