חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

כינוס אסיפת נושים לפי חוק חדלות פירעון

Hebrew

לנושים של חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון יש כידוע מעמד חשוב ומרכזי במסגרת הליכים אלו ולו מאחר שהליכים אלו מתנהלים למעשה ובמידה רבה עבורם ולמענם.

לפיכך קובע סעיף 257 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 כי על בית המשפט, הממונה על החוק והנאמן על ההליכים לפי החוק, להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים.  

האופן המרכזי שבו הנושים יכולים להשמיע את עמדתם וכן לקבל החלטות במסגרת הליכי חדלות הפירעון נעשה במסגרת אסיפות הנושים.

סעיף 261 לחוק עוסק בכינוס אסיפת הנושים הראשונה בתחילת הליכי חדלות הפירעון ואילו סעיף 260 לחוק עוסק בכינוס יתר אסיפות הנושים לאורך ההליכים הללו.

כינוס אסיפת הנושים הראשונה בתחילת הליכי חדלות הפירעון

כינוס אסיפת הנושים הראשונה הנו הליך חשוב לצורך הנעת הנושים להשתתף וליטול חלק בהליכי חדלות פירעון, הואיל ובמסגרת אסיפה זו על הנושים להחליט על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון, כך קובע סעיף 261(א) לחוק.

לפי הדין הקודם, הנאמן היה חייב לכנס אסיפת נושים ראשונה בכל מקרה, הן לגבי חייב יחיד וזאת עם מתן צו הכינוס ולפי סעיף 26 לפקודת פשיטת הרגל, והן לגבי חייב שהנו תאגיד וזאת עם מתן צו הפירוק ולפי סעיף 308 לפקודת החברות.

אולם, המציאות בפועל הראתה שכינוס אסיפת נושים במסגרת הליך פשיטת רגל או פירוק חברה כרוך בעלויות לא מבוטלות, כך שלעיתים הנזק הכלכלי שבכינוסה עולה על התועלת שבכך.

בנוסף, ברובם המכריע של הליכי חדלות פירעון של חייבים שהנם יחידים הנושים אינם מתייצבים לאסיפה הראשונה ועל כן אין כלל כל תועלת לכנסה ולקיימה.

כתוצאה מכך הנחה הכנ"ר כבר בשנת 2009 שלא לקיים אסיפת נושים ראשונה לגבי חייבים יחידים אלא במקרים יוצאי דופן. עוד הסתבר שלעיתים אין צורך בכינוס אסיפה ראשונה גם לגבי חייבים שהנם תאגידים.

החוק החדש מתחשב במציאות שנוצרה בפועל וקובע בהתאם לה שתי הוראות שונות לעניין כינוס אסיפת הנושים הראשונה.

לפיכך, כאשר מדובר בחייב שהנו תאגיד, הנאמן חייב לכנס אסיפת נושים ראשונה, למעט במקרה בו בית המשפט או הממונה החליטו שאין תועלת בכך ואילו כשמדובר בחייב שהנו יחיד, הנאמן אינו חייב לכנס אסיפה כזו, אלא הוא רשאי לעשות זאת, אם הוא סבר שיש תועלת בכך.

בהתאם לכך, קובע סעיף 261(א) לחוק לגבי חייב שהנו של תאגיד כי הנאמן יכנס אסיפה ראשונה של הנושים בתוך 30 ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם כן החליט בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.

השהות של 30 ימים הניתנת לנאמן עד לכינוס אסיפת הנושים הראשונה נחוצה כדי לאפשר לו להתמקד, עם כניסתו לתפקיד, בפעולות הדחופות הראשוניות הדרושות לקידום הליכי חדלות הפירעון.

כאשר מדובר בחייב שהנו יחיד יחול סעיף 261(ב) לחוק אשר קובע כי הנאמן רשאי לכנס אסיפה ראשונה של הנושים אם הוא סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.

על מנת שאסיפת הנושים הראשונה תהיה יעילה ועניינית ושלנושים יהיה מידע עדכני על מצבו הכלכלי של החייב, על הנאמן גם להכין עד 7 ימים לפני מועד כינוסה דו"ח ראשוני בנושא מצבו הכלכלי של החייב והפעולות שהוא נקט במסגרת ההליכים עד למועד כינוס האסיפה ולהעמיד אותו לעיון הנושים בהתאם לדרך שיקבע הממונה, כך קובע סעיף 261(ג) לחוק.

כינוס אסיפות נושים נוספות לאורך ההליכים

סעיף 260 לחוק עוסק בכינוס אסיפות נושים על ידי הנאמן לכל אורך ניהול הליכי חדלות הפירעון וזאת מעבר לאסיפת הנושים הראשונה.

סעיף 260(א) לחוק מקנה לנאמן את הרשות לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים ואילו סעיף 260(ב) לחוק מטיל עליו את החובה לכנס אסיפת נושים בהתאם לכל אחד מהמקרים הבאים:

  • לפי הוראת בית המשפט
  • לפי הוראת הממונה על הליכי חדלות הפירעון
  • לפי בקשת ועדת הנושים הלא מובטחים, אשר ממונה לפי סעיף 263 לחוק
  • לפי בקשת נושים המחזיקים יחד ב־25% לפחות מערך תביעות החוב וזאת כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים

זכות ההצבעה ואופן קבלת ההחלטות במסגרת אסיפות הנושים

סעיף 262 לחוק עוסק בסדרי הפעולה של אסיפות הנושים בכל הקשור לזכות ההצבעה של הנושים ואופן קבלת ההחלטות על ידם במסגרת אסיפות אלו.

עם זאת, סעיף 262(ה) לחוק קובע ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים ולעניין הצבעה באמצעות שלוח וזאת כפי שנקבע על ידו בעבר במסגרת פרק ג' לתקנות פשיטת הרגל.

אשר לזכות ההצבעה, סעיף 262(א) לחוק קובע שזכות ההצבעה באסיפת הנושים תינתן לנושה לא מובטח שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק חדלות פירעון זה וזאת לפי ערך תביעת החוב שהגיש.

יש לשים לב שלצורך קבלת זכות ההצבעה באסיפת הנושים די בהגשת תביעת חוב הנושה ואין צורך גם בקבלתה ואישורה על ידי הנאמן וזאת מאחר שאסיפות הנושים מתכנסות במקרים רבים כבר בשלבי הפתיחה של ההליכים וכאשר תביעות החוב טרם הוכרעו על ידי הנאמן.

יחד עם זאת, וכדי למנוע אפשרות לנצל לרעה את זכות ההצבעה באמצעות הגשת תביעות חוב מנופחות וחסרות בסיס, קובע סעיף 262(ב) לחוק שאם היה חשש שהסכום שצוין בתביעת חוב שהגיש הנושה עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל וכי הסכום שצויין נקבע כך מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לגופה לשם קביעת זכות ההצבעה של הנושה.

בנוסף, ובכדי להבטיח את תקינות השימוש בזכות ההצבעה באופן כללי, מטיל סעיף 262(א) לחוק על הנושה את החובה הכללית לעשות שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של כוחו.

אשר לאופן קבלת ההחלטות, סעיף 262(ג) לחוק קובע שהחלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב ערך תביעות החוב, לא כולל מי שנמנעו בהצבעה.

עוד בנושא: תפקידו וסמכותיותיו של הנאמן לפי חוק חדלות פירעון


תאריך: 07/04/2019 16:48
 
close