הכירו את היקף סמכותו של בית המשפט לבטל הברחת נכסים לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי...
ביטול הברחת נכסים לפי סעיף 221 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הדרך החוקית לביטול הברחת נכסים

Hebrew

הברחת נכסים הינה פעולה שביצע החייב לפני פתיחת הליכי חדלות הפירעון לגביו, ושבאמצעותה החייב מעניק נכס שלו לאדם אחר ללא תמורה בכלל או ללא תמורה הולמת וזאת במטרה להבריח את אותו הנכס מחוץ למצבת הנכסים שלו כך שהוא לא ישמש לפירעון חובותיו לנושיו.

פעולה זו מקטינה את היקף נכסיו של החייב, אם כי מבלי להקטין במקביל גם את היקף חובותיו. לפיכך מדובר בפעולה שלא רק פוגעת בחלוקה השוויונית של נכסי החייב בין הנושים, אלא גם מעמיקה את חדלות הפירעון שלו.  

כדי למנוע תוצאה זו, סעיף 221 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מעניק לבית המשפט את הסמכות לבטל פעולה שמהווה הברחת נכסים.

זאת לצד סעיפים 219 ו-220 לחוק שמעניקים לו, בהתאמה, גם את הסמכות לבטל פעולות שמהוות העדפת נושים ו/או פעולות שגורעות מנכסי קופת הנשייה של החייב.

מטבע הדברים, היוזמה להגשת בקשה לביטול הברחת נכסים הנה בדרך כלל של הנאמן ליישום הליכי חדלות פירעון, אשר בין היתר, אחראי גם על כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם.

במסגרת תפקידו הנ"ל, על הנאמן לאתר ולאסוף את כל נכסי החייב כדי שהם יעמדו לפירעון חובותיו, לנהלם באופן שישיא את ערכם ובמידת הצורך גם לפעול למימושם ולחלוקתם בין הנושים, בהתאם לסדר פירעון החובות.

לשם כך, על הנאמן לדאוג להגדיל ככל הניתן את מצבת נכסי קופת הנשייה של החייב, ולבטל ככל הניתן פעולות שמקטינות את נכסיה שלא כדין, לרבות פעולות להברחת נכסים.

התנאים לביטול פעולה שמהווה הברחת נכסים

סעיף 221 לחוק קובע שבית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שגורעת נכס מקופת הנשייה בהתאם לסעיף 220 לחוק ואשר בוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, וזאת גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים וסיומה חל במועד מתן הצו.

בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב.

סעיף 220 לחוק עוסק בביטול הענקות / פעולות שגורעות נכסים מקופת הנשיה דהיינו, פעולות להעברת נכס שנעשו ללא תמורה או ללא תמורה הולמת בנסיבות העניין, במהלך שנתיים או 4 שנים כאשר הנעבר הנו קרוב של חייב, מלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו, וכאשר החייב כבר היה חדל פירעון באותה עת או שהעברת הנכס הפכה אותו לכזה.  

במידה ומדובר בפעולה שהעבירה נכס של החייב לאדם אחר ללא תמורה או ללא תמורה הולמת בנסיבות העניין, כאמור בסעיף 220 לחוק, אולם החייב טרם היה חדל פירעון במועד ביצוע העברת הנכס, ניתן יהיה עדיין לבטל פעולה זו, לפי סעיף 221 לחוק, אך זאת בתנאי שהוכח שהחייב העביר את הנכס בכוונה להבריח אותו מנושיו.

בנוסף, תחימת ביצוע הפעולה של הברחת נכסים לפי סעיף 221 ארוכה יותר מזו של סעיף 220 לחוק ולכן גם חמורה יותר.

התקופה לפי סעיף 221 לחוק מתחילה מ-7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ואילו התקופה לפי סעיף 220 מתחילה משנתיים או 4 שנים לפני מועד הגשת בקשה זו.

שמירת זכויותיו של אדם שלישי בעקבות ביטול הברחת נכסים

סעיף 222 לחוק קובע שאין בביטול פעולה שמהווה הברחת נכסים לפי סעיף 221 לחוק כדי לגרוע מזכותו של אדם שלישי שרכש לאחר ביצוע הפעולה בתום לב ובתמורה בנכס שלגביו בוצעה אותה פעולה.

סעיף זה קובע הוראה דומה גם לגבי ביטול פעולה שמהווה העדפת נושים לפי סעיף 219 לחוק וכן לגבי ביטול פעולה שגורעת נכס מקופת הנשיה לפי סעיף 220 לחוק.

תוצאות ביטול הברחת נכסים

סעיף 223(א) לחוק קובע שלאחר ביטול פעולה שמהווה הברחת נכסים, יש לכלול את הנכסים שהושבו בעקבות ביטול הפעולה במסגרת קופת הנשייה של החייב.

במידה ויסתבר שהשבת הנכס לקופת הנשייה הנה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או שהנכס כבר נרכש על ידי אדם שלישי כאמור בסעיף 222 לחוק, אזי ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס לקופת הנשיה וזאת כפי שיורה בית המשפט, כך קובע סעיף 223(ב) לחוק.

סעיף 223 לחוק קובע הוראה דומה גם לגבי ביטול פעולה שמהווה העדפת נושים לפי סעיף 219 לחוק וכן לגבי ביטול פעולה שגורעת נכס מקופת הנשיה לפי סעיף 220 לחוק.

קראו עוד בנושא: מימוש נכסי קופת הנשייה לפי חוק


תגיות בעמוד:  נכסים ורכוש
תאריך: 28/02/2019 14:21
 
close