חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד חדל פירעון

Hebrew

חדלות פירעון מוגדרת בסעיף 2 לחוק כמצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו.

ברוב המקרים, חדלות פירעון של תאגיד איננה מתרחשת באופן מהיר ונקודתי, כי אם לאחר תקופה ארוכה שבמהלכה חלה הידרדרות כלכלית של התאגיד באופן הדרגתי, עד שהוא הופך לבסוף לחדל פירעון.

תקופה זו, אשר מכונה גם כאזור חדלות הפירעון, הנה תקופה עתירת רגישויות וסיכונים מבחינת אופן ניהול התאגיד, אותם מבקש חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 להסדיר.

ראשית, קיים חשש לביצוע מעשי מרמה וניסיונות הברחת נכסים במהלך תקופת איזור חדלות הפירעון על ידי חברי התאגיד ונושאי המשרה בו.

על מנת למנוע את הפגיעה בנושים עקב כך, קבע המחוקק את האפשרות לבטל עסקאות אשר גורעות מנכסי קופת הנשייה של התאגיד וזאת במסגרת סעיפים 219–223 לחוק.

שנית, במהלך תקופת אזור חדלות הפירעון לא פעם מתחדד ניגוד האינטרסים שבין חברי התאגיד ונושאי המשרה בו לבין נושיו.

הסיבה לכך הנה שבעוד שחברי התאגיד ונושאי המשרה בו יעדיפו במקרים רבים לקחת סיכונים כדי לחסל את הגירעון הכלכלי הכבד שאליו נקלעה, וזאת גם אם סיכויי הצלחתם הנם נמוכים, אזי נושי התאגיד יעדיפו לצמצם את סיכוני החברה ככל הניתן וזאת כדי להקטין את הסיכון של הגדלת הפסדיהם ולשפר את הסיכוי להחזר החובות.

על מנת לשפר את הסיכויים לשיקומו הכלכלי של התאגיד בתקופת אזור חדלות הפירעון, או לפחות להקטין את נזקיהם והפסדיהם של הנושים בתקופה זו, הטיל המחוקק חובות בקשר להתנהלותם של נושאי משרה ובעלי תפקיד בתאגיד בתקופה שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים וכן קבע סנקציות בשל הפרתן, וזאת במסגרת סעיפים 287-292 לחוק.

יש לשים לב כי בהתאם לסעיף 292 לחוק, סעיפים אלו חלים גם על מי שרק מילא בפועל תפקיד של דירקטור ולרבות בניגוד להוראות סעיף 106 לחוק החברות, אשר קובע כי על דירקטור להפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון, כי אסור לו להיות צד להסכם הצבעה וכי יראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהסכם הצבעה הפרת חובת אמונים.

הטלת חובת זהירות על דירקטור ומנכ"ל תאגיד כלפי הנושים

סעיף 288 לחוק מטיל על הדירקטורים והמנכ"לים חובת זהירות כלפי נושים של החברה, שתחייב אותם לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון.

יש לשים לב כי חובת הזהירות כלפי הנושים מוטלת רק על דירקטורים ומנכ"לים ולא על כל נושאי המשרה בתאגיד, וזאת משום שהם אלו שהנם בעלי היכולת לכוון את פעילות התאגיד ולפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון שלו.

סעיף 288(א) לחוק קובע כי במקרה בו דירקטור או מנכ"ל של תאגיד ידעו, או היה עליהם לדעת, שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון והם לא נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון, אזי רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנכ"ל יישאו באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלם.

הטעם לכך שניתן יהיה להגיש תביעה כנגד דירקטור או מנכ"ל שהפרו את חובתם הנ"ל רק לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, הנו כדי למנוע מהנושים את האפשרות לנסות ולהשפיע על פעילות התאגיד לפני שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, באמצעות הגשת תביעה נגד הדירקטורים / המנכ"לים.

סעיף 288(ב) לחוק קובע חזקה כי הדירקטור או המנכ"ל נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם הם נקטו באמצעים לצורך הערכת מצבו הכלכלי של התאגיד, וכן פעלו כדי שהתאגיד יבצע את אחת מהפעולות המפורטות להלן:

  • קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים
  • ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב
  • פתיחה בהליכי חדלות פירעון

בנוסף קובע סעיף 288(ג) לחוק כי למרות האמור בסעיפים 259 ו־260 לחוק החברות, חברה איננה רשאית לפטור דירקטור או מנכ"ל מאחריותו לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה כאמור לעיל, או לקבוע הוראה בתקנונה שמאפשרת לשפות אותם בשל הפרת חובתם הנ"ל.

לעומת זאת, סעיף 288(ד) לחוק קובע כי לא תקום לדירקטור או למנכ"ל חבות לפי סעיף זה, במידה והם הוכיחו שהם הסתמכו בתום לב הסתמכות סבירה על מידע לפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון.

כלומר, חובת הזהירות שסעיף 288 לחוק מטיל על הדירקטורים והמנכ"לים כלפי נושי התאגיד חלה עליהם באופן מצומצם, וזאת רק מהשלב שבו התאגיד כבר נמצא בחדלות פירעון ולא לפני כן, ולרבות בתקופת אזור חדלות הפירעון, שבו רק קיים חשש או סבירות לחדלות פירעון של התאגיד וזאת מכמה סיבות שיפורטו מיד.

ראשית, הטלת חובת אמון בשלב זה עלולה לפגוע בסיכויי השיקום של התאגיד ולגרום לדירקטורים ולמנכ"לים להתנהל בצורה מתגוננת שתמנע מהתאגיד נטילת סיכונים ראויים שעשויים להביא לשיקומו.

שנית, יש לזכור שהנושים אינם עשויים מקשה אחת. לנושים יש אינטרסים שונים, שלא פעם גם מנוגדים זה לזה. שונות האינטרסים הנ"ל עלולה להקשות מאד על יכולתם של הדירקטורים והמנכ"לים לפעול בהתאם לאינטרסים הללו.

שלישית, החובה לדאוג לטובת הנושים הינה למעשה חובה כללית ומעורפלת, שקשה ליישמה. מה גם שבחינת עמידתם של הדירקטורים והמנכ"לים בחובותיהם אלה נעשית במקרים רבים לא בזמן אמת, אלא בדיעבד, ורק לאחר שהחברה כבר הפכה חדלת פירעון, דבר שעלול להפוך אותה לבחינה מוטה.

רביעית, הוספת חובת אמון על הדירקטורים והמנכ"לים כלפי נושים, בנוסף לחובה שכבר מוטלת עליהם כלפי בעלי המניות, עלולה להציב אותם בפני קונפליקט במקרה שהחובות הללו תעמודנה בסתירה זו לזו.

כלומר, המחוקק ביקש לצמצם את תקופת הטלת חובת הזהירות של הדירקטורים והמנכ"לים כלפי נושי החברה כך שהיא לא תחול בתקופה שלפני היות התאגיד חדל פירעון, וזאת על מנת להקל עליהם למלא את חובותיהם ולצמצם את ניגודי האינטרסים שבפניהם הם עלולים לעמוד בתקופה זו, ובכך לשפר את הסיכויים לשיקומו הכלכלי של התאגיד בתקופה זו על ידם.

המשמעות של צמצום תקופת חובת הזהירות הנה שלמעשה לא מוטלת כל אחריות על דירקטור או מנכ"ל שלא פעל למניעת חדלות הפירעון של התאגיד לפני שהוא הפך לחדל פירעון.

הפרת חובה כלפי התאגיד על ידי בעל תפקיד בתאגיד

סעיף 289 לחוק עוסק בהפרת חובותיו של בעל תפקיד בתאגיד כלפי התאגיד, תוך התבססות על סעיף 374 לפקודת החברות.

יש לשים לב כי בעל תפקיד מוגדר בסעיף זה באופן רחב למדי: יזם התאגיד, נושא משרה בתאגיד, הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס הנכסים.

יזם התאגיד מוגדר בחוק החברות כ:"מי שעושה פעולה, בשמה או במקומה של חברה שטרם התאגדה" ואילו נושא משרה מוגדר בחוק החברות כ:" מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי".

סעיף זה קובע כי הנאמן או הממונה רשאים לבקש מבית המשפט, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לבעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה כזה, אשר הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום, או השבת נכס לתאגיד, לפצות, לשלם, או להשיב את הנכס לתאגיד.

במידה ובעל התפקיד שהפר את החובה הינו הנאמן או מי שפעל מטעמו, או כונס הנכסים, אזי גם חייב או נושה של התאגיד יהיו רשאים להגיש את הבקשה הנ"ל.

ניהול תאגיד במרמה על ידי נושא משרה

סעיף 289 לחוק עוסק בניהול התאגיד במרמה על ידי נושאי המשרה שלו, תוך התבססות על סעיף  373 לפקודת החברות. ניהול התאגיד במרמה מוגדר בסעיף 287 לחוק כניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.

יש לשים לב כי סעיף 289 לחוק חל על כל נושאי המשרה של התאגיד ולא רק על הדירקטורים או המנכ"לים, כאמור בסעיף 288 לחוק, וזאת מהסיבה לפיה כל נושאי המשרה יכולים להיות שותפים לניהול במרמה.   

סעיף 289 קובע כי הנאמן או הממונה רשאים לבקש מבית המשפט להטיל על מי שהיה נושא משרה בתאגיד, ואשר היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה במהלך התקופה שלפני מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, אחת או יותר מהסנקציות שיפורטו מיד.

ראשית, להטיל את נושא המשרה את האחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מניהול התאגיד במרמה. כלומר שהוא יישא באחריות לחובות הכספיים של החברה שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה.

סעיף 289 לחוק החדש למעשה מצמצם את האחריות שהיתה מוטלת על נושאי משרה שניהלו את התאגיד במרמה, לפי הדין הישן, במסגרת סעיף 373 לפקודת החברות, אשר הטיל עליהם את האחריות לכל חבויות התאגיד ולא רק לחבויות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהולו במרמה.

האחריות לפי הדין הקודם התפרשה בפסיקה כאחריות בעלת אופי עונשי וזאת כאמור בהליך ע"א 125/89 חברת קופל טורס נ' עיזבון המנוחה רוזנברג.

כלומר, החוק החדש מבטל את ההיבט העונשי שהיה קבוע בחוק הישן ומגדיר את האחריות שמוטלת על נושא המשרה כאחריות אזרחית בלבד, אשר מוגבלת רק  לנזקים שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה.

שנית, ניתן לפסול את נושא המשרה מלשמש נושא משרה בתאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. מטרת הסנקציה הנ"ל הנה להגן על הציבור מפני נושא משרה שפעל במרמה.

במידה ובמהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון התעורר חשד בדבר ניהול התאגיד במרמה בידי נושאי המשרה שלו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, אזי בית המשפט יהיה רשאי להורות לממונה או לנאמן לברר עניין זה, ולהגיש לו את ממצאיהם לגביו. כך קובע סעיף 290 לחוק, אשר מבוסס על סעיפים 298 ו-299 לפקודת החברות.

עם זאת יובהר כי מדובר כאמור בסמכות רשות בלבד, שאיננה מהווה תנאי לפתיחה בהליכים לגבי נושאי משרה שניהלו במרמה את התאגיד.

עוד בנושא: הליך פירוק חברה לפי חוק חדלות פירעון


תאריך: 26/11/2018 18:19
 
close