הדרך לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין (דירה, בית פרטי, חנות) בעקבות חוב של אחד מבני הזוג המחזיקים בנכס...
פירוק שיתוף בנכס מקרקעין על רקע חוב הוצל"פ של אחד מבני הזוג


עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (3) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 3 reviews

פירוק שיתוף בנכס בגלל חוב של אחד מבני הזוג

Hebrew

כאשר אחד מבני זוג שבבעלותם דירת מגורים משותפת או כל נכס מקרקעין אחר, צבר חוב כלשהו שבגינו נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל, ניתן להגיש בקשה לפירוק השיתוף של בני הזוג בדירה זו, במטרה לממש את חלקו של בן הזוג / החייב בדירה, ובאמצעות התמורה לכסות את החוב שלו בהוצאה לפועל.

הליך זה רלוונטי במיוחד במקרה שבו הזכויות של החייב בדירה עוקלו או מושכנו לטובת נושים, כמו למשל בעת מימוש חוב שהובטח ברישום משכנתא לטובת בנק.

לשם כך יש להגיש תביעה לפירוק השיתוף בפני בית המשפט המוסמך, ואין אפשרות לנקוט הליכים בעניין זה תוך פניה לראש לשכת ההוצאה לפועל.

כך למשל, במסגרת הליך בר"ע (חיפה) 722/06 בנק דיסקונט נ' מזרחי אילנה ואח', קבע בית המשפט המחוזי כי ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך למנות כונס או להסמיכו לשם מכירת נכס, או חלק מהזכויות בנכס, שאינו של החייב, אלא של צד שלישי שהינו זר להליכי ההוצאה לפועל, כמו למשל בן הזוג של החייב.

לכן, במקרה שבו מושכנו לטובת הזוכה רק זכויות החייב, המהוות רק חלק מהזכויות בנכס, ואילו יתרת הזכויות מצויות בידי צד שלישי, אין מנוס מפנייה לבית המשפט בתביעה לפירוק שיתוף בנכס.

בית המשפט איבחן מקרה זה מההלכה אשר נקבעה במסגרת בר"ע (חיפה) 832/96 גנץ נ' גנץ ואח', וקבע כי ראש ההוצל"פ אכן רשאי למנות כונס נכסים לצורך מימוש נכס של חייב, אך כוחו מוגבל למימוש חלקו של החייב בלבד בנכס, ואין הוא רשאי למנות כונס גם לצורך מימוש החלק בנכס שאינו של החייב, אלא של צד ג' שהינו זר להליכי ההוצל"פ.

מבחינת הסמכות העניינית לדון בתביעה כזו, יש להבדיל בין נכס מקרקעין אשר הינו מוסדר ורשום בלשכת רישום המקרקעין - טאבו, שאז תוגש התביעה לבית משפט השלום, ללא תלות בשווי הנכס, לבין נכס מקרקעין שאינו מוסדר ורשום כאמור, שאז הסמכות העניינית לדון בתביעה כזו תהיה לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, בהתאם לשווי הנכס.

שיקולי בית המשפט בבקשה לפירוק שיתוף במקרקעין

במידה ובית המשפט החליט להיעתר לבקשת הפירוק, הוא רשאי לצוות על דרכים שונות לפירוק הנכס, בהתאם לאמור בסעיפים 39 – 43 לחוק המקרקעין, תוך מתן עדיפות לשיטת החלוקה בעין, במידה והדבר אפשרי בפועל.

אולם, כאשר לא ניתן לחלק בעין את המקרקעין, או כאשר בית המשפט נוכח כי חלוקה בעין תגרום להפסד ניכר לשותפים, כולם או חלקם, אזי רשאי בית המשפט להורות על פירוק השיתוף באמצעות מכירת הדירה (או כל נכס אחר כמובן) וחלוקת הפדיון, כאמור בסעיף 40 לחוק המקרקעין.

כך למעשה נוהגים בדרך כלל כאשר מדובר בפירוק שיתוף של בני זוג בדירת המגורים שלהם.

במקרה כזה, על פי רוב יועמד המקרקעין למכירה פומבית על ידי כונס נכסים, תוך חלוקת הפדיון בין בני הזוג, בהתאם לחלקיהם בנכס. חלקו של בן הזוג החייב יועבר לשם כיסוי חוב ההוצל"פ שלו, ובמידה ונותרת יתרה כלשהי לאחר מכן, היא תעבור לידיו.

יחד עם זאת, סעיף 40א(א) לחוק המקרקעין קובע כי במידה ובית המשפט החליט להורות על פירוק שיתוף בדרך זו כאשר המדובר בדירת מגורים של שני בני זוג, אזי המכירה תעוכב עד שבית המשפט יהיה נוכח שנמצא הסדר מגורים חילופיים לבן הזוג השני ולידיהם הקטינים אשר מתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים, לתקופה מסויימת שתיקבע על ידו.

עוד קובע סעיף 40א(ב) לחוק כי במקרה כזה, לא יחול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר על בן הזוג השני.

המשמעות הינה במקרה של פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג, לא יוכל בן הזוג של החייב להעלות טענה כלפי רוכש הדירה כי הוא דייר מוגן בנכס, מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, ועל כן לא ניתן לפנותו מהנכס.

כתוצאה מכך, לאחר פירוק השיתוף בדירה, בן הזוג השני לא יוכל להישאר בדירה כדייר מוגן, כך שהדירה לא תימכר לצד ג' כדירה תפוסה, דבר שמפחית באופן משמעותי מערך הדירה ומתקבולי הכונס והנושים.

יחד עם זאת, במסגרת הליך רע"א 8233/08 כובשי נ' שוורץ, קבע ביהמ"ש העליון כי כוונת המחוקק הייתה לייחד את סעיף 40א(ב) לחוק למקרה של פירוק שיתוף דירת מגורים של בני זוג שמבקשים מיוזמתם לפרק את השיתוף בדירה, מאחר שהם מבקשים לפרק גם את קשר הנישואין ביניהם ולהיפרד, וזאת להבדיל ממקרה שבו פירוק השיתוף מתבקש ע"י צד ג', כגון כונס נכסים, במטרה לפרוע חובות לנושים.

לפיכך קבע ביהמ"ש העליון כי יש להבחין בין פירוק שיתוף המבוצע ביוזמת מי מבני הזוג בעצמם לבין מצב בו מבוצע פירוק השיתוף ביוזמת צד ג', כגון כונס נכסים.

רק במקרה הראשון יחול סעיף 40 א(ב) לחוק המקרקעין, באופן לפיו בן הזוג של החייב לא יוכל לטעון שהינו דייר מוגן בנכס מכח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, ועל כן ניתן יהיה לפנותו מהנכס ולמכור את הנכס כפנוי.

מאידך, במקרה השני לא יחול סעיף זה, ועל כן בן הזוג החייב יוכל לטעון להיותו דייר מוגן בנכס, ובכך לאלץ בכך את כונס הנכסים למכור את הנכס כתפוס.

בכל שאלה לגבי פירוק שיתוף במקרקעין חייג/י עכשיו: 072-334-1001


תגיות בעמוד:  נכסים ורכוש
תאריך: 06/10/2015 12:21
 
close