סמכות רשם ההוצל''פ לתקן פגמים וטעויות בהליכים

הליכי הוצאה לפועל הנם הליכים רבים ומגוונים אשר מימושם כרוך במילוי מוקפד של הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ותקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979.

מאחר ומדובר בשפע הוראות וכללים, מטבע הדברים בהחלט יתכן כי מדי פעם יפלו פגמים או טעויות כלשהם גם מצידו של רשם ההוצאה לפועל אשר דן בהליכים אלו ופוסק בהם.

תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל מעניקה לכל רשם סמכות לתקן בכל עת כל פגם או טעות שנפלו בהליך הוצאה לפועל וזאת ככל שהדבר נראה לו צודק:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק".

במסגרת תיק הוצל"פ 0102944743 ציין הרשם יגאל נמרודי כי הליכי ההוצאה לפועל הנם מטבעם הליכים דינמיים, מהירים, אשר נעשים לא אחת תוך שיתוף פעולה טכני–מיחשובי בין גורמי מידע, תאגידים בנקאיים, חברות ביטוח, לשכות רישום מקרקעין, משרד הרישוי וכיו"ב.

הליכי גביה של חובות כספיים בלשכות ההוצאה לפועל הנם הליכים מערכתיים ובהליכים כאמור עלולות לקרות שגיאות, שיכולות להיות הרות גורל לגורמים המעורבים.

מערכת דיני ההוצאה לפועל מכירה בקיומן של תקלות שונות ומאפשרת את תיקון הטעות והשבת המצב לקדמותו, לגורמים המעורבים בהליכי ההוצל"פ, דהיינו: זוכים, חייבים, וצדדים שלישיים.

המערכת מאפשרת גם לרשמים לתקן טעויות שנפלו בהליכים אלו וזאת בהתאם לתקנה 126א לתקנות ההוצל"פ.

היקף סמכותו של הרשם לתיקון טעויות ופגמים

סמכות התיקון של רשם ההוצאה לפועל הנה סמכות רחבה ביותר, מאחר שלשון התקנה קובעת כי הרשם רשאי לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, ללא יוצא מהכלל וכן לתת הוראות בכל עניין אחר, מבלי להגביל אותו לפגמים טכניים בלבד, טעויות סופר או כל הגבלה אחרת.

מכאן נובע לכאורה כי רשם ההוצאה לפועל מוסמך לתקן גם טעויות מהותיות שנפלו בהליכים המתנהלים בלשכה שתחת סמכותו.

ואכן, במסגרת הליך ע"א 2836/03 עיריית ת"א נ' תמר מור קבע ביהמ"ש המחוזי כי סמכותו של הרשם מכח תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל איננה מוגבלת לתיקון פגמים טכניים בלבד. לפי הפסיקה רשם רשאי לתקן פגמים מהותיים שנפלו בהליכים המובאים בפניו ככל שייראה לו צודק.

הסמכות מכח תקנה 126א' מאפשרת לו למשל לראות בבקשה שהגיש החייב בטענה אחת, ואשר תוכנה מצביע כי יש בה משום בקשה מכח סעיף אחר בחוק ההוצל"פ, כבקשה שהוגשה כדין.

כלומר הרשם רשאי לראות בבקשה שהוגשה במסגרת טענת פרעתי כבקשה להפחתת שיעורי ריבית והצמדה, בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 126א לתקנות ההוצל"פ. זאת בנוסף לסמכותו להארכת מועדים ולהגשת בקשות בתיק, מכח הוראות תקנה 128 לתקנות ההוצל"פ.

עוד הובהר כי סמכות זו מיועדת בין השאר למניעת מצב בו צד שאינו בקיא באופן פתיחה וניהול תיק הוצאה לפועל, הגיש בקשה בהליך פלוני בעוד תוכנה של הבקשה, מצביע על התאמתה להליך אחר.

יחד עם זאת סמכות הרשם לתקן טעויות מהותיות מוגבלת בעיקרה לטעויות שנפלו בהחלטות מנהליות של רשם ההוצל"פ להבדיל מהחלטות שיפוטיות.

כאשר מדובר בהחלטות שיפוטיות הסמכות לתקן טעויות מוגבלת לטעויות טכניות או טעויות סופר בלבד.

הדרך היחידה לתקן טעויות מהותיות שנפלו בהחלטות שיפוטיות הנה באמצעות הגשת ערעור לבית משפט השלום, כאמור בסעיף 80(ב) לחוק ההוצל"פ. כך נקבע על ידי ביהמ"ש העליון במסגרת הליך רע"א 4984/13 כוכבי נ' כוכבי.

קראו בהרחבה: ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל - כיצד ומתי?

ביהמ"ש העליון הבהיר בתיק זה כי כאשר מדובר בתיקון החלטות שיפוטיות של רשם ההוצאה לפועל אזי סמכות התיקון שעל פי תקנה 126א לתקנות מוגבלת לתיקון טעויות טכניות או טעויות סופר בלבד, כאמור בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שחל גם על החלטות שיפוטיות של הרשם:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

לשונה של תקנה 126א הנ"ל אמנם רחבה מאד אולם כאשר מדובר בהחלטות שיפוטיות של הרשם, לא ניתן לפרש את הסמכות שהוקנתה לו מכוח תקנה זו באופן שחורג מן הסמכות הקבועה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.

באותו תיק נדון מקרה לפיו רשמת באחת מלשכות ההוצאה לפועל נתנה החלטה שיפוטית לפיה ניתן לקזז חובות בין שני תיקי הוצאה לפועל שונים, כאשר באחד מהם צד אחד היה החייב והשני הזוכה, בעוד שבתיק השני המצב היה הפוך.

הזוכה בתיק הראשון, לא היה שבע רצון מהחלטה זו אולם במקום להגיש עליה ערעור לבית משפט השלום, הוא הגיש בקשה לבטל החלטה זו בפני רשמת אחרת, שקיבלה את הבקשה והורתה על ביטול קיזוז החובות.

ביהמ"ש העליון קבע כי החלטתה של רשמת ההוצאה לפועל השניה מבוטלת, מאחר שהיא ניתנה בחוסר סמכות, שכן רשם איננו מוסמך לשבת כערכאת ערעור על החלטות של רשמי הוצאה לפועל אחרים, ואין הוא יכול לתקן טעויות מהותיות שנפלו בהחלטות שיפוטיות שלהם.

כמה מילים לסיכום

כאשר מדובר בהחלטות מנהליות של רשם בהוצאה לפועל ניתן לתקנן על פי תקנה 126א לתקנות ההוצל"פ והמדובר הן על טעויות טכניות והן בטעויות מהותיות.

מאידך, כאשר מדובר בהחלטות שיפוטיות של הרשם ניתן לתקנן על פי תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל אך המדובר רק על טעויות טכניות.

נזכיר שוב, כי בכל מקרה של טעות או על מנת למנוע מראש טעויות, ראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל, שכן כך יגדלו סיכויי ההצלחה שלך בהתמודדות מול ההליכים בלשכות ההוצאה לפועל.

 

שאלות? חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001