טענת פרעתי בהוצאה לפועל - אימתי ובאילו תנאים?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

טענת פרעתי בהוצאה לפועל - אימתי?

Hebrew

לפי סעיף 19 לחוק הוצאה לפועל חייב יכול לטעון טענת פרעתי אם וכאשר מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו.

בכל מקרה, הטענה מובאת בפני רשם ההוצאה לפועל אשר בסמכותו לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין. עד אשר יחליט הרשם, רשאי הוא להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

אם החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הטוען לטענת פרעתי, להפקיד ערובה להבטחת קיום פסק הדין. מאידך, רשאי הרשם לוותר על הפקדת הערובה אם השתכנע שהנסיבות הקשורות לבקשה שבפניו מאפשרות את הויתור.

לפי הנחיות רשות האכיפה והגבייה את הבקשה יש להגיש על גבי טופס בקשת חייב 1, טופס 839, בשני עותקים, בצירוף תצהיר החתום ע"י עורך דין. בתצהיר יפרט המבקש את הנסיבות שבהן פרע את החוב כטענתו, על איזה בסיס ועילה נשענת בקשתו.

חובת ההוכחה לנכונות טענת פרעתי מוטלת על החייב המבקש ואינה עוברת לזוכה. אם החייב לא הצליח להרים את נטל השכנוע בדבר ביצוע פסק הדין פוסקים נגדו. במהלך הדיון רשאי רשם ההוצאה לפועל לבקש מהזוכה להביא ראיות סותרות למסמכים ולראיות שמציג החייב כתמיכה וחיזוק לטענתו. כל החלטה ניתנת לפי ניתוח הראיות, קבילותן ומשקלן הסגולי.

טענת פרעתי - באלו מקרים זה כדאי?

  • כאשר החייב שילם את החוב והתשלום לא תועד בדף החשבון בתיק ההוצאה לפועל.
  • כאשר החוב או חלק ממנו נפרע אחרי פתיחת תיק לצורך מימוש שטרות.
  • כאשר כל אחד מהצדדים מחזיק בידו פסק דין כנגד השני (טענת קיזוז).
  • בפסק דין עשה כאשר לדוגמה החייב טוען כי פינה את המקרקעין כפי שנדרש בפסק הדין.

אלו המקרים היוצרים את המסגרת הנורמטיבית והמתומצתת להגשת הבקשה. בפועל, החיים מזמנים לנו שלל אירועים שנדונים גם בפני רשם ההוצאה לפועל.

להלן דוגמא מתוך תיק הוצל"פ – 0300705-99-5 – תביעה לתשלום מזונות.טענת פרעתי בהוצאה לפועל

רות הרייט הירשברג התגרשה מבעלה. בית הדין הרבני בירושלים פסק תשלום דמי מזונות למוטבת בסכום השווה ל 2,500 דולר מדי חודש.

המוטבת פנתה למוסד לביטוח לאומי ופתחה תיק לגביית מזונות לפי סעיף 14 לחוק המזונות בטענה שפסק הדין הרבני לא קוים על ידי החייב.

האזהרה לחייב נשלחה כ 12 שנים לאחר פתיחת התיק במל"ל. החייב הגיש שתי בקשות בטענת פרעתי. אחת ללא מסמכים תומכים והשנייה מתוקנת ומעודכנת במסמכים וראיות התומכות בטענתו.

רשמת ההוצאה לפועל שדנה בתיק, אורית אביגיל יהלומי פסקה כי, ממכלול הראיות שהובאו בפניה היא השתכנעה כי החייב לא ידע על קיומו של תיק זה עד לאותו מועד שנשלחה אליו האזהרה.

הזוכה לא טרחה להודיע לו על קיום התיק שפתחה במוסד לביטוח לאומי ועל דמי המזונות שקבלה מדי חודש במשך שנים מהמוסד.

הזוכה הגדילה לעשות כאשר דרשה מהחייב את מלוא סכום המזונות שנפסק מבלי שקיזזה את הסכומים שכבר קבלה מהביטוח הלאומי. בגין כל אלה ועוד נפסק " שלחייב לא היה כל חוב מזונות כלפיי צד ג' בכל נקודת זמן שהיא...".

דוגמא נוספת מתוך תיק הוצאה לפועל: 17-17629-11-7 - כפר סבא.

במסגרת טענת פרעתי טוען החייב כי חובו סולק ולכן יש להורות על סגירת התיק כנגדו. תיק זה נפתח ביום 4.10.11 לצורך ביצוע פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות מיום 31.8.11 ואשר נתן תוקף להסדר גישור שנחתם בין הצדדים.

לאחר שהרשם עיין בכתבי הטענות ולאחר ששמע את הצדדים הוא קבע כי דין טענת פרעתי להידחות וזאת לאור הנימוקים הבאים:

  • בין הצדדים אין מחלוקת כי המחאה / שיק ששלח החייב לזוכה לא נפרע/ה.
  • החייב לא הציג אישור על משלוח השיק לזוכה.

לפי פסק הדין אין חובה על החייב לשלוח את התשלום בדואר רשום או מסירה אישית. עם זאת לפי הוראות סעיף 19 לחוק הוצאה לפועל נטל השכנוע רובץ על החייב אם ברצונו לשכנע שאין הוא חייב למלא אחר פסק הדין שנגדו. בתיק הנדון קבע הרשם כי החייב לא הציג שום ראיה לפיה התשלום בוצע במועד ובכלל.

משלוח תשלום בדואר רגיל הוא סיכון בלתי מחושב שהחייב לקח על עצמו ולכן אין הוא יכול לשכנע שהתשלום הגיע לזוכה. ולראיה, ההמחאה לא נפרעה וגם לא הגיע בחזרה לחייב. הראיות עליהן מסתמך החייב אינן ישירות אלא חיצוניות ולכן גם לא מרימות את נטל השכנוע.

דיון נוסף בטענת פרעתי היה במסגרת תיק מספר 0809774117 – לשכת ההוצאה לפועל – עכו.

התיק נפתח לביצוע ביום 05/06/11 בגין פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ביום 14/3/11. פסק הדין נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים לפיו הוסכם שהנתבע (המעסיק) ישלם לתובע העובד סך 35,000 ₪.

התובע טען שלא קיבל את כל הסכומים עליהם הוסכם. החייב לעומתו הגיש בקשה בטענת פרעתי, לפי שילם כפי שנפסק בפסק הדין. לאחר שנבחנו הטענות ונשמעו הצדדים, פסקה הרשמת כי יש מקום לקבל את בקשת החייב בטענת פרעתי מהנימוקים הבאים:

  • בהתאם להלכה הפסוקה, כשמדובר בחיוב הנוגע לשכר עבודה ולא מצוין אם מדובר בסכום נטו או ברוטו, הרי שקיימת חזקה שמדובר בסכום ברוטו, בערכים שלפני ניכויי חובה המוטלים על המעביד.
  • הצדדים הסכימו כי מדובר על סכום ברוטו. המחלוקת התמקדה בחלוקת סכום החוב, לאלו מרכיבים התייחס והאם צריך לנכות מס ובאיזה שיעור.
  • אין לרשם ההוצאה לפועל סמכות לפרש את הסכם הפשרה ולהסיק מסקנות ופרשנות מתוך דברים שלא נכתבו בו במפורש. פסק הדין היה ברור וקבע את הסכום התשלום במפורש.
  • בנוגע לסוגיית ניכוי המס על ידי החייב - המעביד, נקבע כי פסק הדין הורה על ביצוע תשלומים שחייבים בתשלום מס ובניכוי במקור ועל המעביד לשלם לעובד את הסכום בניכוי המס שהועבר לרשויות.
  • לאור ההלכה הפסוקה לפיה נקבע, כי חייב בניכוי מס במקור חייב לבצע ניכוי זה, ואחר כך רשאי לטעון "פרעתי" בגין סכומים ששילם אותם לרשויות המס.

מנימוקים אלה ואחרים קבעה הרשמת: "אני נעתרת לבקשת החייב בטענת פרעתי ומורה על סגירת התיק".

ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל שדן בטענת פרעתי של החייב

ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל יוגש לבית המשפט המחוזי ללא צורך בהגשת בקבלת רשות ערעור. בחוב הקשור לענייני משפחה יוגש הערעור לבית המשפט לענייני משפחה תוך 15 יום. בעניינים אחרים, יוגש הערעור תוך 20 יום ממועד מתן ההחלטה.

הערעור יוגש כמו בדרך של המרצה בה מצרפים תצהיר של המערער.

ועוד משהו שחשוב להדגיש לפני סיום...

הגשת בקשה בטענת פרעתי לא עוצרת את תהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב המבקש. הזוכה רשאי לנקוט כנגדו את כל הליכי הגבייה הקיימים בהוצאה לפועל.

כדי למנוע מהזוכה לנקוט בהליכי גבייה הכרוכים גם בעיקולים של נכסים וחשבונות בנק של החייב רשאי להגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים עד לקבלת החלטה סופית בעניין טענת פרעתי כאמור. חייב שהגיש בקשת פרעתי פטור מחקירת יכולת כל עוד לא נדחתה בקשתו. אם הבקשה נדחתה עליו להתייצב לחקירה זו תוך 21 יום.

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בענייני פשיטת רגל!


תאריך: 08/07/2013 12:35
 
close