body{-webkit-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-moz-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-ms-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both}@-webkit-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-moz-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-ms-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-o-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

יש לך חוב כספי? אולי חלה התיישנות...

סוגיית ההתיישנות המשפטית עוסקת בתקופת הזמן שבמהלכה ניתן להגיש תביעה כלשהי לאחר היום בו קמה לכאורה עילת התביעה.

ככלל, ניתן להגיש תביעה בגין חוב כספי תוך 7 שנים ממועד לידת התביעה.

מהי מטרת תקופת ההתיישנות של תביעה בגין חוב כספי

מטרת כללי ההתיישנות, לרבות לגבי תביעות לגביית חובות כספיים הנם לאזן בין אינטרס התובע להגיש תביעה למימוש זכותו לבין האינטרסים של הנתבע והציבור בכללותו וזאת כמפורט להלן:

  1. להגן על הנתבע מתביעות כספיות ישנות, וזאת הן על מנת לאפשר לו להתגונן כראוי מאחר שבחלוף הזמן הוא עלול לאבד או לשמור ראיות המוכיחות את חפותו והן על מנת כדי לאפשר לו ולאחרים הרוצים לעשות עמו עסקים, להעריך את הסיכוי שהוא ייתבע וזאת בלי לבדוק זמן רב מדי אחורה.
     
  2. אינטרס הציבור להגביל את משך הזמן שבו ניתן להגיש תביעות, על מנת שלא להציף את מערכת המשפט בתביעות שעוסקות בעניינים ישנים וכדי לאפשר לבתי המשפט לעסוק בענייני היום, כן בשל הקושי המעשי בבירורן והחשש שהבירור עלול להפר סטטוס קוו שכבר נשמר תקופה ארוכה.
     
  3. ישנה תפיסה הרואה בנתבע שמאחר לתבוע כמי שמחל וויתר על זכויותיו או כמי שפחות ראוי לסעד.

החוק העיקרי והמרכזי אשר מסדיר את כללי ההתיישנות בישראל לגבי תובענות אזרחיות ובכלל זה תביעות לגביית חובות כספיים הנו חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אולם ישנם גם כללים נוספים רבים המפוזרים בדברי חקיקה אחרים וכן בפסיקה.

בעניין זה יובהר כי חוק ההתיישנות עוסק בהתיישנות דיונית בלבד, להבדיל מהתיישנות מהותית וזאת לאור סעיף 2 לחוק, אשר קובע כי:

"תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות לא יזדקק בית המשפט לתובענה אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה."

התיישנות דיונית הנה התיישנות אשר מונעת את מימוש הזכות באמצעות הגשת תביעה בגינה בפני בית המשפט, להבדיל מהתיישנות מהותית אשר מונעת על פי הדין את מימוש הזכות בכל דרך שהיא.

כלומר, התיישנות דיונית עוסקת במצב בו עילת התביעה שרירה וקיימת מבחינה מהותית, אולם מבחינה דיונית התובע יהיה מנוע מלהגיש את התביעה בגינה מאחר שחלף הזמן להגשתה.

קראו בהרחבה: החובות מלחיצים אותך? כך תתמודד/י.

במידה והתובע בכל זאת הגיש את התביעה באיחור, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות יוכל הנתבע להתגונן מפני התביעה בטענה שהיא התיישנה, אולם עליו לעשות זאת בהזדמנות הראשונה שנקרית בפניו וזאת כאמור בסעיף 3 לחוק.

במיה והנתבע לא יעלה את טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה, ניתן יהיה להמשיך בהליכים של התביעה כסדרם.

במידה והנתבע ייעשה כן, ניתן לבקש לדחות את התביעה בהסתמך על טענת ההתיישנות וזאת לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין, תשמ"ד-1984.

יחד עם זאת, אין בהתיישנות הדיונית כדי לבטל את הזכות המהותית עליה מתבססת עילת התביעה כך שעדיין ניתן לנסות לממשה, אם כי בדרך אחרת שאיננה מערבת את בית המשפט וזאת כל עוד לא הוחלה עליה התיישנות מהותית.

לדוגמא, נניח שאדם כלשהו נטל הלוואה כספית מסויימת מאדם אחר אותה היה עליו להחזיר למלווה תוך שנה. בפועל, הלווה לא החזיר את ההלוואה במועדה.

במידה והמלווה החמיץ את תקופת ההתיישנות הדיונית, פירוש הדבר שהוא לא יוכל להגיש תביעת חוב כספית בגין חוב זה בפני בית המשפט, אך אין פירושה שהוא לא יוכל להמשיך ולדרוש מהלווה את פרעון ההלוואה ולרבות באמצעות קיזוזה מחוב שהוא עצמו יחוב ללווה, במידה והדבר מתאפשר לפי דיני הקיזוז.

מהי תקופת ההתיישנות של תביעה בגין חוב כספי

כאמור, באופן כללי, כאשר מדובר בתביעה לצורך גביית חוב כספי, התביעה מתיישנת באופן דיוני תוך 7 שנים וזאת לפי סעיף 5(א) לחוק ההתיישנות אשר קובע כי תקופת ההתיישנות בגין תביעה שאינה במקרקעין הנה 7 שנים.

עם זאת, בהתאם לסעיף 19 לחוק, ניתן להתנות על סעיף 5 לחוק ולקבוע בהסכמת הצדדים, בחוזה נפרד בכתב על תקופת התיישנות ארוכה יותר מ-7 שנים או קצרה יותר מ-7 שנים ובלבד שהיא לא תהיה קצרה יותר משישה חודשים.

כלומר, חייבת להיות תקופת התיישנות בת חצי שנה לפחות.

עם זאת, לצורך חישוב תקופת 7 שנות ההתיישנות אין להביא בחשבון את התקופות הבאות:

  1. קטינות של התובע - לפי סעיף 10 לחוק, אין לקחת בחשבון את משך הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע 18 שנה.
     
  2. ליקוי נפשי או שכלי של התובע - לפי סעיף 11 לחוק, אין לקחת בחשבון את משך הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע ולא היה עליו אפוטרופוס.

    היה עליו אפוטרופוס לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
     
  3. יחסי אפוטרופסות בין התובע לנתבע - לפי סעיף 12 לחוק, אין לקחת בחשבון את משך הזמן שבו התובע היה אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.
     
  4. נישואין - לפי סעיף 13 לחוק, אין לקחת בחשבון את משך הזמן שבו בעלי הדין היו נשואים זה לזה.

    בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
     
  5. שהות בחו"ל - לפי סעיף 14 לחוק, אין לקחת בחשבון את משך הזמן שבו אחד מבעלי הדין נמצא בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו
    שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.

    >>> ליחצו והכנסו לפורום לענייני פשיטת רגל <<<
     

מתי מתחילה תקופת ההתיישנות של תביעה בגין חוב כספי

כאמור, באופן כללי, כאשר מדובר בתביעה לצורך גביית חוב כספי, מירוץ ההתיישנות מתחיל ממועד לידת עילת התביעה וזאת בהתאם לסעיף 6 לחוק ההתיישנות.

יחד עם זאת, קיימים מספר חריגים לכלל זה אשר מאפשרים להשעות או את מועד תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות אשר העיקריים שבהם הנם כמפורט להלן:

  1. השעיית מרוץ תקופת ההתיישנות עקב התנהגות פסולה של הנתבע - סעיף 7 לחוק קובע כי מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה כל עוד נמנע התובע מלהגיש תובענה מאחר שהנתבע או מי מטעמו, מטעה ביודעין את התובע, לרבות בדרך של אי-גילוי ביודעין של עובדה מהעובדות המהוות את עילת התובענה או מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו.
     
  2. התיישנות שלא מדעת - סעיף 8 לחוק קובע כי במידה ונעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
     
  3. הודאה בקיום זכות - סעיף 8 לחוק קובע כי במידה והנתבע הודה, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, למעט הודאה שנכרכה עם טענת התיישנות תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה.

    עוד נקבע כי במידה והנתבע ביצע מעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, אזי הדבר יהווה אף הוא כהודאה לצורך סעיף זה.
     
  4. חוב כספי שעילתו ביחסי נאמנות - כאשר מדובר בתביעה בגין חוב כספי נגד נאמן שעילתה ביחסי נאמנות, יחול החריג לחוק לפיו עילת התביעה נגד הנאמן נוצרת מן הרגע שבו הוא מפר את חובתו כנאמן או כופר במעמדו כנאמן.

    כך נקבע על ידי בית המשפט העליון בהליך ע"א 3322/95 יצחק גמזו נ' עו"ד דניאל גושן.
     

לפניה ולקבלת יעוץ משפטי אישי חייגו: 072-334-1001