כל מה שחשוב לדעת על שעבוד מיוחד ותוקפו המשפטי

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

משמעותו החוקית של שעבוד מיוחד

Hebrew

קיימים שני סוגי שעבוד שאפשר להטיל על נכסי חברה: שעבוד מיוחד ושעבוד צף.

שעבוד מיוחד, אשר מכונה גם שעבוד ספציפי או שעבוד קבוע, הנו שעבוד של נכס ספציפי מנכסי החברה, כגון נכס מקרקעין, כלי רכב, ציוד מכני וכדומה.

ישנם שני סוגים של שעבוד מיוחד:

שעבוד מיוחד רגיל – שעבוד על נכס מסויים שנעשה להבטחת הלוואה כלשהי.

שעבוד ספציפי לרכישת נכס - בקיצור שסל"ן. שעבוד על נכס מסויים אשר נעשה להבטחת הלוואה שאיפשרה את רכישת אותו הנכס. שעבוד זה מעוגן במסגרת סעיף 169 (ד) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983.

להבדיל מהשעבוד המיוחד, השעבוד הצף איננו רובץ על נכס ספציפי של החברה, כי אם על כלל נכסי החברה, ללא יוצא מהכלל וזאת כפי שהם מעת לעת, ולרבות במועד גיבוש השעבוד.

כתוצאה מכך, לשעבוד המיוחד יש יתרון מובנה על השעבוד צף, משום שברור כל הזמן על איזה נכס ספציפי הוא מוטל. לעומת זאת, בעלי השעבוד הצף, שבארץ הנם ברובם בנקים שמעמידים אשראי לחברה, נוטלים למעשה סיכון מסויים.

במידה החברה רוכשת עוד ועוד נכסים, אזי היקף השעבוד הצף מתרחב בהתאם. אולם במידה והחברה מוכרת נכסים, אזי השעבוד הצף מצטמצם אף הוא במקביל. עם זאת יובהר כי עם גיבוש השעבוד הצף, החברה אינה רשאית עוד לבצע עסקאות בנכסיה.

רישום השעבוד המיוחד

בהתאם לסעיף 178א(ד) לפקודת החברות, כדי שלשעבוד שנוצר על נכס החברה יהיה תוקף כלפי מפרק החברה וכל נושה של החברה, עליו להירשם בהתאם לסעיף 179 לפקודה.

סעיף 179(א) לפקודת החברות  קובע כי במידה והמדובר בשעבוד ספציפי על נכס שאינו נכס מקרקעין, עליו להירשם אצל רשם החברות תוך 21 יום ממועד היווצרו, במידה והמדובר בשעבוד ספציפי של נכס מקרקעין, עליו להירשם גם אצל רשם המקרקעין / טאבו, תוך 21 יום מהיום שרשם המקרקעין אישר את העסיקה לרישום.

לעומת זאת, כאשר מדובר בשעבוד צף, אשר חל כאמור על כלל נכסי החברה, לרבות נכסי המקרקעין שלה, וזאת כל עוד הם לא הוצאו במפורש מתחולתו, אזי די ברישומו אצל רשם החברות בלבד, ואין צורך לרשמו גם אצל רשם המקרקעין. כך קובע  סעיף 169(ד) לפקודת החברות.  

שעבוד שיש לרשמו אך לא נרשם כדין, יהיה חסר תוקף כלפי מפרק החברה ונושיה האחרים, אולם, אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות החברה כלפי הנושה ועל החברה להשיב לנושה את הכסף המובטח בשעבוד, וזאת בהתאם לסעיף 178א(ד) לפקודת החברות.

ככלל, תחילת תוקפו של שעבוד שהוגש במועד ונרשם אצל רשם החברות, הנו במועד עריכת הסכם השעבוד ולא במועד הרישום אצל רשם החברות. כלומר, יש לו תוקף רטרואקטיבי.

אולם תחילת תוקפו של שעבוד שהוגש באיחור יהיה במועד הרישום בלבד. עם זאת לכלל זה יש חריג ולפיו תוקפה של יצירת תניה מגבילה בשעבוד צף הנו מועד רישום התניה אצל רשם החברות.

סדר העדיפות בתחרות בין שעבוד מיוחד לשעבוד צף

ככלל, מבחינת דין קדימות הנושים בעת פירוק החברה, בעלי השעבוד המיוחד נכללים בדרגה הגבוהה ביותר, של קבוצת הנושים המובטחים, וזאת הרבה מעל לבעלי השעבוד הצף, אשר מופיעים 3 דרגות מתחתיהם, כפי שיפורט להלן:

  • נושים מובטחים ולרבות בעלי שעבוד מיוחד / ספציפי / קבוע על נכס החברה
  • הוצאות ניהול הליכי פירוק החברה
  • נושים בעלי דין קדימה
  • נושים בעלי שעבוד צף
  • נושים רגילים
  • בעלי המניות

לבעלי השעבוד המיוחד ישנה עדיפות מובהקת מעל בעלי השעבוד הצף, וזאת גם לאור עקרון העדיפות המוחלטת, אשר קובע כי נכסי החברה יחולקו בראש ובראשונה לנושים בדרגה הגבוהה ביותר, ורק לאחר שנפרע מלוא חובם של אלו, יפרעו חובותיהם של לנושים שבדרגות הנמוכות יותר.

עוד יובהר כי לבעלי השעבוד המיוחד ישנה עדיפות על בעלי השעבוד הצף, וזאת גם השעבוד המיוחד נרשם לאחר השעבוד הצף, וזאת לאור הרישא לסעיף 169(ב) לפקודה, אשר קובע כך: "אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר".

כלומר, רק שהשעבוד הצף נחות משעבוד קבוע שנרשם לפניו, אלא שהוא נחות אפילו משעבוד קבוע שנרשם אחריו.

קראו בהרחבה: סדר חלוקת הנכסים בעת פירוק חברה

כדי להתגבר על מגבלה זו, סעיף 169(ב) לפקודת החברות מאפשר לנושים ליצור לטובתם שעבוד צף מגביל, באופן לפיו אגרת החוב, היוצרת את השעבוד הצף, כוללת גם תניה מגבילה אשר אוסרת על החברה לעשות עסקאות שלא במהלך העסקים הרגיל בנכסים הנכללים בשעבוד הצף או לשעבדם בשעבודים נוספים, ללא קבלת אישור בכתב ומראש מהמלווה.

אולם, כדי שתניה זו תיכנס לתוקף עליה להירשם אצל רשם החברות.

משמעות התניה המגבילה הינה כי לשעבוד הצף המגביל ישנה עדיפות על שעבוד ספציפי שנוצר לאחר מכן בניגוד לתניה המגבילה וללא אישור מהמלווה, אם כי למעט לגבי שסל"ן, וזאת לאור סעיף 169 (ד) לפקודת החברות אשר קובע כך:

"על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי" – לרבות מתן התחייבות כספית."

לסיכום, דין הקדימות בין השעבוד הצף לשעבוד הקבוע המוטלים על נכסי החברה בהתאם לסעיפים 170-169 לפקודת החברות, הנו כדלקמן:

  • שעבוד מיוחד לרכישת נכס - שעבוד נכס להבטחת אשראי, שאפשר את רכישתו, גובר על כל שעבוד אחר.
  • שעבוד צף מגביל - שעבוד צף בעל תניה מגבילה האוסרת על תאגיד לרשום שעבודים נוספים ללא אישור בכתב ומראש מהמלווה, אשר נרשמה  אצל רשם החברות, יגבר על שעבוד ספציפי מאוחר, למעט שסל"ן,  שנוצר בניגוד להגבלה, וזאת בתנאי שההגבלה נרשמה אצל רשם החברות. במידה וההגבלה לא נרשמה אצל רשם החברות, וזאת אף בשל טעות הרשם, יגבר השעבוד הספציפי המאוחר, שנרשם.
  • שעבוד ספציפי רגיל.
  • שעבוד צף רגיל, ללא תניה מגבילה - בתחרות בין שעבוד צף ללא תניה מגבילה לבין שעבוד ספציפי מאוחר, גובר השעבוד הספציפי.

עוד יצויין כי כאשר מדובר בתחרות בשעבודים מאותו הסוג, אזי גובר השעבוד שנרשם ראשון בזמן.

שאלות לגבי שעבודים? רוצה עזרה של עורך דין? חייג/י: 072-334-1001


תאריך: 21/05/2017 18:24
 
close