שיקום והבראת חברה כחלופה להליכי פירוק - אימתי?

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

שיקום והבראת חברה - איך עושים את זה?

Hebrew

עם חברה שנקלעה למצב של חדלות פירעון אפשר להתמודד בשתי דרכים עיקריות. לפרק או להבריא אותה. כל דרך והשלכותיה. אם בוחרים לפרק, הנכסים נמכרים. התמורה מיועדת למימון החוב בהתאם להסדרי הנשייה.

לבחירה בפירוק יש מחיר לא קטן. הפירוק יגרום לירידת ערך של נכסי החברה המתפרקת ובעלי המניות והנושים יצאו נפסדים. המוניטין של החברה צולל לתחתית. החברה מפסידה מכרזים וזיכיונות שזכתה והחזיקה בהם.

בעלי השעבוד המובטח כמו הבנקים הם הראשונים ליהנות מפירות הפירוק. הנושים הנחותים כמו בעלי המניות נאלצים להסתפק בפירורים, אם נותרו כלל על שולחן החברה או מתחתיו.

הסתערות של נושים על חברה חדלת פירעון, אפילו אם הוא זמני ובר תיקון, כדי לפרק אותה, עלולה להתברר כטעות יסודית. אם בוחנים במקצועיות את האופציה של הבראת החברה, שיקומה והעלאת שוויה וערכה לטובת כלל הנושים והמשק, אפשר גם להגיע למסקנה, שהדרישה לפירוק היתה נמהרת.

שאלות על שיקום והבראת חברה?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי!

לארגון מחדש של חברה במסגרת הניסיון להבריא אותה יתרונות רבים לעומת השורה התחתונה של הפירוק. חברה שנוקטת בצעדי התייעלות והבראה עשויה לעלות על דרך המלך, להעשיר את קופתה, לשפר את המוניטין, להגדיל מכירותיה ולהציף את ערכה הכלכלי.

במידה ויתברר כעבור תקופה שהליך ההבראה לא נושא את פירותיו לפי התוכנית העסקית שנקבעה, אפשר למכור את החברה כ"עסק חי". הרווח ממכירה שכזו, גבוה לאין שיעור מהרווח הצפוי ממכירה כפויה של נושה הלחוץ לממש את האינטרס המידי שלו, במסגרת פירוק.

בעקבות האירועים של שנות המשבר הכלכלי שפקדו אותנו, חברות פרטיות וציבוריות התקשו לתפקד ולעמוד בהתחייבויות. הנושים נבהלו. השקעותיהם עמדו לרדת לטמיון. הצורך להציל את המעט שנותר דחף רבים להציע את פירוקן של החברות שהוערכו, כמי שצועדות לקראת חדלות פירעון.

מתי צריך להעדיף שיקום והבראה על פני פירוק?

הבקשה המפורסמת והמהדהדת ביותר לפירוק חברת "אפריקה ישראל" הוגשה בשנת 2010. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד יוסי שגב מטעם נושה מוביל. המבקש העריך שפירוק עדיף על הסדר. החוב לבעלי אג"ח היה עצום ולא היה מי שהאמין ביכולת ההחזר של החברה.

כך קרה עם חברת "דלק נדל"ן" ועוד רבות אחרות שהיריעה קצרה מלפרט את כולן. בעלי החוב נקלעו לדילמה מהותית. האם לדרוש מבית המשפט את פירוק החברות שלא יכולות לפרוע את חובן למחזיקי האג"ח או להגיע לכדי הסדר חוב מוסכם שעשוי להקטין את ההפסד ולהבטיח בעוד מספר שנים החזר חלקי של ההשקעה.

הסדרי חוב החלו להתגבש במחיר של "תספורת" באורך וסגנון שונים. הסדר חוב שכזה, כמוהו כהגעה לכדי הסדר נושים המתכתב עם הליך הבראה לחברה. ההסדרים עם אפריקה ישראל ולאחרונה (ספטמבר 2012) עם דלק נדל"ן ואולי בהמשך עם איי.די.בי, עשויים לשכנע את הלהוטים לפרק חברה במצב חדלות פירעון שיש לתת סיכוי לשיקום החברה והבראתה. אפריקה ישראל פועלת כעסק לכל דבר.

פירוקה עלול היה לגרום לקריסה של חברות תלויות וקשורות בה, לסגירת פרויקטים בתחום התשתיות, התחבורה והבינוי, לזריקת עובדים למעגל האבטלה שהמדינה תידרש לממן ולהחרפת הפגיעה בתשואות קרנות הפנסיה וקופות הגמל.

אם אי.די.בי, דלק נדל"ן ואחרים שקיבלו הזדמנות נוספת מבעלי החוב לא יעמדו בהתחייבותן, אזי, יש מקום לשקול את פירוקן לצורך מימוש נכסים במסגרת כל הסדר נשייה שיוחלט עליו.שיקום חברות והבראה במקום פירוק ופשיטת רגל

דיני החברות, פשיטת רגל וחדלות פירעון לפי חוק בישראל

ההתייחסות להבראת חברות בדין הישראלי החלה בסעיף 233 ו-234 לפקודת החברות ולאחר חקיקת חוק החברות נדדה לסעיף 350. התשתית העקרונית נלמדה ונלקחה גם מפרק 11 (Chapter (11 לחוק פשיטות הרגל האמריקאי.

חברה שנקלעה לקשיים כספיים רשאית לפנות לבית המשפט בבקשה להפעיל את פרק 11 לחוק המעניק לה הגנה מסוימת מפני נושיה, מקפיא הליכים כנגדה ומאפשר לה להתארגן לחידוש פעילותה על מסלול הבראה.

עו"ד יוסי כהן, מומחה לדיני חברות טוען במאמר שפרסם כי הסעיפים הנ"ל בפקודה הם המנגנון הכמעט יחידי המספק סעדים להצלת חברה בקשיים ללא פירוק, כמו ארגון מחדש, הסדר נושים ומיזוג עם אחרת.

לדעת עו"ד כהן, אפשרויות השיקום הן דלות וניסיון העבר מלמד שהן לא יצרו תמריץ לשיקום חברות. התיקונים שפורסמו לאחרונה (יולי 2012) בעקבות הסדרי חוב דרמטיים במשק הישראלי, עשויים לספק מענה לחסר.

>>> הפורום לענייני פשיטת רגל לשירותך! <<<

תיקון 18 לחוק החברות עוסק במינוי מומחה חיצוני לבחינת הסדר חוב ותיקון 19 לחוק החברות, שעניינו פשרה או הסדר לצורך הבראת חברה תוך פירוט הפרוצדורה הנדרשת לביצוע הליך ההבראה.

לפי התיקונים האמורים, אם מוגשת בקשה להבראת חברה רשאי בית המשפט, אם שוכנע בצדקת הצורך לתת צו הקפאת הליכים למשך תקופה שלא תעלה על 9 חודשים ואז לא ניתן לפתוח בשום הליך נגד החברה.

אם תימצא הצדקה, יוארך מועד ההחלפה בעוד 3 חודשים כל פעם. ההודעה על מתן הצו תפורסם ברבים ותימסר למי שעלול להיפגע ממנו. את הצו ניתן להוציא במעמד צד אחד, המבקש, אם בית המשפט שוכנע בצדקת ההליך.

בית המשפט ימנה בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון טענותיהם לעניין המינוי. בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של המנהל המשקם ובכלל זה: גיבוש תוכנית הבראה, הסדרת חובות לנושי החברה וניהולה. בעל תפקיד ימונה אם הוא לא נמצא בניגוד עניינים לחברה שבהליך ההבראה.

כדי להקל על מלאכת המנהל שמונה להבריא את החברה מאפשר לו החוק לעשות שימוש בנכס למרות הקפאת הליכים, גם אם הנכס משועבד או שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכיר אותו, למכור אותו כשהוא נקי מכל זכות של נושה.

כל זה אפשרי לביצוע לפי החוק אלא אם כן משתכנע בית המשפט שמתקיים אחד מאלה:

  • השימוש ההשכרה או המכירה אינם תורמים להבראה
  • לאחר השימוש הנושה של הנכס לא יהיה מובטח וללא הגנה

מכירת נכס טעונה אישור בית המשפט והסכמת הנושה. אפשר למכור נכס אף שלא במהלך עסקים רגיל של החברה ובלבד שניתנה הסכמה של הנושה או הבעלים של הנכס. בכל מקרה, האישור לא ינתן אם בית המשפט לא ישתכנע בתרומתו להבראת החברה.

התוכנית להבראת חברה כוללת בין השאר: מיפוי החובות והיקפם, הערכת שווי, צמצום הוצאות מיותרות, פיטורי עובדים, הזרמת הון בעלים או משקיעים אחרים, בדיקת אופציית מיזוג או מכירה לגורם אחר, הגדלת מכירות ורווחיות.

בשורה התחתונה, הבראת חברה יכולה לבוא לביטוי בהעברת נכסי החברה ומניותיה לידי צד שלישי שלא קשור אליה. תמורת הרכישה עוברת לקופת ההליך ומחולקת בין הנושים לפי ההסדר. החובות המקוריים ימחקו והרוכש החדש אמור לקבל חברה נקייה.

אופציה נוספת: משקיע יכול להשתלב בתוך החברה לטווח ארוך, לשלם לנושים אחוז מהרווחים הצפויים או להקצות ניירות ערך של החברה שלו.

הליך הבראה יכול להתבצע גם באמצעות הסדרי חוב ללא התערבות בית המשפט במידה וכול הנושים מקבלים אותו. אם לא, האישור יובא בפני בית המשפט שמוסמך לחייב את המתנגדים לקבל אותו זאת בתנאי שהוא השתכנע במימוש ההסדר המוצע התורם להבראת החברה.

יש עורכי דין המבקרים את המצב החוקי הקיים וטוענים שאין בתיקונים האחרונים מענה לחברה בשיקום. אחד מהמבקרים הוא עו"ד ניר גולן שטוען במאמר שפורסם בשמו כי חברות בשיקום מתנהלות עדיין בהתאם להסדר החסר של סעיף 350 לחוק החברות.

לטענתו, כתוצאה מחוסר חקיקה מתאימה הפך המסלול של שיקום חברה בישראל לקשה ומורכב, חברות רבות שניתן היה לשקמן אילו היה בישראל חוק שיקומים מקיף, אינן מצליחות לעבור את המשוכות העומדות בדרכן בדרך אל השיקום הנכסף ומתמוטטות בטרם שוקמו.

בדיני הפירוק אין די, להבנתו של עו"ד ניר גולן, על מנת לטפל בבעיות המיוחדות המתעוררות לגבי חברה בשיקום, בעיות אלו מצריכות טיפול חקיקתי מיוחד.

כך למשל, אימוץ הוראות שיאפשרו למנוע מנושה מובטח למנות כונס מטעמו למכירת נכס חיוני שבלעדיו לא ניתן להפעיל את החברה, קביעת הוראות של דחיית מס ואפילו ויתור על חובות מס על מנת לצמצם את הפגיעה בציבור הנושים ושאר הגורמים הקשורים בחברה. הדרך עוד ארוכה. אבל כל דרך מתחילה עם צעד ראשון. גם זה משהו במצב הקיים.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מיומן!


תאריך: 16/01/2013 16:53
 
close