אופן בחינת תנאי הסף למתן צו הפטר לחייב בהוצאה לפועל

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

תנאי הסף לקבלת הפטר מחובות בהוצאה לפועל

Hebrew

תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 בדבר מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים, נקבע בשלב זה כהוראת שעה למשך שלוש שנים, באופן לפיו הוא נכנס לתוקף החל מיום 6.9.2015, ועד ליום 6.9.2018.

נוסח התיקון צורף לחוק ההוצאה לפועל במסגרת סימן ב' לפרק ז'1, תחת הכותרת  "סימן ב': הפטר לחייב מוגבל באמצעים – הוראת שעה".

מטרת תיקון 47 לחוק הינה לאפשר לחייבים אשר הוכרו כחייבים מוגבלים באמצעים ואשר מצויים במצב כלכלי שלא מאפשר פירעון ממשי של חובם, למרות שהם גילו אחריות ועמדו בתשלומים שהוטלו עליהם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, לצאת ממעגל החובות על ידי קבלת הפטר קרי, מחיקת חובות, בדומה להפטר שמקבל חייב בהליך פשיטת רגל.

על פי סעיף 69י3(א) לחוק, על מנת לקבל צו הפטר על החייב לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

  • החייב היה חייב מוגבל באמצעים במשך לפחות ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר.
  • סך חובותיו של החייב, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל ולרבות חובות שאינם ברי-הפטר, אינו עולה על סך של 800,000 ש"ח.
  • אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש, או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה.
  • החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו לפי סעיף 69ז, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.

יחד עם זאת, על פי סעיף 69י3(ב) לחוק, ניתן לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים כאמור לעיל, וזאת במידה ורשם ההוצל"פ שוכנע שהחייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו.

  • אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב, ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.
  • במהלך 5 השנים שלפני בקשת ההפטר, לא ניתן לגבי החייב צו כינוס, צו פשיטת רגל או צו הפטר.

עמדת בית המשפט ובחינת תנאי הסף להפטר

חשוב לזכור כי מאחר והמדובר בתיקון טרי יחסית לחוק, טרם ניתנה פסיקה רבה בנושא.

כך לדוגמא, במסגרת הליך רע"צ 48590-11-15 בן שעיה נ' מועצה אזורית שומרון, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, נדונה בקשת הפטר שהגיש החייב לפי סעיף 69י3 לחוק ההוצל"פ, ואשר נדחתה על ידי רשם ההוצאה לפועל מהטעם שהחייב לא עמד בצו התשלומים שניתן לו במהלך 3 השנים שלפני הבקשה, כאמור בסעיף 69י3(4) לחוק.

בית משפט השלום התבקש לדון בבקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ לדחות את בקשת ההפטר מהטעם הנ"ל.

החייב טען שהחלטת רשם ההוצל"פ לא מותירה לחייב ברירה אלא לפנות להליכי פשיטת רגל, דבר אשר לדבריו נוגד את כוונת המחוקק במסגרת תיקון 47 לחוק.

לפיכך, בפתח פסק דינו אשר ניתן ביום 14.1.2016 הבהיר בית המשפט את מטרת תיקון 47 לחוק.

בית המשפט ציין כי מטרת תיקון 47 הינה לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים במסגרת הליכי ההוצל"פ, אשר חובותיהם הכללים אינם גבוהים יחסית, ואשר הוכיחו התמדה בעמידה בתשלומים לפחות בשלוש מארבע השנים האחרונות, לקבל הפטר מחובותיהם על מנת לאפשר להם לשקם את חייהם הכלכליים ולצאת לדרך חדשה.

המדובר במסלול קצר, מהיר ועוקף את הליכי פשיטת הרגל, כאשר יודגש ויובהר שדרך המלך למתן הפטר מחובות, הייתה ועודנה פנייה להליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי.

תנאי ראשוני לכניסתו של חייב למסלול הפטר זה בהוצאה לפועל הינו עמידה בתנאי הסף הקבועים בסעיף 69י3 לחוק ההוצל"פ, ולרבות עמידה בתנאי לפיו על החייב לעמוד בצו התשלומים שניתן לו בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת בקשת ההפטר.

יחד עם זאת, המחוקק הותיר לרשם ההוצאה לפועל את האפשרות לשקול האם ליתן הפטר גם לחייב שלא עמד בצו התשלומים שניתן לו, וזאת "אם שוכנע כי החייב לא עמד בצו כאמור בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב, או בשל נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו." כאמור בסעיף 69י3(ב) לחוק.

שיקול דעת הרשם ביחס למתן הפטר לחייב שלא עמד בתנאי הסף של סעיף 69י3 הנזכר הינו מסויג ומצומצם למקרים חריגים, בהם חייב לא עמד בצו התשלומים שניתן לאחר חקירה, והכפופים לתום לבו של החייב.

באופן עקרוני, על רשם ההוצאה לפועל לבחון בקפדנות את קיומם של תנאי הסף למתן צו ההפטר וזאת בהתאם להנחיות הבאות:

  • ככלל, על החייב לעמוד בצו חיוב בתשלומים כסדרו.
  • שינוי בנסיבות וביכולת החייב לשלם את צו התשלומים שנקבע, מחייב פנייה מחודשת לרשם ההוצל"פ, על מנת שהוא יבחן את שינוי הצו, וכך ימשיך החייב לשלם את צו התשלומים כסדרו.
  • העדר תשלום סדיר על פי הצו בשל הרעה במצב כלכלי ומחדל בפנייה לרשם ההוצל"פ על מנת שיפחית את הצו שניתן, כמוהו כהתנהלות בחוסר תום לב, שתצדיק, במקרים שנסיבותיהם מתאימות, גם פיזור תיק איחוד.
  • חייבים שהתנהלותם מול הנושים הייתה בחוסר תום לב, כאשר הם לא שילמו את צו התשלומים ואף לא פנו בבקשה מתאימה להפחית אותו, יכולים להיכנס למסלול ההפטר וזאת אם חלה הרעה של ממש במצבם הכלכלי וזאת לא בשל התנהגות בחוסר תום לב. כלומר, לחייב שלא עמד בצו התשלומים ניתנה האפשרות לשכנע את רשם ההוצל"פ כי נסיבות חריגות ויוצאות דופן מצדיקות פתיחת שערי ההפטר בפניו.

ואולם, יש לקרוא את הוראות החוק על רקע דרישת תום הלב כאמור ומשכך יעשה שימוש בחריג זה במשורה ובנסיבות יוצאות דופן. האמור לעיל עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, ורצון החברה כולה לשיקום כלכלי של חייבים, על ידי נטילת אחריות לחובותיהם ולצורך בפירעונם, וזאת בהתנהגות והתנהלות המקדמת מטרה זו.

במקרה דנן קבע הרשם הנכבד שטענתו החייב לפיהן הוא לא עמד בצו התשלומים בשל הכנסות נמוכות והצורך לגדל 5 ילדים קטינים, אינן עונות על הוראות החריג כאמור, בשל העובדה שטענות החייב ביחס למצבו הכלכלי נבדקו כבר לפחות 3 פעמים על ידי רשם בלשכת ההוצאה לפועל.

המדובר בחייב שבעבר ניתנו נגדו מספר צווי תשלומים, חלקם בסכומים נמוכים יחסית בסך של 300–500 ₪ וזאת במסגרת 3 תיקי איחוד.

ואולם כל התיקים הללו פוזרו מאחר והחייב לא עמד בתשלומים שנקבעו לו. יחד עם זאת, החייב לא המציא כל הסבר מדוע הוא לא עמד בצווי התשלומים שניתנו לו, ולא ברור מהי ההרעה במצב הכלכלי שמנעה את עמידתו בצווי התשלומים.

יתרה מכך, מתדפיס ההוצאות שהגיש החייב לרשם ההוצאה לפועל במסגרת בקשת ההפטר, עולה כי החייב מוציא 800 ₪ בחודש עבור טלפון סלולרי, סכום שהוא מופרז וגבוה במיוחד, שאינו בהכרח מעיד על החמרה במצב הכלכלי.

כך גם המנוי למפעל הפיס שגם אם הוא מהווה תשלום חודשי של 60 ₪ בלבד, לא יכול להוות עדות להרעה כלכלית, ועל כך יש לומר כי מן הראוי שהחייב המצפה לקבל הפטר מחובותיו בהתאם להוראות החוק, ינהג במתינות ביחס להוצאותיו.

בהתאם לכך קבע בית המשפט כי החלטת רשם ההוצל"פ לדחות את בקשת ההפטר של החייב באותו התיק הנה סבירה ועל כן הוא דחה את בקשת רשות הערעור.

תנאי הסף לקבלת הפטר בהוצאה לפועל - לסיכום

על חייב המבקש לקבל צו הפטר לעמוד בקיומם של כל תנאי הסף המפורטים בסעיף 69י3(א) לחוק, ועל רשם ההוצל"פ לבחון את קיומם בקפדנות.

המחוקק איפשר לתת צו הפטר לחייב אשר לא עמד בכל תנאי הסף הללו, רק במקרה והוא לא עמד בתנאי הסף של ביצוע צו התשלומים וזאת בתום לב.

לפיכך, במידה ואין ביכולתו של החייב לעמוד בצו התשלומים כאמור בסעיף 69י3(א)(4) לחוק, עליו לבקש מרשם ההוצל"פ להפחית את הסכום החודשי הנקוב בצו התשלומים כך שהוא יוכל להמשיך בביצוע צו התשלומים כסדרו, גם אם בסכום מופחת, או להוכיח כי חלה הרעה ממשית במצבו הכלכלי וזאת שלא עקב התנהגות בחוסר תום לב.

כמו כן, שומה על החייב לנהוג במתינות ביחס להוצאותיו ולא לבזבז כספים שלא לצורך.

שאלות לגבי הפטר מחובות בהוצאה לפועל?
פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תגיות בעמוד: הליכי הוצל"פ
תאריך: 14/02/2016 15:10
 
close