קבלת הפטר - נקודת אור וסוף להליך פשיטת רגל לפי צו הפטר

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה

נקודת אור בסוף הליך פשיטת רגל - קבלת הפטר!

Hebrew

צו הפטר בהליכי פשיטת רגל הנו צו אשר מוחק כמעט את כל יתרת החובות ברי התביעה של החייב שטרם נפרעו במסגרת הליך פשיטת הרגל שלו, ופוטר אותו מכל אחריות להם, ובכך מסיים את הליכי פשיטת הרגל שלו.

ההוראות העיקריות אשר עוסקות במתן צו ההפטר כלולות במסגרת סעיפים 61-70 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

צו ההפטר מוחק את כל יתרת חובותיו של החייב למעט חובות למדינה, חובות שכרוכים במעשי מרמה וחוב מזונות. בנוסף, עם קבלת צו ההפטר מוסרות כל ההגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, לרבות ההגבלות על שימוש בצ'קים וכרטיסי האשראי, פתיחת חשבון בנק, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה.

בשל כך, השגת צו ההפטר הינה משאת נפשו של החייב, והסיבה העיקרית שלשמה חייבים נוקטים מיוזמתם בהליך הפש"ר, חרף המחירים הכבדים שעליהם לשלם במסגרתו.

עקרונית, צו ההפטר ינתן כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שאין לחייב עוד נכסים מהם ניתן להיפרע, וכי החייב פעל בתום לב, וזאת הן לפני הליכי הפש"ר, בעת יצירת החובות שלו והן במהלך הליכי הפש"ר שלו, בכל הקשור למאמציו להסדיר את חובותיו ולקיים את כל שנדרש ממנו לאורך כל ההליכים.

לחילופין, בית המשפט יכול להורות על מתן צו ההפטר גם במידה והוא הגיע למסקנה לפיה אין עוד תועלת בהמשך ניהול הליכי הפש"ר, כאמור בסעיפים 18ה(3) או 76א(א) לפקודת פשיטת הרגל.

מתן צו ההפטר מממש למעשה את אחת משתי מטרותיו של הליך פשיטת הרגל, וזאת בדבר אפשרותו של החייב לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו מבחינה כלכלית. המטרה השניה הינה כינוס מירבי של נכסי החייב לשם חלוקתם בין נושיו באופן המהיר והיעיל ביותר.

החובות שצו ההפטר איננו חל עליהם

החובות שצו ההפטר איננו מוחק כוללים את החובות הבאים, וזאת כמפורט בסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל:

  • חוב למדינה בגין קנס או בגין התחייבות למניעת עבירה.
  • חוב אשר נוצר במרמה אשר החייב היה שותף לה או שהחייב השיג במרמה ויתור עליו.
  • חוב מזונות בגין פסק דין וגם בגין חוב לביטוח הלאומי, כפי שנקבע בפסיקה. יחד עם זאת, במקרים חריגים בית המשפט יכול להורות שצו ההפטר יחול גם על חוב המזונות, וזאת באופן מלא או חלקי, או באופן שמותנה בתנאי כלשהו.

בנוסף, יש לזכור כי צו ההפטר חל רק על חובות שהנם ברי תביעה בהליך פשיטת רגל, ועל כן הוא איננו יכול לחול על חובות שאינם ברי תביעה בהליך פש"ר.

חובות ברי תביעה כוללים בעיקרם חובות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס וזאת כאמור בסעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל.

חובות שאינם ברי תביעה כוללים חוב מזונות שזמן פרעונו חל לאחר מתן צו הכינוס, וכן חוב בגין תביעת נזיקין לתשלום סכום שאיננו קצוב שאיננו נובע מחוזה או מהבטחה, כאמור בסעיף 72 לפקודה, כגון תביעה בגין נזקי גוף. על חוב בגין תביעה כזו, כאמור, לא יחול צו ההפטר.

הגשת בקשה למתן צו הפטר

את הבקשה למתן צו ההפטר יכול להגיש החייב וזאת כאמור בסעיף 61(א) לפקודת פשיטת הרגל. אמנם, סעיף זה קובע כי החייב יכול להגיש את הבקשה בכל עת במהלך ההליך, אך לאור האמור בסעיף 18ה(3) לפקודה, ניתן להגיש לראשונה את הבקשה לקבלת צו הפטר רק לאחר שחלפו לפחות 6 חודשים ממתן צו הכינוס והחייב כבר הוכרז כפושט רגל.  

בנוסף, גם הכנ"ר עצמו יכול להגיש מיוזמתו בקשה למתן צו הפטר וזאת במידה והוא סבור שאין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, כאמור בסעיף 76א(א) לפקודה.

משהוגשה הבקשה, בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, לפחות 14 יום לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו, כאמור בסעיף 61(ב) לפקודה.

לצורך הדיון בכל בקשה לקבלת צו הפטר על בית המשפט לשמוע את עמדות החייב, הכנ"ר, הנאמן וכל הנושים, כאמור בסעיף 62(א) לפקודה. בנוסף, בית המשפט רשאי להציג לחייב שאלות ולקבל ראיות כפי שימצא לנכון, ועליו להביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במהלך הליכי פשיטת הרגל.

השיקולים שיש לשקול לצורך מתן צו ההפטר

ככלל, כאשר בית משפט דן בבקשה לקבלת צו הפטר מטעם החייב, עליו לאזן בין אינטרסים שונים ובעיקר בין זכות החייב שנקלע לחדלות פירעון והנו חסר נכסים לפתוח דף חדש בחייו, תוך מתן דגש על תום לבו, לבין זכות הנושים לפירעון מירבי של חובותיהם.

במסגרת איזון האינטרסים הכללי על בית המשפט לשקול גם את השיקולים הספציפיים הבאים:

החשיבות שבמתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו ובחיי משפחתו, ולשקם את עצמו מבחינה כלכלית - בהקשר זה ראוי לזכור כי ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" וזאת כפי שנקבע ע"י ביהמ"ש העליון בהליך ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר.

תום לבו של החייב - תום לבו של החייב נבחן לגבי התנהגותו הן לפני הליך הפש"ר והן במהלך הליכי הפש"ר וזאת לרבות בהתאם לתסקיר הכנ"ר בדבר התנהגות החייב ועסקיו.

תום הלב במהלך הליכי פשיטת הרגל נבדק לגבי אופן התנהגותו של החייב לאורך כל ההליכים, כיצד הוא קיים את התחייבויותיו במסגרתם, כגון ביצוע התשלומים החודשיים, הגשת דו"חות תקופתיים, שיתוף הפעולה הכולל עם הכנ"ר, והאם הוא חלילה ניצל אותם לרעה.

תום הלב של החייב לפני הליך הפש"ר נבדק לגבי אופן היווצרות חובותיו כלומר, האם הם נוצרו בתום לב לדוגמא, בשל חתימה כערב לחובות אחרים, או שהחייב יצר אותם בחוסר תום לב, ואף בדרכי מרמה ותוך ביצוע עבירה פלילית, כגון באמצעות פיזור צ'קים, ניהול עסקים בלתי חוקיים, הימורים וכדומה.

סעיף 63(ב) לפקודה מציין גם את ההתנהגויות הבאות כאינדיקציות לחוסר תום לבו של החייב לפני הליכי הפש"ר שלו, שיש לשקול בעת הדיון בבקשתו לקבלת צו הפטר:

  • פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו.
  • פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
  • פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו.
  • פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו.
  • פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק.
  • פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה.
  • תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה.
  • פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו.
  • פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

בהתאם לסעיף 63(א) לפקודה, בית המשפט רשאי להחליט לגבי חייב שהורשע בעבירה לפי הפקודה לגבי פשיטת הרגל שלו, או שהוכחה לגביו עובדה מהעובדות שלעיל, את אחת מהחלופות הבאות:

  • לא לתת לו הפטר.
  • להתלות את ההפטר שלו לתקופה שתיראה לו מתאימה.
  • להתלות את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות.
  • לדרוש מהחייב, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכנ"ר או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט. עם זאת, לא יינקטו הליכי הוצל"פ לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

בנוסף, כאשר מדובר בבקשה למתן צו הפטר אשר הוגשה על ידי חייב אשר ביצע העברת מרמה במטרה להתחמק מנושיו, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר או לתת צו הפטר מותנה, וזאת כאמור בסעיף 70 לפקודת פשיטת הרגל.

היקף החובות של החייב - היקף פירעון חובותיו של החייב והסיכוי הקיים לגבי שינוי בכושר הפירעון בעתיד.
 
היקף ואופי ההתנגדויות להפטר.

נסיבותיו האישיות של החייב.

סוגי צו ההפטר

בתום הדיון בבקשה לקבלת צו ההפטר, בית המשפט יכול להחליט לדחות את הבקשה ולא להורות על מתן צו הפטר, או לקבל את הבקשה ולהורות על מתן צו הפטר, וזאת כאמור בסעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

בית המשפט יכול להורות על מתן צו הפטר מסוגים שונים, וזאת כפי שיפורט להלן:

צו הפטר חלוט ומלא - צו שפוטר את החייב באופן מלא מכל יתרת החובות שניתן לפטור אותו לפי הדין. זהו הצו האולטימטיבי שאותו שואפים כל החייבים להשיג. הצו יינתן כאשר ביהמ"ש התרשם שהחייב אכן פעל בתום לב וניסה לכסות את חובותיו, אך לא הצליח בכך בשל קשייו הכלכליים.

צו הפטר מותנה - מדובר בצו שמותנה בתנאים שעל החייב לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות ביצוע תשלומים במשך תקופה שלא תעלה על 4 שנים מיום מתן צו ההפטר, או תקופה ארוכה יותר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

זהו מעין מצב ביניים, אשר במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט לאחר קיום תנאים מסויימים, כאשר לרוב מדובר בעמידתו בצו תשלומים לנושים שיוטל עליו במסגרת הסכם שייחתם בינו לנושים באסיפת הנושים.

כל עוד לא התקיימו התנאים שבהפטר המותנה, החייב עודנו מצוי בהליך פשיטת הרגל. במידה והחייב יעמוד בצו התשלומים, הוא יזכה לצו חלוט. במידה והחייב לא יעמוד בצו התשלומים, בית המשפט רשאי לבטל בכל עת את צו ההפטר המותנה, וזאת מיוזמתו או לבקשת הכנ"ר, הנאמן או נושה של החייב.

צו הפטר חלקי - צו אשר פוטר את החייב רק מחלק מהחובות שניתן לפטור אותו לפי הדין. הצו יינתן כאשר בית המשפט הגיע למסקנה כי החייב פעל בתום לב רק כלפי נושים מסויימים ואילו לגבי נושים אחרים הוא פעל בחוסר תום לב.

זהו צו פחות שכיח, משום שאם בית המשפט הגיע למסקנה שהחייב נהג בחוסר תום לב כלפי חלק מהנושים, אזי בדרך כלל די בכך כדי שהוא ידחה כליל את בקשתו למתן צו ההפטר. במידה וביהמ"ש בכל זאת החליט לתת צו הפטר חלקי, אזי הצו יעניק לחייב פטור מחלק מחובותיו, בעוד לגבי יתר החובות ימשכו הליכי פשיטת הרגל באופן נפרד.

סעיף 64 לפקודה קובע כי לאחר שחלפו שנתיים ממתן צו ההפטר, יכול החייב לנסות לשכנע את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, ובמקרה כזה בית המשפט רשאי לשנות את הצו באופן ובתנאים שימצא לנכון. מטבע הדברים, סעיף זה רלוונטי רק לצו הפטר מותנה או חלקי ואין לו רלוונטיות לצו הפטר חלוט ומלא.

צו הפטר לאלתר - בהתאם לסעיף 18ה(3) לפקודה, קיימת אפשרות לפיה בית המשפט יורה על מתן צו הפטר מייד לאחר תום הדיון בבקשת פשיטת הרגל של החייב והכרזתו כפושט רגל, וזאת בתנאי שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס.

צו זה ינתן במידה ובית המשפט יגיע למסקנה לפיה אין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.

רוצה לסיים את הליכי פשיטת הרגל שלך בהפטר? חייג/י: 072-334-1001


תאריך: 17/11/2016 14:50
 
close