הפטר מותנה לא בוטל למרות שהחייב לא עמד בתשלומים

בית המשפט החליט שלא לבטל הפטר מותנה בתשלומים שניתן לחייב וזאת למרות שהוא לא עמד בלוח התשלומים. כך נקבע במסגרת תיק פש"ר 24117-04-11 י.נ. נ' משה סגרון שאת עיקריו וחשיבותו נסביר בסקירה שלפניך.

יובהר כי תיק זה עסק בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בשנת 2011, לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בשנת 2019 ועל כן הליכים אלו כפופים עדיין לפקודת פשיטת הרגל.

הליך פשיטת הרגל, ההפטר המותנה והדיון המשפטי

תיק זה עסק בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בשנת 2011.

במהלך ניהול תיק פשיטת הרגל הוגשו בקשות רבות מטעם החייב, הנאמן והנושים, וכתוצאה מכך נדונו בו והוכרעו עשרות סוגיות שנוגעות לתביעות החוב השונות, למצבת נכסי החייב ולשאלת מימוש זכויות הירושה שלו בדירת המגורים של אביו המנוח.

בדצמבר 2019 ניתן לחייב, בעקבות מתווה כולל שגובש  בין הצדדים, צו הפטר שהותנה בתשלום סכום נוסף לקופת פשיטת הרגל שיעמיד אותה על סך כולל של 900,000 ₪.

המתווה קבע שהחייב ישלים סכום זה לפי לו"ז תשלומים שנקבע בתוכנית פירעון וזאת בעיקר באמצעות פדיון זכויות החייב בדירת המגורים של אביו המנוח.  

אולם, לאחר מתן צו ההפטר הגיש אחד הנושים הגיש בקשה לביטולו, בין היתר בטענה שהחייב לא עמד בלו"ז התשלומים שנקבעה לו בתוכנית הפירעון וכי הוא העלים פרטים לגבי היקף זכויותיו בדירת המגורים של אביו המנוח ואמו וזאת בהתייחס לגודל הדירה ואף העלים הכנסות מאחר שהוא מקבל תשלומים כראש כולל.  

החייב טען שהנושה מנסה שלא כדין למצוא כל דרך לפגוע בו ולטרפד את מתן ההפטר.

לגבי פירעון הסכום הנוסף טען החייב כי למרות הפיגור בלו"ז התשלומים הוא קיבל מבית המשפט ארכה נוספת לתשלום הכספים ואף הצליח בדיעבד לגייס אותם ולשלם לקופת פשיטת הרגל את כל מה שנדרש ממנו.

לגבי חלקו בעיזבון אביו, טען החייב שהוא הציג את כל הפרטים שידועים לו לגבי דירת אביו וכי חלקו הכולל בדירה הנו בהיקף של 2.5% בלבד, מאחר שיורשי הדירה כוללים גם את אמו של החייב ו-10 אחים.

לגבי התשלומים שהוא מקבל כראש כולל, טען החייב שהוא עצמו העביר לנאמן את המסמכים שעליהם מסתמך הנושה ואשר מעידים על התשלומים הללו ועל כן הוא לא הסתיר דבר גם בעניינם.

עיון מחדש בתנאי הפטר מותנה: רק בשל סיבות כבדות משקל

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנושה ולא לבטל את צו ההפטר המותנה שניתן לחייב, מאחר שהתנאים למתן ההפטר נקבעו לאחר דיון ארוך ומעמיק וגובשו בהסכמת הנאמן וכונס הנכסים הרשמי.

לפי הפסיקה, יש לעיין מחדש בתנאים של הפטר מותנה רק בשל סיבות כבדות משקל וזאת מאחר שההחלטה למתן צו הפטר מותנה הנה החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, בהיותה אבן דרך משמעותית במסגרתו וכן בשל עקרון סופיות הדיון.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן אין מקום לעיין מחדש בתנאי ההפטר המותנה או לבטל את ההפטר המותנה וזאת מאחר החייב עמד בתנאים למתן הפטר ולא נמצא שיש בטענות הנושה כדי להצדיק את ביטולו.

בית המשפט נימק את החלטתו בנימוקים הבאים:

לגבי העמידה בלו"ז התשלומים: אמנם, החייב אכן לא עמד בתחילה בלוח הזמנים שנקבע לו לצורך העמדת קופת פשיטת הרגל על הסך של 900,000 ₪. אולם, נושא זה כבר עלה בבקשות שהנאמן הגיש כשהחייב פיגר בתשלומים ובית המשפט נתן לחייב ארכה לביצוע התשלום, שבו הוא עמד ושילם את מלוא התשלום שנדרש ממנו.

לגבי חלקו של החייב בדירת המגורים של אביו המנוח: נוכח חלקו הקטן של החייב בדירה, בהיקף של 2.5% בלבד מהנכס, הרי שלמידע לגבי גודלה של הדירה וערכה המדויק, אין משמעות כספית רבה. כבר בעת שנערך הדיון בשאלת התנאים למתן הפטר היה ידוע שלחייב יש זכויות ירושה בדירה ונעשה ניסיון להעריך את שווי חלקו. לפיכך, את הטענות שהעלה כעת הנושה לגבי גודלה של הדירה ושוויה, ניתן היה להעלות במועד מוקדם יותר ומכל מקום, הפשרה שהתקבלה בקביעת מכלול התנאים להפטר כבר הביאה בחשבון פער מסוים בהערכות לגבי שווי הזכויות בירושה, כאשר בכל מקרה, לא מדובר בערכים גבוהים.

לגבי התשלומים עבור הלימודים בכולל: תשובתו המפורטת של החייב בעניין זה אינה מצדיקה אף היא את ביטול ההפטר.

בהתאם לכך דחה בית המשפט את בקשת הנושה לביטול ההפטר המותנה והורה על מתן צו הפטר סופי לחייב.