חדלות פירעון של אדם פרטי עם חובות של יותר מ-150,000 ₪

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

התמודדות מול חובות הגבוהים מ-150,000 שקל

Hebrew

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הינו חוק מהפכני אשר מחולל רפורמה של ממש בכל הקשור לדיני חדלות פרעון בארץ וזאת הן של יחידים והן של חברות.

החוק אמור להיכנס לתוקף רק כעבור 18 חודשים ממועד פרסומו ברשומות ביום 15.3.2018, כלומר, ביום 15.9.2019 והוא יחול רק על הליכים אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.

יחד עם זאת, חשוב ומומלץ להכיר מבעוד מועד את השינויים העיקריים שקבועים בחוק.

אחד השינויים העיקריים שהחוק קובע לגבי הליכי חדלות פרעון של היחידים, הנו האבחנה בין הליכים של בעלי חובות בסכום גבוה יחסית, מעל 150,000 ₪, בהם דן חלק ג' של החוק, מפרק ב' ואילך, לבין הליכים של בעלי חובות כספיים בסכום נמוך יחסית, של עד 150,000 ₪, בהם דן פרק י"ב לחלק ג' של החוק.

אחד ההבדלים העיקריים בין שני החייבים היחידים הללו מתבטא בכך שבעוד שהליכי חדלות הפירעון של החייבים בעלי חוב עד לסך של 150,000 ₪ יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל, אזי הליכי חדלות הפירעון של החייבים בעלי חוב של למעלה מ-150,000 ₪ יתנהלו בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לפי החוק ובית המשפט המחוזי וזאת כפי שנסביר בהרחבה בסקירה המעניינית שלפניך.

בקשה לצו לפתיחת הליכים לחייב שסכום החוב עולה על 150,000 ₪

הזכות להגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ₪, מוענקת על פי החוק לחייב עצמו, לנושיו וליועץ המשפטי לממשלה.

חייב שחובותיו הנם מעל 150,000 ₪ ואשר נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פרעונו, זכאי להגיש בפני הממונה בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים וזאת כאמור בסעיף 104 לחוק.

סעיף 2 לחוק מגדיר חדלות פירעון כך: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

על החייב לצרף לבקשה שלו שורה של מסמכים שונים, אשר כוללים פירוט אודות מצבת נכסיו והתחייבויותיו, פירוט לגבי תביעות והליכי גביה שהוא מנהל או מתנהלים נגדו, כתב ויתור על סודיות, ומסמכים נוספים, הכל כפי שמפורט בסעיף 104 לחוק.

במידה והממונה מצא שבקשת היחיד עונה על תנאי סעיף 104, עליו להורות על מתן הצו לפתיחת ההליכים תוך 30 יום וכן לפרסם על כך הודעה לציבור ולשלוח העתק מהצו לחייב ולנושים שידוע לממונה עליהם.

כל מי שרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו בפני בית המשפט המחוזי וזאת תוך 45 יום ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו. כך קובע סעיף 108 לחוק.

הנושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כנגד החייב במידה והיחיד נמצא בחדלות פירעון, ולשם כך עליו להוכיח את קיומה של חזקת חדלות הפירעון לגבי החייב כאמור בסעיף 110 לחוק.

חזקה זו יכולה להתקיים בשורה של מקרים שונים ולדוגמא, פסק דין שמורה לחייב לשלם לחייב סכום מעל 75,000 ₪, אשר לא קויים על ידי החייב תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

על בית המשפט לקיים דיון בבקשת הנושה ולהכריע בבקשה. במידה ובית המשפט יסבור כי בקשת הנושה הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייבו בתשלום הוצאות לטובת החייב ו/או קופת המדינה, כאמור בסעיף 117 לחוק.

היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים כנגד החייב אם הוא מצא שיש עניין ציבורי לכך ועל בקשה זו יחולו ההוראות שחלות על בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה. כך קובע סעיף 118 לחוק.

תוצאות צו לפתיחת הליכים לחייב שסכום חובו עולה על 150,000 ₪

מתן הצו לפתיחת ההליכים מוביל לשורה של תוצאות שחלות על החייב, כמפורט בסעיפים 121–122 לחוק.

כך לדוגמא, נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של האדם והוצאות הליכי חדלות הפירעון בלבד. כל ההליכים המתנהלים כנגד החייב יוקפאו. יוטלו על החייב שורה של הגבלות שונות ממועד מתן הצו לפתיחת ההליכים עד למתן צו השיקום הכלכלי, כגון איסור להחזיק בדרכון, להשתמש בכרטיס אשראי, למשוך שיקים וכן עיכוב יציאה מהארץ.

והעיקר, הממונה על החוק ימונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של החייב וכן ימנה נאמן ספציפי לצורך יישום הליכי חדלות הפרעון של החייב הספציפי וזאת מתוך רשימת נאמנים שתפורסם כאמור בסעיפים 125–126 לחוק.

תפקיד הנאמן על הליכי חדלות הפירעון של החייב הנו לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של צו השיקום הכלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.

במסגרת תפקידו על הנאמן, בין היתר, לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו ולהגיש על כך דו"ח לכונס הכנסים הרשמי. להכריע בתביעות החוב שתוגשנה לגבי החייב. לפעול לכינוס נכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם בין הנושים של החייב. לפקח על עמידתו של החייב בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים.

צו לשיקום כלכלי של חייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ₪

עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים ממועד מינוי הנאמן, על הנאמן להגיש לממונה על החוק את דו"ח ממצאי הבדיקה, אשר בו הוא יפרט את ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו, כאמור בסעיף 153 לחוק.

תוך 60 יום ממועד קבלת דו"ח זה, על הממונה להגיש לבית המשפט המחוזי הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של החייב. על בית המשפט לקיים דיון בהצעת הממונה ולהורות על מתן צו לשיקום כלכלי של החייב, אשר יכלול תוכנית לפירעון חובותיו של החייב ושיקומו הכלכלי.

במסגרת הצו לשיקום כלכלי, על בית המשפט לקבוע הוראות, בין היתר, לגבי הנושאים הבאים:

  • חובת תשלומים – צו לגבי גובה ותקופת התשלומים שעל החייב לשלם לקופת הנשייה. ככלל, תקופת התשלומים צריכה להיות 3 שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, אלא אם כן קיימות לחייב נסיבות אישיות שמצדיקות תקופה קצרה יותר, כאמור בסעיף 163 לחוק.
  • הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה.
  • אופן מימוש נכסי קופת הנשייה.
  • הגבלות שיחולו על החייב במידה ובית המשפט סבר שהן נחוצות לשם הגנה על הנושים או כדי למנוע מהחייב להגדיל את חובותיו.
  • הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שעל החייב לעבור וזאת במידה שבית המשפט מצא שהנסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של החייב מצביעות על כך שהכשרה כאמור תסייע לשיקומו הכלכלי.
  • חובות של החייב שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף 175 לחוק.

בהתאם לסעיף 168 לחוק, על הנאמן לפעול ליישום הצו לשיקום כלכלי ולפקח על אופן עמידתו של החייב בתנאי צו זה.

כמו כן על הנאמן להגיש לממונה, שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים, דו"ח מסכם לעניין עמידתו של החייב בתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים.

במידה והממונה ימצא לאחר קבלת הדו"ח המסכם שהחייב לא עמד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, עליו להגיש לבית המשפט לפני תום תקופת התשלומים בקשה לשינוי תנאי הצו ובמקרה כזה תוארך תקופת התשלומים של החייב עד להכרעת בית המשפט בבקשה.

במידה ובית המשפט ידחה בדיעבד את הבקשה, הוא רשאי להורות להשיב לחייב את התשלומים שהועברו בתקופת ההארכה הנ"ל, אלא אם כן הוא מצא שיש נסיבות שמצדיקות שלא לעשות כן.

צו הפטר לחייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ₪

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בית המשפט המחוזי רשאי להורות על מתן שני סוגים של צווי הפטר לחייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ₪: צו הפטר לאלתר, שיינתן לו בו זמנית עם מתן הצו לשיקום כלכלי, כאמור בסעיף 167 לחוק וצו הפטר רגיל, שיינתן לו בתום תקופת התשלומים לפי צו השיקום הכלכלי, כאמור בסעיף 174 לחוק.  

צו ההפטר לאלתר ינתן לחייב אשר כושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה שלו, וזאת בהתאם להגדרת מונחים אלו בסעיף 160 לחוק.

דמי המחיה של החייב מוגדרים כסכום הדרוש לחייב ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו. ואילו כושר ההשתכרות של החייב מוגדרים ככושר ההשתכרות שלו מעבודה ומכל מקור אחר.

צו ההפטר הרגיל ינתן לחייב בתום תקופת התשלומים שעליו לשלם לקופת הנשיה לפי צו השיקום הכלכלי שלו.

משמעות צו ההפטר, בין אם מדובר בצו הפטר לאלתר ובין אם מדובר בצו הפטר רגיל, הנה שהחייב יהיה פטור מחובות העבר שלו שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה שלו, למעט החובות הבאים:

  • תשלום עונשי - תשלום עונשי מוגדר בסעיף 4 לחוק כך: "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק,  ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי".
  • חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.
  • חוב מזונות לפי פסק דין.

יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך להורות שההפטר יחול גם על החובות המפורטים להלן, וזאת בהתקיים נסיבות חריגות שמצדיקות זאת, ובמידת הצורך גם להתנות זאת בתנאים:

  • ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי־תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
  • חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
  • חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!


תאריך: 11/04/2018 16:27
 
close