ניכיון צ'קים מחייב הסכם הלוואה כתוב!

ניכיון צ'קים הנו סוג של שירות פיננסי שמאפשר לפדות ולהמיר צ'ק דחוי לכסף מזומן באופן מיידי, בתמורה לתשלום ריבית ועמלה שמשקפת את הסיכון שהגוף המנכה לוקח על עצמו לגבי פירעון הצ'ק.

ככל שיסתבר בדיעבד שהצ'ק סורב אזי הגוף המנכה יהיה רשאי לנקוט בהליכים לביצוע הצ'ק כנגד מושך הצ'ק, בין השאר באמצעות הליך מימוש שטר בהוצאה לפועל.

נכיון הצ'קים נעשה על ידי בנקים, שכפופים לחוקי הבנקאות השונים וכן על ידי חברות מימון חוץ בנקאי, שכפופות לחוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993. חוזה זה כונה בעבר "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993" אולם הוא תוקן ביום 25.8.2019, באופן שכלל גם את שינוי שמו לחוק אשראי הוגן כאמור.

תחום ניכיון הצ'קים זכה לתדמית מפוקפקת מאחר שבעבר הוא התבצע בעיקר על ידי גורמים לא מפוקחים, שכונו שוק אפור. תחום זה הוסדר באמצעות חקיקת חוק האשראי ההוגן וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, כך שכיום כל החברות למתן אשראי מחוייבות לקבל אישור למתן הלוואות ממשרד האוצר.  

במסגרת הליך תא"מ 11166-05-19 בול מסחר והשקעות בע"מ נ' לינה גרה, נדונה תביעה של חברה לניכיון צ'קים בשם "בול מסחר והשקעות בע"מ", שאף היא קיבלה אישור ממשרד האוצר.

ניכיון צ'ק שהגיע להכרעת בית המשפט

התביעה הוגשה על ידי החברה כנגד אשה שעובדת כמנהלת מדור בביטוח הלאומי וזאת בגין 3 צ'קים בסך כולל של 54,000 ₪.

לטענת החברה, במהלך שנת 2018 פנה אליה לקוח ותיק בשם עלי ריאן, הציג בפניה את הצ'קים שהוא קיבל מהנתבעת וביקש ממנה לנכות אותם, לאחר שהוא הסב את הצ'קים לפקודתה.

לדבריה, היא נתנה ללקוח את מלוא תמורתם, אולם כאשר היא הגישה את הצ'קים לפירעון, הם סורבו בשל אי כיסוי מספיק וחשבון מוגבל ועל כן יש לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום הצ'קים.

הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה, בהסתמך על שתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה עסקה באי עמידת החברה בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שמחייבים אותה להציג חוזה בכתב עם הלקוח שכולל את הסכמתו להסבת הצ'קים לפקודת החברה וניכיונם על ידה, פירוט של סכום ההלוואה שהחברה נתנה ללקוח ושיעור הריבית שהיא גבתה עבורה.

יובהר כי מאחר שנסיבות תיק זה אירעו בשנת 2018, הן היו עדיין כפופות לנוסח הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות באותה עת, כלומר, לפני שהוא תוקן בשנת 2019 והפך לחוק אשראי הוגן.

הסיבה השניה עסקה בטענת הנתבעת לפיה היא כלל איננה מכירה את אותו לקוח של החברה, שכביכול קיבל ממנה את הצ'קים וכי חתימתה על גבי הצ'קים זוייפה.

לדבריה, אחד מפנקסי הצ'קים שלה נעלם וכנראה שהוא נמצא או נגנב על ידי עבריינים, שזייפו את חתימתה ואף ניסו לסחוט אותה ואיימו עליה שאם היא תתלונן עליהם במשטרה, הם יפגעו בה ובבני משפחתה.

בתגובה טענה החברה שמדובר בעסקת ניכיון צ'קים ולא בהלוואה ולכן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות כלל איננו חל עליה, והיא לא מחוייבת להציג חוזה הלוואה בכתב. בנוסף תהתה החברה מדוע הנתבעת לא טרחה לבטל את יתרת הצ'קים שנותרו בפנקס שלה, לאחר שהסתבר לה הוא נגנב.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל גם על עסקת ניכיון צ'קים

בית המשפט הבהיר בפתח דבריו שבעוד חוק אשראי הוגן מגדיר "הלוואה" כ"כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר" ולכן ברור שהוא חל גם על ניכיון צ'קים, אזי נוסחו הקודם של החוק כלל איננו מגדיר מהי הלוואה.

עם זאת, גם לפני תיקון החוק, הפסיקה נטתה לראות בעסקת ניכיון שיקים כעסקת הלוואה, במובן זה שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל גם עליה.

מכאן נובע כי החברה מחוייבת להציג את ההסכם שנערך בינה ללקוח, מה שלא נעשה על ידה, מה גם שהיא הודתה שאין בכלל הסכם כזה. נובע מכך שהיא לא קיימה את יתר תנאי החוק, שמחייבים אותה למסור ללווה העתק הסכם ההלוואה ולכלול בו פרטים ספציפיים, כגון סכום ההלוואה, שמות המלווה, פרטי הערב להלוואה ועוד.

לא ניתן להגיש בקשה לביצוע צ'ק בקשר לחוזה הלוואה מבלי להציג את החוזה

עוד קבע בית המשפט שסעיף 8 לחוק קובע סדר דין ייחודי לגבי הגשת בקשה לביצוע צ'ק בקשר לחוזה הלוואה על ידי מלווה חוץ בנקאי, שמחייב אותו, בין היתר, לצרף את העתק חוזה ההלוואה.

אין המדובר בדרישה טכנית, כי אם בדרישה מהותית שהכרחית לצורך ביסוס עילת התביעה. המשמעות של אי הצגת הסכם ההלוואה היא שהמדובר בתביעה ללא עילת תביעה ועל כן יש לדחותה ולו מסיבה זו בלבד.

למעלה מן הצורך, בית המשפט הוסיף וקבע שבכל מקרה החברה לא הוכיחה את התביעה, מאחר שהיא לא הגישה מסמכים מהותיים ולא טרחה לזמן לעדות עדים חיוניים.

בין היתר, החברה לא הוכיחה כיצד היא ביצעה את עסקת ניכיון הצ'קים מול הלקוח ואיזה בדיקות היא ערכה כדי לברר את זהות מוסרת הצ'קים, מה גם ששם המוטב לא הופיע עליהם.

החברה גם לא הוכיחה שהיא אכן שילמה ללקוח כספים תמורת הצ'קים, מאחר שבקבלה שהונפקה לו נכתב "0 שקלים" ובנוסף היא גם לא טרחה להביא לעדות את הלקוח או את העובדת שביצעה את העסקה איתו והוציאה לו את הקבלה, כדי להסביר את פשר העניין.

עוד קבע בית המשפט שהנתבעת אמנם לא הוכיחה את טענתה בדבר היעלמות פנקס הצ'קים שלה ואיומי העבריינים, אבל עם זאת טענתה בדבר זיוף חתימותיה לא הופרכה, בפרט שהחברה היא זו שאמורה להוכיח את האותנטיות של הצ'קים, אולם היא לא הציגה שמץ ראיה לכך.

בסיכומו של דבר דחה בית המשפט את התביעה של החברה והורה לסגור את תיק ההוצאה לפועל שהיא פתחה נגד הנתבעת לצורך ביצוע הצ'קים.

קריאה נוספת: דחיית התנגדות למימוש שיקים שנמסרו לניכיון