הכירו: חוק סליקה אלקטרונית של שיקים

חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, תשע"ו-2016 הינו חוק אשר התקבל בכנסת ביום 1.2.2016, במסגרת מתווה הפעולה הממשלתי לצמצום השימוש במזומן בישראל.

משמעות המונח סליקה הינה חיוב כספי על ידי אמצעי תשלום שאינו מזומן, כגון שיקים או כרטיסי אשראי.

עד לחקיקת החוק, ניתן היה לבצע סליקה פיזית בלבד של השיקים. לאחר כניסת החוק לתוקף, ניתן יהיה לבצע סליקה אלקטרונית של השיקים, וזאת כפי שנסביר בסקירה שלפניך.

סליקה פיזית של שיקים פירושה העברת השיק באופן פיזי מסניף הבנק שבו הופקד, אשר נקרא הבנק הגובה, לסניף הבנק שבו מתנהל החשבון של הלקוח שנדרש לפרוע את התשלום, אשר נקרא הבנק הנמשך.

סליקה אלקטרונית של שיקים פירושה סריקה ממוחשבת של צילום השיק משני צידיו, ושיגורה מסניף לסניף באמצעות תקשורת מחשבים. שיק סרוק כאמור מוגדר במסגרת החוק כשיק ממוחשב.

החוק גם מאפשר לבצע הפקדה אלקטרונית של שיקים לא סחירים, תחת הפקדתם הפיזית בסניף הבנק הגובה, וזאת באמצעות סריקתם למחשב או לסמארטפון, ושליחת הקובץ הסרוק לבנק הגובה.

מכיוון שהסליקה האלקטרונית מהירה יותר מהסליקה הפיזית, הסריקה האלקטרונית תקצר משמעותית את משך הזמן החולף מהצגת השיק לפירעון ועד לזיכוי חשבון הלקוח, אשר כיום עומד על עד 3 ימי עסקים, ובכך ניתן יהיה גם להבטיח את ודאות העסקה באופן מהיר יותר. לאחר זיכוי חשבון הלקוח השיק הפיזי יושמד כך שהשיק הממוחשב יהווה תחליף שלו.

במידה והבנק הנמשך סירב לפרוע את השיק הממוחשב, וזאת מכל סיבה שהיא, עליו לשלוח לבנק הגובה מסר אלקטרוני שבו מצוינת סיבת הסירוב.

הבנק הגובה והבנק הנמשך ימסרו ללקוחותיהם הודעה על סירוב הבנק הנמשך לפרוע שיק ממוחשב כאמור, ואת סיבת הסירוב, באופן שבו הם נוהגים למסור הודעות לאותם לקוחות.

השיק הממוחשב יוכל לשמש כראיה קבילה בכל הליך משפטי, ולרבות במסגרת ההליכים המתנהלים בבתי המשפט ו/או לשכת הוצאה לפועל, וזאת בתנאי שהסריקה בוצעה באופן אמין ובכפוף לתנאי סעיף 3 לחוק.

עם זאת, הבנק ימשיך להיות אחראי כלפי לקוחו לנזק שייגרם עקב אי שמירת שיק על ידו וזאת מבלי לגרוע מהוראות כל דין אחר. כך קובע סעיף 5 לחוק.

אופן ישום חוק הסליקה האלקטרונית

החוק יכנס לתוקף תוך 6 חודשים ממועד פרסומו.

עם זאת, במהלך השנה וחצי שלאחר כניסת החוק לתוקף ניתן יהיה לבצע הן סליקה פיזית והן סליקה אלקטרונית, וזאת כדי לאפשר לבנקים להיערך ליישום החוק.

במידת הצורך, תוארך תקופה זו בעוד חצי שנה, כך שבסך הכל היא תסתכם בשנתיים. אולם, לאחר מכן, ניתן יהיה לבצע סליקה אלקטרונית בלבד, וזאת מאחר שבחירה של בנק מסוים להציג פיזית שיקים לבנקים הנמשכים, תחייב ניהול של שתי מערכות מיכוניות מקבילות, דבר שעלול ליצור חוסר עקביות בהתנהלות הבנקים באשר לשימוש בשיקים ובשיקים ממוחשבים.  

כמו כן, בהתאם לסעיף 4 לחוק, על נגיד בנק ישראל לקבוע כללים לעניין חובת שמירת השיקים שהוצגו לפירעון באמצעות סליקה אלקטרונית, אופן שמירתם ותקופת השמירה, וזאת בהתחשב, בין היתר, בסכום השיק, וכן כללים לעניין חובת שמירת שיקים ממוחשבים.

מטרות חוק הסליקה האלקטרונית

מטרות חוק הסליקה האלקטרונית הינה לייעל את תהליך סליקת השיקים ולהביא לחיסכון בעלויותיו בשני היבטים:

האחד, לייתר את הצורך בשינוע של השיקים מהבנק הגובה שבו הם מופקדים, אל הבנק הנמשך שלו הם מוצגים לפירעון, ושינועם בחזרה, במקרה של שיק חוזר, ובכך גם לחסוך את כל עלויות השינוע של הבנקים.

השני, לייתר את הצורך בשמירת השיקים במשך כל משך תקופת ההתיישנות, במקומות אחסון מתאימים ולאפשר את השמדתם זמן מה לאחר הפקדתם, ובכך גם לחסוך את כל עלויות השמירה של הבנקים.

מכיוון שמטרות החוק הן כאמור ייעול תהליך הסליקה וחסכון בעלויותיו, אין בהוראותיו כדי ליצור כל שינוי משפטי בזכויות של מאן דהוא על פי שיק ומכוחו, רק בשל כך שהוצג בדרך האלקטרונית על פי החוק או בשל כך שהשיק המקורי לא נשמר על ידי הבנק.

המטרה הרחבה יותר של חוק הסליקה האלקטרונית הינה לצמצם את השימוש במזומן בישראל כחלק מהמאבק הממשלתי בתופעת הכלכלה השחורה.

בצד חוק זה, הממשלה מקדמת גם את הליכי החקיקה של הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן בישראל, תשע"ה-2015. שני החוקים הללו נולדו כתוצאה מאימוץ המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן על ידי ממשלת ישראל ביום 22.10.2014.

הוועדה לצמצום השימוש במזומן מונתה על ידי ראש הממשלה במטרה לבחון את הבעיות הנובעות משימוש במזומן ובשיקים סחירים, ולגבש מתווה פעולה לצמצום השימוש באמצעים אלה כאמצעי תשלום במשק הישראלי, וזאת על מנת לצמצם את תופעת הכלכלה השחורה בישראל, להיאבק בפשיעה ובהלבנת ההון, ולאפשר שימוש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.

השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם המהווה את הדלק המניע את הכלכלה השחורה, אשר כוללת פעילויות והכנסות אשר מתבצעות מחוץ למסגרת החוקית של המדינה, כגון העלמות מס, הלבנת הון, פעילות פלילית, מימון טרור ועוד.

הקשר ההדוק בין תופעת הכלכלה השחורה והלבנת ההון, לבין השימוש במזומן, נובע מהיותו של המזומן אנונימי ומהקלות הרבה שבשימוש באמצעי תשלום זה.

כתוצאה מכך, מי שמעוניין בכך, יכול באמצעות השימוש במזומן לפעול הרחק מעיניהן של רשויות המס ואכיפת החוק, והרחק מעיני המערכת הפיננסית המהווה שומר סף בכל הנוגע למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור.

מנתוני מחקר עולמי שבוצע עבור הבנק העולמי ב-2012 ובו נבחנו 26 מדינות OECD עלה שבישראל עומדת הכלכלה השחורה על 23% מהתמ"ג, בעוד שהכלכלה השחורה בארה"ב,למשל, מהווה רק 9% מהתמ"ג. אגב, בארה"ב קיים כבר למעלה מ-10 שנים חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, בשם Check 21 .

חוק הסליקה האלקטרונית נועד איפוא, לצמצם את השימוש במזומן בישראל ובכך לסייע למאבק בכלכלה השחורה בארץ. יש להניח כי גם החוק לצמצום השימוש במזומן בישראל, תשע"ה-2015, יאושר בתקופה הקרובה, וזאת כצעד נוסף במסגרת המאבק בכלכלה השחורה.

שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001