עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הכירו את עקרון המידתיות בהליכי ההוצאה לפועל

Hebrew

מי מאיתנו שהכיר מקרוב הליכי הוצאה לפועל מורכבים, בין אם מצד הנושה שפתח תיק הוצאה לפועל לחייב, ובין אם מצדו החייב של התיק שנפתח, צריך להכיר את עקרון המידתיות.

המדובר במושג משפטי חשוב, שבהתאם לרציונל שעומד מאחוריו מתקבלות החלטות בהליכים השונים ולאורך ניהולו של כל תיק הוצאה לפועל שנפתח.

כידוע, מטרת חוק ההוצאה לפועל הינה בראש ובראשונה לסייע לנושים לגבות באופן יעיל ומהיר את החובות הפסוקים לטובתם, אשר אינם נפרעים על ידי החייבים בהם.

על מנת לממש מטרה זו, החוק מתיר לנושים לנקוט בשורה של הליכי גביה שונים כלפי החייבים. מטבע הדברים, הליכים אלו פוגעים בחירותם וקניינם של החייבים.

ברם, יחד עם זאת, החוק גם מפרט שורה של תנאים והגבלות לגבי אופן הפעלת הליכי הגביה כלפי החייבים, וזאת לשם מניעת פגיעה מיותרת בחירותם וקניינם.

כלומר, על חוק ההוצל"פ לאזן למעשה בין תכליות שונות שהינן לכאורה מנוגדות זו לזו: גביה יעילה מול הגנת החייבים. כתוצאה מכך קיים מתח מתמיד בין שתי התכליות הללו באשר לאופן הפעלת הליכי הגבייה על פי החוק.

כך נקבע בשורה של פסקי דין, ולרבות במסגרת הליך רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח' שהסביר בצורה ראויה את עקרון המידתיות. בסקירה שלפניך נסביר את הרציונל שמאחורי עקרון זה והשפעתו על שיקול דעתם של רשם ההוצאה לפועל, מנהל הלשכה ובתי המשפט בישראל.

מהות תכלית הגביה היעילה על פי החוק

כאמור, תכליתו הספציפית של החוק הינה בראש ובראשונה לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות. בצד תכלית זו, קיימת גם התכלית הכללית של הגנת זכות הקנין של הזוכה.

כלומר, חוק ההוצל"פ נועד מעיקרו ומעצם טיבו להעמיד לרשותו של הציבור מנגנון יעיל, מעשי, מהיר, ובעל יכולת אכיפתית לפרעון חובות של החייב כלפי הזוכה.  

מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את פסק הדין למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה, אלא גם את טובת הציבור, מאחר שהוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון החוק, ואילו הוצאה לפועל שאינה יעילה מביאה לזלזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי הוצאה לפועל "פרטיים" אשר פגיעתם בשלטון החוק רעה.

מהות תכלית הגנת החייבים על פי חוק

מנגד, תכליתו הספציפית האחרת של החוק הינה להגן על חייבים אשר אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק עקב מצבם הכלכלי הדחוק, מפני הפיכתם לחסרי כל ולנטל על החברה ע"י הפעלת מנגנון הגביה. בצד תכלית זו, קיימת גם התכלית הכללית של הגנת זכות כבוד החייב וחירותו.  

זהו היבט סוציאלי אשר נועד להתחשב בחייב, למנוע ירידה לחייו, ולאפשר לו מינימום של קיום אנושי והגנה מפני חיים בתנאים חומריים משפילים. כמו כן נועד היבט זה לשמור על יכולתו הבסיסית של החייב לפרנס ולקיים את עצמו.

היבט זה בא לידי ביטוי במסגרת מספר הוראות של חוק ההוצל"פ, ולרבות ההוראות הבאות:

  • סעיף 22 (א) לחוק ההוצל"פ, אשר מגדיר סוגי מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול.
  • סעיף 38 לחוק ההוצל"פ, אשר מעניק הגנה לדירת מגורים.
  • סעיף 39 לחוק ההוצל"פ, אשר מעניק הגנה לחייב חקלאי.
  • פרק ז'1 לחוק ההוצל"פ, אשר מאפשר להכריז על חייב כעל מוגבל באמצעים, ועל פריסת החוב הפסוק באמצעות צו לתשלומים.
  • פרק ז'3 לחוק ההוצל"פ, אשר מאפשר להורות על איחוד תיקים של החייב, ועל פריסת כלל חובותיו באמצעות צו לתשלומים.


אופן האיזון ועקרון המידתיות

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע אין לפגוע בחייו, גופו, כבודו, קניינו ופרטיותו של האדם.

מנגד, קובע סעיף 8 לחוק זה כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

כלומר, סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן למעשה את עקרון המידתיות, לפיו ניתן לפגוע בזכויות שעל פי חוק זה באמצעות חוקים אחרים, אך זאת אך ורק בתנאי שהמדובר בחוקים ההולמים את ערכיה של מדינת ישראל, ואשר נועדו למען תכלית ראויה, וכן בתנאי שהפגיעה בזכויות אלו הינה באופן מידתי ובהתאם לנדרש בלבד.

כל פגיעה מעבר למידת הנדרש הינה פגיעה מיותרת, ועל כן אסורה על פי חוק יסוד זה.

מן הכלל אל הפרט...

אין חולק כי חוק ההוצל"פ אכן פוגע בזכויות שעל פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. שכן, במסגרת הליכי ההוצל"פ ניתן לדוגמא, לעקל נכסי מטלטלין ומקרקעין השייכים לחייב, וזאת בניגוד לסעיף 3 לחוק היסוד האוסר על פגיעה בקניינו של אדם.

בנוסף, ניתן להוציא צו מאסר כנגד החייב, וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק היסוד, אשר אוסר על הגבלת חירותו של האדם במאסר, מעצר או בכל דרך אחרת.

כמו כן, ניתן לבצע חקירת יכולת לגבי אמצעיו הכלכליים של החייב, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) לחוק היסוד, לפיו כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו, וכן ניתן לערוך חיפוש בחצריו של החייב או של צד ג' המחזיק בנכסי החייב, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 7(ג) לחוק היסוד, אשר אוסר על חיפוש ברשות היחיד של האדם.

מנגד, אין גם חולק כי הוראות אלו של חוק ההוצאה לפועל הולמות את עריכה של מדינת ישראל ונועדו לתכלית ראויה, הואיל ומטרתן הינה גם להגן על זכות הקניין של הנושה / הזוכה, ולאפשר לו לגבות באופן יעיל ומהיר את החוב שנפסק לזכותו בהליך משפטי מוסדר.

יחד עם זאת, יש עדיין לשמור על עקרון המידתיות באשר לאופן הפעלת ומימוש הוראותיו של חוק ההוצל"פ.

כלומר, יש ליישם הוראות אלו באופן מידתי, אשר אינו עולה על הנדרש. לשם מימוש עקרון זה, ניתן לראש ההוצל"פ שיקול דעת רחב אשר לאופן הפעלת הליכי הגבייה על פי חוק ההוצל"פ, וזאת על מנת למנוע פגיעה מיותרת בכבודו וחירותו של החייב.

שיקול דעת זה בא לידי ביטוי, בין היתר, במסגרת סעיף 8(ב) לחוק אשר קובע כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא ינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור.

כמו כן במסגרת סעיף 9(ב) לחוק ההוצל"פ, אשר קובע כי האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב. כלומר, עקרון תום הלב חולש אף הוא על הליכי ההוצאה לפועל.

בהתאם לכך, מוטלת לא רק על החייב החובה לפעול בתום לב לפרעון חובותיו כלפי הזוכה, אלא גם מוטלת על הזוכה החובה לפעול בתום לב בעת שהוא נוקט בהליכים לגביית החוב כלפי החייב.

לאור האמור על ראש הוצאה לפועל מוטלות החובה והסמכות לבחון האם הצדדים אכן מתנהלים הצדדים בתום לב.

כך, למשל, נפסק במסגרת ע"א 1191/05 אגוזי נ' בנק דיסקונט כי הזוכה אינו רשאי לישון על זכויותיו לגבות את החוב כלפיו, ובכך להפוך את החוב הפסוק כלפיו למעין תוכנית חיסכון נושאת ריבית, וכי עקרון תום הלב מחייב את הזוכה לנקוט בדרך סבירה בפעולות במסגרת תיק הוצאה לפועל, ושלא להשתמש בהם לרעה.

יחד עם זאת, יש לזכור כי פסק הדין הנזכר לעיל בפרשת גמזו, קבע כי במסגרת האיזון בין תכלית הגביה היעילה ובין תכלית ההגנה על החייבים, יש לתת משקל נכבד יותר לזכויות של הזוכה, ולאינטרסים של הציבור. שהרי ההתדיינות המשפטית כבר נסתיימה. זכותו של הזוכה מעוגנת בפסק דין סופי ועל החייב בדין לקיים את פסק הדין.

זו נקודת המוצא. ולפיכך, האיזון בין הזכויות והאינטרסים של הזוכה לבין הזכויות והאינטרסים של החייב, יפגע בדרך כלל בצורה קשה יותר בחייב מאשר בנושה.

לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י עכשיו: 072-334-2000


תאריך:03/11/2015 17:18  מחבר: Bankruptcy Law
 
close