body{-webkit-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-moz-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;-ms-animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both;animation:-amp-start 8s steps(1,end) 0s 1 normal both}@-webkit-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-moz-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-ms-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@-o-keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}@keyframes -amp-start{from{visibility:hidden}to{visibility:visible}}

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

מתי וכיצד ניתן לבקש פריסת חוב מזונות לתשלומים בלשכת ההוצאה לפועל? כאשר חייב כלשהו מתקשה לפרוע את חובו, עומדת בפניו האפשרות לבקש שתיערך לו חקירת יכולת אודות מצבו הכלכלי, ולקבל צו לתשלומים על סמך ממצאיה.

כלומר, צו אשר פורס את חובו המלא לתשלומים חודשיים בהם הוא יוכל לעמוד והכל לפי ההחלטה שתתקבל בכל מקרה לגופו בהוצאה לפועל .

אולם, אפשרות זו איננה עומדת בפני מי שהינו חייב בחוב מזונות. זאת בשל חשיבותו הסוציאלית של חוב זה, וכן מאחר שבמהלך הדיונים שנערכים בבית המשפט אשר דן בתיק המזונות, כבר מתבצעת למעשה חקירת יכולת לגבי החייב, באופן יסודי וממצה.

בהסתמך על ממצאיה של חקירת יכולת זו, וכן בהסתמך על הממצאים בדבר מצבה הכלכלי של האשה והצרכים שלה ו/או של הילדים המשותפים, קובע בית המשפט את סכום המזונות של הקטינים ו/או האשה.

ברם, אין חולק כי בצד חייבים בחוב מזונות אשר מתחמקים מתשלום חוב זה למרות שבאפשרותם לעמוד בו, ישנם גם חייבים אשר באמת מתקשים מבחינה כלכלית לעמוד בתשלומיו השוטפים מדי חודש בחודשו.

מקרה כזה יכול להתרחש לדוגמא בשעה שבמסגרת תיק המזונות שהתנהל בבית המשפט נקבע סכום מזונות חודשי כלשהו לרבות בהתאם להכנסתו של הגרוש, אך בשלב מסויים לאחר מכן, הוא פוטר מעבודתו, או שמשכורתו קוצצה באופן בו אין עוד באפשרותו לעמוד בסכומים אלו.

ואכן, גם המחוקק היה ער למצבים אלו, ועל כן הוא קבע במסגרת סעיפים 69 (ד) ו-(ה) לחוק ההוצאה לפועל, כי רשם ההוצל"פ מוסמך להפנות את הצדדים לתיק המזונות לדיון מחודש בדבר פריסת החוב לתשלומים, בפני בית המשפט שבו התנהל בעבר תיק זה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

על מנת להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, על רשם ההוצל"פ לקיים דיון במסגרתו ידרש החייב להציג את מלוא הנתונים הכלכליים לגביו, ולהיחקר אודותיהם.

כלומר, המדובר למעשה במעין דיון חקירת יכולת. משצלח החייב את הדיון המתקיים בפני רשם ההוצל"פ, עליו שוב לפנות בבקשה לקיום דיון, והפעם בפני בית המשפט שבפניו התנהל תיק המזונות בעבר.

כלומר, המדובר למעשה במנגנון דיוני כפול במסגרתו על החייב לשכנע הן את רשם ההוצל"פ והן את בית המשפט כי מוצדק ליתן לו צו לפריסת חוב המזונות לתשלומים.

השיקולים בעת דיון בבקשה לפריסת חוב מזונות לתשלומים

כעת נשאלת השאלה מהם אותם טעמים מיוחדים אשר בגינם יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 69 (ה) לחוק, ולהפנות את הצדדים לבית המשפט שדן בתיק המזונות, וכן מהם השיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט אליו הופנו הצדדים כאמור.

במסגרת הליך רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, קבע בית המשפט העליון כי על רשם ההוצאה לפועל ועל בית המשפט לבחון האם אי פריסת החוב לתשלומים עלולה להביא למצב שבו החייב לא יוכל לקיים את עצמו ברמת קיום אנושית מינימלית, כאשר נקודת המוצא היא שמחובתו של החייב לשלם את המזונות, גם אם קשה לו.

כלומר, מתן צו זה ינתן במידה והחייב יצליח להוכיח ולשכנע הן את רשם ההוצל"פ והן את בית המשפט כי אי פריסת החוב לתשלומים לא יאפשר לו להתקיים ולו באופן מינימאלי.

שיקול זה נקבע על מנת לאזן בין זכותו של החייב לשמור על כבודו, המקפלת בתוכה את זכותו להתקיים ברמת חיים מינימלית תוך הימנעות מהליכים משפטיים מיותרים לגביית החוב אשר יורדים לחייו, לבין זכותם של גרושתו וילדיהם המשותפים שפסק הדין שנפסק לזכותם יקויים, ולקבלת דמי המזונות על פיו, על מנת שאף הם יוכלו להתקיים בכבוד.

פסק הדין הבהיר זאת כך:

"אמת, הסכנה העיקרית המרחפת על ראשו של חייב שאינו יכול לפרוע את חובו אלא אם כן יקבעו לו שיעורים לתשלומו, הינה מאסר בגין אי תשלום חוב המזונות, אך אין זו הסכנה היחידה ולעתים אף אין זו הסכנה החמורה ביותר.

אם החייב הופך להיות חסר בית, אם הוא רעב ללחם ומשוטט ברחובות – גם אלה הם סיכונים קשים ולעתים פגיעתם בחייב קשה יותר ממאסר. הפגיעה בכבודו של אדם עלולה להיות קשה מהפגיעה בחירותו, אין אפוא כל צידוק להגביל את "הטעמים המיוחדים" אך להסרתה של סכנת המאסר...

אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע ... יש לשמור על צלם האדם של החייב במזונות. יש להבטיח את מינימום הקיום האנושי של החייב במזונות".

יחד עם זאת, פסק הדין קבע כי סמכות זו תופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד, וזאת על מנת למנוע מצב של: "אווירה של השתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור ליצור מצב דברים, שבו יעדיפו חייבים להימנע מתשלום חוב מזונות על-מנת להגדילו ולהאדירו, במטרה לזכות לפריסת תשלומים".

במידה ורשם ההוצל"פ דחה את הבקשה להפעלת סמכותו על פי סעיף 69 (ה), ניתן להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית משפט לענייני משפחה.

במידה ובית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה למתן צו לתשלומים, ניתן להגיש ערעור על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי.

קראו עוד: הפטר מחוב שנוצר בשל ערבות לתשלום מזונות