קיזוז חוב בהליך פשיטת רגל או פירוק חברה - מה קובע החוק?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

קיזוז חוב בפשיטת רגל או פירוק חברה

Hebrew

זכות הקיזוז הינה הזכות החוקית והלגיטימית לקזז חיובים הדדים בין צדדים שונים.

לדוגמא: אם צד א' חייב 100 ₪ לצד ב', וצד ב' חייב 60 ₪ לצד א', אזי צד א' רשאי לקזז את הסך של 60 ₪ מתוך 100 הש"ח, כך שהחוב שלו לצד ב' יעמוד על סך של 40 ₪ בלבד.

זכות הקיזוז הופכת להיות רלוונטית במסגרת הליכי פירוק חברה או פשיטת רגל של אדם פרטי, כאשר למי מהנושים של החייבים הללו יש בעצמם חובות כלפיהם.

לדוגמא: כאשר חברה כלשהי קורסת ונקלעת להליכי פירוק, יכול להיווצר מצב בו היא חייבת לעובדיה סכומים מסויימים, בשעה שחלק מאותם עובדים גם הם חייבים לה סכומים אחרים, במסגרת הלוואות שהחברה נתנה להם, ואשר טרם נפרעו ע"י העובדים במלואן.

דוגמא נוספת, למשל כאשר בעל עסק שנקלע להליך פשיטת הרגל חייב תשלום שכר טרחה ליועץ עסקי שלו, וזה חייב לו במקביל תשלומים עבור מוצרים שרכש מהעסק.

המקור החקיקתי לזכות הקיזוז האזרחית מופיע בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אשר קובע בסעיף 53(א) כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים".

אולם, כאשר מדובר בקיזוז במסגרת בהליכי פש"ר ופירוק, קיים לכך הסדר ספציפי מיוחד, אשר מעוגן במסגרת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אשר קובע כך:

"(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

 (ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס
".

סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל גם לגבי קיזוז במסגרת הליכי פירוק, וזאת לאור סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, אשר קובע כך:

"בחברה חדלת פרעון ינהגו על פי דיני פשיטת רגל החלים על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל, בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים מובטחים ושאינם מובטחים, לחובות הניתנים לתביעה, לשומת שוויין של אנונות ושל התחייבויות עתידות או מותנות, ולקבלת דיבידנד".

מטרת הקיזוז במסגרת הליכי פירוק / פש"ר הינה לאפשר לנושה לקזז את חובותיו כלפי החייב מחובות החייב כלפיו, מאחר שאין הגיון שנושה אשר חייב כספים לחייב, ישלם לקופת הפש"ר / הפירוק את מלוא חובו, בשעה שגם לו עצמו מגיעים כספים מקופה זו.

שכן כתוצאה מכך עלול להיווצר מצב בו הנושה ישלם את מלוא חובו לחייב, בעוד שהוא עצמו יקבל רק חלק מהחוב של החייב כלפיו, אם בכלל.

יחד עם זאת, קיים הבדל מהותי בין זכות הקיזוז האזרחי על פי סעיף 53 לחוק החוזים, לבין זכות הקיזוז במסגרת הליכי פש"ר / פירוק שעל פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.

על מנת לבצע קיזוז אזרחי, די בכך שצד אחד יודיע על כך לצד השני. כלומר מדובר בפעולה חד-צדדית, המתרחשת מחוץ לכתלי בית המשפט, במטרה לערוך חשבון מאוחד ומתואם של החובות ההדדיים, ולמנוע תביעות מיותרות.

אולם, לא ניתן לבצע קיזוז באופן זה במסגרת הליכי פירוק / פש"ר משום שהדבר עלול להביא לפגוע בעקרון השוויון בין הנושים.

שכן, כאשר נושה מסויים מקבל את מלוא חובו במסגרת הקיזוז, סכום קופת הפש"ר / פירוק קטן כתוצאה מכך, ועקב כך נושים אחרים, שאינם בעלי זכות קיזוז עם החייב, יקבלו תשלום נמוך יותר לצורך פרעון החוב כלפיהם.

כלומר, באמצעות הקיזוז הנושה למעשה אוכף את מלוא חובו, על חשבון הדיבידנד המשתלם ליתר הנושים. כתוצאה מכך הנושה בעל זכות הקיזוז הופך למעשה למעין נושה מובטח, מבלי שהנושים האחרים יכולים לדעת על כך, הואיל ואין לו צורך לרשום בפומבי את זכות הקיזוז, כשם שיש צורך לרשום את זכות המשכון למשל.

כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ (בפירוק).

זוהי הסיבה מדוע בפש"ר ובפירוק אין מקום לפעולות חוץ-שיפוטיות שעלולות להשפיע על היקף המסה שתעמוד לחלוקה לטובת כלל הנושים. כך נקבע ע"י בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת תיק פש"ר 336/94 ורד תעשיות פלסטיקה וכימיקלים בע"מ (בפירוק) נ' פלסטו פוליש (ברקן) בע"מ ואח'.

על פי הפסיקה, מטרת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל הינה לאזן בין האינטרס של הנושה שחייב בעצמו כספים לחייב לבין האינטרס של הנושים האחרים של החייב, וכן לצמצם את הפגיעה בעקרון השיוויון בין הנושים השונים, באמצעות קביעת מגבלות שונות על אופן מימוש זכות הקיזוז במסגרת הליכי פירוק / פש"ר:

  • בין הנושה לבין החייב ישנו חוב הדדי, אשראי הדדי, או התקיימו עסקים הדדיים.
  • העסקים בין החייב לבין הנושה הינם עסקים אשר יצרו חובות כספיים או יכולים להסתיים בחובות כספיים.
  • המועד הקובע לקיום היחסים ההדדיים הוא מועד צו הכינוס / צו הפירוק.
  • הנושה הטוען לקיזוז לא ידע בשעת מתן האשראי לחייב שהחייב עשה מעשה פשיטת רגל.
  • החוב לגביו נטען הקיזוז הינו חוב בר תביעה לפי סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל, וכן חוב שהינו חוב ודאי ובר פרעון ולא חוב מותנה, כאשר קיים ספק אם בעתיד הוא בכלל יהפוך ויתגבש לחוב בר פרעון. תנאי זה איננו מופיע בסעיף 74 לפקודה, אלא הוא הוסף ע"י הפסיקה.

כלומר, כדי לבצע קיזוז במסגרת פשיטת רגל, נדרש שחובו של פושט הרגל לנושה נוצר לפני שנודע לנושה על מעשה פשיטת הרגל, ושהחובות ההדדיים נוצרו לפני מתן הצו לכינוס נכסים.

עוד נקבע כי גם את המגבלות הקבועות בסעיף 74 יש לפרש על דרך הצמצום, וזאת כדי למזער ככל הניתן את הפגיעה בעקרון השוויון בין הנושים. כך נקבע במסגרת הליך ע"א 7954/03 אמדאוס דוולופמנט אינק נ' הבנק למסחר בע"מ (בפירוק).

שאלות לגבי קיזוז חוב בהליכי פשיטת רגל?
לחצ/י כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!


תאריך: 25/11/2015 10:13
 
close