האם ניתן להגיש בקשה לפשיטת רגל כשלחייב יש רק נושה אחד?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

בקשה לפשיטת רגל כשלחייב רק נושה אחד - אפשרי?

Hebrew

בדרך כלל כאשר מוגשת בקשה לפשיטת רגל של חייב כלשהו, מדובר בחייב שיש לו לא מעט נושים. בהקשר זה מתעוררת השאלה האם חייב שיש לו רק נושה אחד, רשאי אף הוא לנקוט בהליכי פשיטת  רגל ולהגיש בקשה לפשיטת רגל עבור עצמו.

מבחינת המצב המשפטי, בעבר, פקודת פשיטת הרגל 1936, אשר קדמה לפקודת פשיטת הרגל הנוכחית, איפשרה לחייב להגיש בקשה לפשיטת רגל גם אם היה לו נושה אחד בלבד.

כך למשל, במסגרת הליך ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח' נדונה בקשה לפשיטת רגל על ידי אשה שגרמה למותה של אשה אחרת עקב ביצוע של הפלה בלתי חוקית, וחוייבה בתשלום פיצויים.

תשלום זה היה חובה היחידי. בקשתה התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי וערעור הכנ"ר על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט העליון.

אולם, בשנת 1976 תוקן סעיף 7 לפקודה זו, באופן לפיו נקבע כי בקשת חייב לפשיטת רגל מותנית בקיומם של שני נושים לכל הפחות.

בשנת 1980 הוחלפה הפקודה הקודמת, בפקודה הנוכחית, פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. גם בפקודה הנוכחית נקבע כי בקשת חייב לפשיטת רגל מותנית בקיומם של לפחות שני נושים, וזאת במסגרת סעיף 17(א)(2) לפקודה.

בשנת 1996 תוקן תיקון מספר 3 לפקודה הנוכחית, באופן שנועד לחדש את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו, וזאת בדרך של מתן אפשרות לחייבים לפתוח בעצמם בהליכי פשיטת רגל, אף אם ברשותם נכסים מועטים בלבד או שאין להם נכסים כלל.

במסגרת תיקון זה בוטל גם התנאי לפיו בקשת חייב לפשיטת רגל מותנית בקיומם של שני נושים לפחות. מכאן נובע כי החייב רשאי כיום להגיש בקשה לפשיטת רגל גם במקרה שיש לו רק נושה אחד.

כך למשל במסגרת הליך ע"א 3889/08 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי נדון תיק פשיטת רגל של חייב אשר הייתה לו נושה אחת בלבד - גרושתו.

השיקולים לקבלת בקשה לפשיטת רגל כשלחייב רק נושה אחד

במסגרת הליך ע"א 9782/05 טנג'י נ' קריספין נדונה השאלה באילו נסיבות ראוי לקבל בקשה לפשיטת רגל אשר הוגשה על ידי חייב שיש לו נושה אחד בלבד.

בית המשפט העליון הבהיר הדיון כי בשאלה זו כרוך בבחינת מטרת הליכי פשיטת רגל כאשר הם ניזומים על ידי החייב ולא על ידי נושים.

צריך לזכור כי עקרונית האינטרסים של הנושים והחייב מנוגדים זה לזה, שכן הנושים מעוניינים בכיסוי מלוא החובות המגיעים להם, בעוד שהחייב מעוניין להשיג הפטר מן החובות מוקדם ככל האפשר.

לפיכך הליכי פשיטת רגל מיועדים להשיג שתי מטרות על מנת לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הנושים והחייב.

האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך הזולה והיעילה ביותר, על מנת לענות על אינטרס הנושים. והשניה, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר, על מנת לענות על אינטרס החייב.

המצב בפועל מלמד כי מרבית הבקשות מוגשות דווקא על ידי חייבים ולא על ידי נושים, והמצב החוקי המאפשר לחייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד, מדגיש עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הנה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים.

באותו תיק נדון חייב אשר חובו היחידי בסך של 570,000 ₪, נוצר כתוצאה מכך שהוא הצית את הנושה וגרם לו נזקי גוף. החייב הגיש בקשת פשיטת רגל בפני בית המשפט המחוזי, אשר קיבל אותה והכריז על החייב כעל פושט רגל.

ברם, הנושה ערער על החלטה זו בפני בית המשפט העליון. למעשה, לחייב היה גם חוב נוסף, זניח, לביטוח הלאומי, אך ביהמ"ש העליון החליט להתעלם ממנו לצורך הדיון, ולהתייחס לחוב הנזיקי של החייב כאל חובו היחידי.

בנסיבות אלו בהן חובו היחידי של החייב הנו חוב נזיקי מובהק, טבעי לכאורה לתמוה למה לאפשר לחייב לנקוט בהליכי פשיטת רגל, כאשר כל מטרתו הנה מן הסתם לקבל הפטר.

ברם, המדובר היה במקרה בו הן החייב והן הנושה היו קטינים בעת האירוע, אשר נוצר עקב מעשה קונדס חסר אחריות של ילדים. הנושה היה בן 8 והחייב עצמו, שעליו יש לשים את הדגש, היה רק בן 12 ועשרה חודשים.

כלומר לא היה מדובר במזיק בגיר, אלא בקטין שהיה קרוב בגילו בעת האירוע לגיל האחריות בנזיקין, שהוא 12 שנים, כאמור בסעיף 9(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

ביץ המשפט העליון ציין כי גם אם מבחינת האחריות בנזיקין אין נפקות לגילו של החייב בזמן האירוע. דומה שכאשר עוסקים אנו בהליך פשיטת רגל יש ליתן לכך משקל, בשעה שהחייב הנו המזיק, ואף שהחוב הנזיקי הינו החוב היחיד.

יתכן אולי שגם אם היה מדובר במזיק בגיר לא היה בכך בלבד כדי למנוע ממנו ליזום הליך פשיטת רגל. זאת כפי שאירע בעבר, לפני תיקון פקודת פשיטת הרגל 1936, במסגרת הליך ע"א 501/67 שנזכר לעיל, בו בית המשפט לא מצא מכשול בכך שמדובר היה בחוב יחיד של החייב יוזם הליך פשיטת הרגל, הגם שמקורו היה במעשה נזיקי ברור.

אמנם בעבר הוצאו בקלות יחסית צווי מאסר על ידי רשמים בלשכות ההוצאה לפועל נגד חייבים שלא פרעו את חובותיהם, ולפיכך הדרך הכמעט יחידה של חייבים חסרי נכסים להימלט ממאסר היתה באמצעות ייזום של הליך פשיטת רגל.

לעומת זאת, כיום סמכותם של רשמים בלשכות ההוצאה לפועל להוציא צווי מאסר לחייבים מצומצמת מאשר בעבר.

ברם, צמצום האפשרות להוציא צווי מאסר לחייבים אינו צריך לשנות את הגישה בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל הניזומים על ידי חייבים, שכן תיקון מס' 3 של הפקודה הנוכחית הביא בכנפיו שינויים חשובים, שבמרכזם התחשבות גדולה מבעבר באינטרס של חייבים תמי-לב.

על כן, עצם העובדה שכיום הפעלת סנקציה של מאסר נגד חייבים בהליכי הוצאה לפועל מוגבלת מבעבר, אינה גוררת בהכרח צמצום של האפשרות הנתונה בידי חייבים לפנות להליכי פשיטת רגל.  

לשם כך יש לבחון האם החייב פעל בחוסר תום לב וזאת  הן לגבי דרך יצירת החובות והן לגבי התנהלותו של החייב לאחר שפתח בהליך פשיטת הרגל. לפיכך, אם חובותיו של החייב נוצרו עקב עסקאות מרמה, למשל, הוא לא יהיה זכאי בדרך כלל לחסות תחת המטריה של הליך פשיטת רגל.

כאשר מדובר בחובות שנוצרו עקב מעשי נזיקין אין מקום להתייחס אליהם באופן כוללני לגבי עניין חוסר תום הלב. כאשר מדובר בעילה נזיקית של רשלנות, ספק אם עילה כזו מצביעה בהכרח על כך שהמזיק פעל בחוסר תום לב מן ההיבט של דיני פשיטת הרגל.

לגבי החייב הספציפי באותו התיק קבע בית המשפט העליון שהנתון החשוב ביותר הנו גילו בעת אירוע ההצתה. בנוסף יש ליתן משקל לחלוף השנים מאז האירוע וכן מעת שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשנת 1997.

הטלת אחריות נזיקית על קטין שגילו כ-13 שנים בעת ביצוע המעשה הנזיקי אינה מובילה מיניה וביה למסקנה כי מדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב.

אגב, בית המשפט המחוזי אשר נעתר לבקשת פשיטת הרגל של החייב קבע כי האירוע של ההצתה: "הנו תולדה של מעשה קונדס חסר אחריות של ילדים. מצער ככל שיהיה האירוע על תוצאותיו, אין לראות בו כמשתייך לאותו קומץ המקרים בהם נשלול מחייבים בפוטנציה את ההגנה של הליכי פשיטת הרגל, בשל חוסר תום לב ביצירת החוב".

בית המשפט העליון ציין כי ניתן לטעון כי אין טעם להכריז את החייב פושט רגל אם אין הוא זכאי לקבלת הפטר. אולם בשלב הנוכחי לא ניתן עדיין לומר האם החייב זכאי או לאו לקבלת הפטר, מה גם שניתן גם לתת הפטר מותנה בתנאים מסויימים, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה.

בהתאם לכך אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על החייב כפושט רגל למרות שיש לו רק חוב כלפי נושה אחד, ועל אף שהמדובר בחוב נזיקי.

עם זאת נקבע כי אין משתמע מכך בהכרח שהחייב יקבל הפטר חלוט או הפטר מסוג אחר, אלא על בית המשפט יהיה להוסיף ולבחון את הנתונים העדכניים לגבי החייב והתנהלותו בעת שסוגיית ההפטר תעלה על שולחן הדיונים.

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תגיות בעמוד: נושים ובעלי חוב
תאריך: 25/04/2016 14:37
 
close