באילו מקרים ניתן לפזר את תיק האיחוד של חייב בהוצאה לפועל ואילו הגנות עומדות לחייב?
פיזור איחוד תיקים - באילו מקרים ניתן לפזר תיק איחוד ומה ניתן לעשות?


עורכי דין מנוסים בכל הארץ לשירותך

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001מחיקת חובות, חדלות פירעון והסדרי נושים
ייעוץ משפטי בדרך למחיקת החובות: עורך דין מומחה
סיוע משפטי אישי למחיקת חובות כספיים:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

פיזור איחוד תיקים - אימתי ומה ניתן לעשות?

Hebrew

במסגרת הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל ניתן לאחד ולרכז את כל תיקי ההוצאה לפועל הקיימים כנגד החייב לתיק אחד בלבד, במסגרתו על החייב לשלם לנושיו תשלום חודשי מסויים.

תשלום זה נקבע במסגרת צו התשלומים המוטל על החייב, וזאת בהתאם ליכולתו הכלכלית ולאחר בחינת הכנסותיו והוצאותיו החודשיות.

כלומר, מטרת איחוד התיקים הינה להקל על מצוקתו של החייב כאשר הוא עומד בפני מספר נושים, ולאפשר לו לשלם לכל נושיו לפי תוכנית תשלומים שתיקבע על פי יכולתו הכלכלית האמיתית. לשם כך על החייב, בין היתר, לחשוף את מלוא המידע על נכסיו במהלך 5 השנים האחרונות.

יתרונות הליך איחוד התיקים מבחינת החייב הינם ברורים: ראשית, במקום להתגונן בנפרד כלפי ההליכים הננקטים כלפיו במסגרת כל אחד מתיקי ההוצאה לפועל הנפרדים שלו, אזי במסגרת האיחוד ביכולתו להתגונן כלפיהם יחדיו ובמסגרת תיק אחד בלבד.

דבר זה מקל מאד על חייו של החייב, במיוחד כאשר תיקי ההוצל"פ שלו מתנהלים במסגרת לשכות הוצאה לפועל שונות הפזורות ברחבי הארץ, והמרוחקות ממקום מגוריו.

בנוסף, עם מתן צו האיחוד כל הליכי ההוצאה לפועל שכנגדו מעוכבים. כתוצאה מכך איחוד התיקים מאפשר לחייב לנהל חיים בשקט ובאופן תקין, תוך כדי פרעון חובותיו במקביל, ומבלי להיות מופרע מאימת הנושים.

ניתן להיכנס להליך איחוד תיקים, באמצעות התחייבות לתשלום חודשי במסגרת צו התשלומים בסך של 3% מסך כל חובות החייב, שהינה התחייבות שרבים מהחייבים מתקשים לעמוד בה, או על ידי הכרזת החייב כמוגבל באמצעים.

במקרה האחרון, מוטלות על החייב סנקציות ומגבלות שונות שמטרתן מניעת צבירת חובות נוספים על ידי החייב, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ, הכרזתו כמוגבל חמור בבנק על פי חוק שיקים ללא כיסוי, איסור שימוש בכרטיסי אשראי ועוד.

עילות לפיזור איחוד תיקים

סעיף 74 ט"ו לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע כי רשם ההוצל"פ רשאי מיוזמתו או על פי בקשה, להורות על ביטול צו איחוד תיקים אן שינוי התנאים הכלולים בו.

מטבע הדברים, בקשה לביטול צו איחוד התיקים ופיזורם תוגש מטעם אחד או יותר מקרב הנושים בתיק.

סעיף זה גם מפרט רשימה של טעמים בגינם רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על ביטול צו האיחוד שמשמעו הלכה למעשה הנה פיזור תיק האיחוד. עם זאת יובהר כי אין המדובר ברשימה סגורה, וזאת מאחר שנוסח הסעיף קובע כי הרשם רשאי להורות על ביטול צו האיחוד "בין היתר" מטעמים אלה.

בפועל, הסיבה הנפוצה ביותר לפיזור תיק האיחוד הינה בשל אי עמידת החייב בצו התשלומים החודשי, כאמור בסעיף 74ט"ו (2) לחוק.

הפרת הצו יכולה להתבטא באמצעות אי ביצוע כלל של התשלומים השוטפים של החייב, או ביצוע חלקי של התשלומים הללו, או אי כיסוי פיגורים שנצברו בעבר בתיק.

מחדלים אלו נחשבים לניצול לרעה של תיק האיחוד, שכן בעוד החייב אינו עומד בהתחייבותו לביצוע התשלומים לנושיו במסגרת התיק, הנושים מנועים מלפעול כלפיו בשל עיכוב ההליכים נגדו.

על פי החוק, חייב אשר אינו יכול מסיבה כלשהי לעמוד בצו התשלומים החודשי שלו אינו רשאי לעשות דין לעצמו, ולהחליט על דעת עצמו להפחית ו/או להפסיק לשלם את התשלומים המוטלים עליו, אלא עליו להגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי בפני רשם ההוצאה לפועל.

לפיכך, חייב שלא הגיש בקשה כאמור, או שהגיש בקשה אך זו טרם נתקבלה, עלול למצוא את עצמו בפני פיזור תיק האיחוד שלו.

במסגרת הליך רע"צ 31362-01-11 שמעון בן עמו נ בנק אוצר החייל, קבע בית המשפט כי ההגנה לה זוכה החייב במסגרת תיק האיחוד מותנית בעמידתו בהוראות ראש ההוצל"פ, ולרבות עמידתו בצו התשלומים אשר ניתן במסגרת תיק האיחוד לאחר בחינת יכולתו של החייב, נוכח המידע והמסמכים אותם מסר בבקשתו.

לפיכך, אין הצדקה ליתן לחייב הגנה במסגרת תיק האיחוד, תוך פגיעה ביכולת נושיו לנקוט נגדו הליכי גביה במסגרת התיקים הפרטניים, כאשר החייב איננו מציית להוראות ראש לשכת ההוצאה לפועל, וכאשר איננו משלם את התשלומים החודשיים, בהם חויב במסגרת צו התשלומים בתיק האיחוד.

כך גם נקבע במסגרת הליך בר"ע (מח' ת"א) 1758/07 א.כהן ואח' נ' מוחמד נאשף.

עם זאת יובהר כי פיזור התיק במידה והחייב אינו עומד בתשלומיו, לא יעשה בדרך כלל באופן אוטומטי. לרוב החייב יקבל התראה וארכה במהלכה עליו לפרוע את כל החובות שצבר בתיק, ורק במידה והוא לא יעשה כן, אזי יפוזר תיק האיחוד שלו.  

סיבות נוספות לפיזור תיקים הינן בגין מצבים בהם הסתבר כי החייב פועל שלא בתום לב, ואינו משתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד שלו.

מצבים אלו מתקיימים לדוגמא, במידה והוכח כי החייב הבריח נכסים, העלים הכנסות, לא גילה את מלוא המידע לגבי נכסיו, דיווח על פרטים כוזבים במסגרת המסמכים שהוא המציא לרשם ההוצאה לפועל במסגרת הדיון בבקשתו לקבלת צו איחוד, נוהג בפזרנות יתרה ו/או ממשיך לייצר חובות חדשים, וזאת שלא לצורך צרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך יצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו.

במסגרת הליך רע"צ 8046-10-10 תולי מעונות וחדרי אירוח - שותפות מוגבלת נ' גילברט בן שימול, נדון מקרה בו חייב שקיבל צו איחוד תיקים, מסר שיקים למרות שהוא ידע שהוא לקוח מוגבל בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 ועקב כך פוזר תיק איחוד התיקים שלו.

בית המשפט קבע כי רשימת העילות לביטול צו איחוד התיקים כאמור בחוק ההוצאה לפועל איננה ממצה, דבר שמותיר בידי רשם ההוצל"פ שיקול דעת נרחב בעניין זה.

עוד קבע בית המשפט כי משהחייב לא הוכיח כי החובות החדשים שצבר באמצעות השיקים שהוא נתן היו עבור צרכים חיוניים שלו או של בני משפחתו או לשם יצירת הכנסה שתאפשר לו לפרוע את חובותיו, הרי שההחלטה לפזר את תיק האיחוד שלו הייתה מוצדקת.

איחוד תיקים חדש לאחר פיזור - הכיצד?

במידה וחייב שתיק האיחוד שלו פוזר, מבקש לאחד את תיקיו מחדש, עליו להוכיח כי חל שינוי יסודי בנסיבות העניין אשר מצדיק זאת. נסביר כבר עכשיו כי המדובר על הליך מורכב, המצריך ידע וניסיון משפטי הולם וראוי לעשותו אך ורק באמצעות עורך דין המתמחה בהליכי הוצאה לפועל.

בתקנה 29 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1980, נקבע כי: "חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת".

במסגרת הליך רע"צ 31362-01-11 שמעון בן עמו נ' בנק אוצר החייל, נקבע כי ניתן להחיל את הוראת תקנה 29(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, אשר מתנה הגשת בקשה נוספת של חייב לאיחוד תיקים, לאחר שבקשה קודמת שלו נדחתה, בקיום שינוי נסיבות יסודי, גם על בקשה לאחד מחדש את תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, לאחר שתיק האיחוד הקודם שלו פוזר, עקב אי עמידה בצו התשלומים. עוד נקבע כי הנטל בעניין זה מוטל על החייב.

במסגרת תיק הוצל"פ 1-03224-11-2 נקבע בהסתמך על ההלכה שנקבעה בתיק רע"צ 4709-03-12 צ'ריומוחון נ בנק הפועלים, כי מידת הצדק והרחמים, אינם יכולים כשלעצמם להוות טעם לאיחוד מחדש של תיק איחוד שפוזר.

גם הטענה שהפרת צו התשלומים שהובילה לפיזור תיק האיחוד נבעה ממצוקה כלכלית ולא כתוצאה מהתחמקות, איננה יכולה להוות טעם כזה, מאחר שהחייב יכול היה לפנות אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לשנות את הצו עקב שינוי נסיבות מיוחדות.

עוד נקבע כי טעם אשר יצדיק את האיחוד מחדש יכול להיות במידה  שהחייב ישלם את צו החיוב כסדרו לפרק זמן, יבצע את החלטות רשם ההוצאה לפועל, ולבטח צריך לעבור פרק זמן בין בקשה אחת לאחרת.

יש לך שאלות לגבי פיזור איחוד תיקים?
חייג/י לשיחה אישית: 072-334-1001


תאריך: 13/10/2015 10:46
 
close