כל מה שחשוב לדעת לגבי צו ההפטר לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובהשוואה להפטר ה"ישן" שלפי פקודת פשיטת הרגל...
הפטר לפי סעיפים 174-176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

הפטר לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: אלה הכללים

Hebrew

צו הפטר בהליכי פשיטת רגל הינו צו אשר מוחק את כמעט כל יתרת החובות ברי התביעה של החייב אשר לא נפרעו במסגרת הליך פשיטת הרגל שלו ופוטר אותו מכל אחריות להם ובכך מסיים למעשה את הליכי פשיטת הרגל שלו.

מטרת ההפטר הנה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את עצמו מבחינה כלכלית.

מאפייני הליך ההפטר לפי חוק חדלות פירעון ביחס לדין הקודם

בעוד שפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 איננה מכלילה את צו ההפטר כחלק מובנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל אלא מגדירה אותו כהליך נפרד ומאוחר למתן צו פשיטת הרגל, אזי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מכליל את הליך ההפטר כחלק מובנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל של חייבים יחידים וזאת באופן לפיו החייבים נכנסים להליך פשיטת רגל שאמור להסתיים בהליך הפטר ואף מוגבל מראש למשך ארבע שנים בלבד.

בכך מבקש החוק החדש לשים קץ למצב הקודם שבו אנשים נתקעו במשך שנים רבות במסגרת הליכי פשיטת הרגל ובאופן לפיו חייהם הכלכליים מושעים מצד שני, אך מצד שני חובותיהם הולכים ותופחים עקב צבירת ריביות.

כתוצאה מההסדר החדש, החייבים יקבלו במצב רגיל הפטר תוך 4 שנים ואילו החייבים החלשים ביותר אף יקבלו הפטר תוך כשנה. אולם, יחד עם זאת חשוב גם להדגיש שחייבים שלא פעלו בתום לב ו/או לא מילאו אחר תנאי הליכי חדלות הפירעון יתעכבו בקבלת ההפטר ואף במשך שנים רבות, אם בכלל.

כלומר, אין מדובר במתן הפטר אוטומטי תוך 4 שנים לכל חייב שנכנס להליך פשיטת רגל, ללא קשר לנסיבות שגרמו לכניסתו להליך זה או לאופן בו הוא התנהל במסגרת ההליך, אלא בשאיפה לתת הפטר כזה לחייב שבאמת ראוי לו קרי, חייב שנכנס בתום לב להליך פשיטת הרגל וגם מילא את כל חובותיו במסגרת הליך זה.  

כידוע, קבלת ההפטר הנה למעשה המטרה המרכזית של הליכי פשיטת הרגל מבחינת החייב. ברם, כאמור, פקודת פשיטת הרגל איננה מכלילה את צו ההפטר כחלק מובנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלפיה, אלא מגדירה אותו כהליך נפרד ומאוחר למתן צו פשיטת הרגל.

בנוסף, הפקודה גם אינה קובעת קריטריונים ברורים לקבלת ההפטר וכן איננה קובעת מהי התקופה שבסיומה, אם בכלל, ניתן לקבל את ההפטר.

עקב כך, החייב אינו יודע במועד מתן צו פשיטת הרגל מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר ומתי הוא אמור לקבל אותו. היעדרו של אופק ברור להפטר יוצר חוסר וודאות אצל החייב לגבי קבלת ההפטר, פוגע בהבנתו לגבי אופן התנהלות ההליכים וכן פוגע במערך התמריצים שלו לשתף פעולה עם הנאמן וההליכים, ואף ליזום את פתיחתם מלכתחילה.

הכללת הליך ההפטר כחלק מובנה בתהליך פשיטת הרגל לפי חוק חדלות פירעון נועדה לשנות מצב זה.

שינוי זה נחשב למעשה למימוש המובהק ביותר של גישתו השיקומית החדשה של החוק. כזכור, החוק איננו נקרא "חוק חדלות פירעון" כי אם "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

הסיבה לכך הנה שמטרתו הכללית של החוק הנה להסדיר את פירעון חובותיהם של חייבים חדלי פירעון באופן שיביא לשיקומם הכלכלי וכן ישיא את שיעור החוב שייפרע לידי נושיהם ויקיים הליכי גבייה השומרים על כבודם. כך קובע סעיף 1 לחוק.

מדובר בגישה חדשה שנועדה להגשים ערכים חברתיים מובהקים, מאחר והיא מגדירה גם את שיקומו הכלכלי של החייב כמטרה מרכזית של החוק החדש, בעוד שמטרתו המרכזית של הדין הקודם היתה הגנת האינטרסים של הנושים ומיקסום הליכי הגביה.

גישה זו נובעת מההבנה לפיה שיקומו הכלכלי של החייב משרת למעשה לא רק את טובתו שלו, אלא גם את טובת הנושים וכן את טובת כלל החברה בארץ, שכן מצד אחד החוק שואף להוציא את החייב מהשפל הכלכלי שבו הוא נמצא, לאפשר לו לעמוד על רגליו באופן עצמאי, ולהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכליים בחברה.

ומצד שני, בכך גם נמנע מצב שבו החייב הופך לנטל על החברה ונאלץ להיתמך על ידה במסגרת שירותי הסעד והרווחה שלה.

יחד עם זאת, החוק גם איננו מוותר על ההתייחסות המחמירה למי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל רמאות וחוסר תום לב, או מי שנוהג בחוסר תום לב ומנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון עצמם.

עוד יש לזכור שהחוק אמנם פורסם ברשומות כבר ביום 15.3.2018 אולם הוא אמור להיכנס לתוקף רק כעבור 18 חודשים ממועד פרסומו כלומר, בסביבות יום 15.9.2019 ואף זאת באופן לפיו הוא יחול רק על הליכים אשר יתחילו ממועד כניסתו לתוקף ואילך.

כיצד מתנהל הליך ההפטר לפי החוק החדש?

ההוראות הנוגעות להליך ההפטר לפי החוק החדש מוסדרות במסגרת פרק ט' לחלק השלישי של החוק החדש, שכולל במקורו את סעיפים 174 עד 176 לחוק.

אולם, לפני שנדון בהוראות אלו, חשוב להזכיר שינוי נוסף שהחוק יצר וזאת בעניין האבחנה בין הליכים של חייבים יחידים בעלי חובות בסכום גבוה יחסית שמעל 150,000 ₪, לבין הליכים של חייבים יחידים בעלי חובות בסכום נמוך יחסית של עד 150,000 ₪.

אחד ההבדלים העיקריים בין שתי קטגוריות החייבים הללו מתבטא בכך שהסמכות לדון בהליכי חדלות הפירעון שלהם ולרבות בכל הקשור להליך מתן צו ההפטר, מוקנית לגורמים שונים.

הסמכות לתת צו הפטר לחייבים שסכום חובותיהם מעל 150,000 ₪ מוקנית לבית משפט השלום ואילו הסמכות לתת צו הפטר לחייבים שסכום חובותיהם עד ל-150,000 ₪ מוקנית לרשם ההוצל"פ הייעודי להליכי חדלות פירעון.

מתן הפטר לחייב שסכום חובותיו מעל 150,000₪

סעיף 174(א) לחוק קובע כי: "בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף - 167 עם מתן הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד,  והוא בלבד,  פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה".

מסעיף זה עולה כי בית המשפט השלום רשאי להורות על מתן שני סוגים של צווי הפטר לחייב שסכום חובותיו עולה על 150,000 ₪:

  • צו הפטר רגיל, שיינתן בתום תקופת התשלומים לפי צו השיקום הכלכלי, כאמור בסעיף 174(א) לחוק
  • צו הפטר לאלתר, שיינתן בו זמנית עם מתן הצו לשיקום כלכלי וללא הטלת חובת תשלומים, כאמור בסעיפים 174(א) ו-167 לחוק

מהמילים "יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר" אנו גם למדים שההפטר פוטר אך ורק את החייב בלבד ואינו משפיע על חובותיהם של אחרים, כגון הערבים לחובותיו של החייב.

צו הפטר רגיל

כאמור, סעיף 174(א) לחוק קובע כי בתום תקופת התשלומים שעל החייב לשלם לקופת הנשיה לפי צו השיקום הכלכלי שלו, ינתן לו צו הפטר שיפטור אותו מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מקופת הנשיה שלו.

משמעות צו ההפטר הינה שאת חובות העבר של החייב ניתן לפרוע אך ורק מהנכסים הכלולים בקופת הנשייה שלו וכי הוא פטור מכאן ואילך מיתרת החובות שלו.

סעיף 174(ב)(1) לחוק מבהיר כי אין במתן ההפטר כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי סעיף 131 לחוק. מאחר שנכסי קופת הנשייה ממשיכים לשמש מקור לפירעון חובות העבר של החייב, החוק קובע כי סמכויות הנאמן לגבי נכסים אלה יישמרו גם לאחר מתן ההפטר.

בנוסף, סעיף 174(ב)(2) לחוק מבהיר שאין במתן ההפטר כדי לגרוע מחובת החייב לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 לחוק ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר.

במידה והחייב יפר חובות אלו צו ההפטר שלו עלול להתבטל על ידי בית המשפט וזאת כאמור בסעיף 176(א)(2) לחוק וכפי שיובהר בהמשך הדברים להלן.

חובות שאינם בני הפטר

ככלל, מתן ההפטר נועד כאמור לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה וזאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים.

יחד עם זאת, קיימים חובות מסויימים לגביהם נקבע שצו ההפטר לא יחול עליהם, מאחר שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות לחייב לצאת לדרך חדשה, הואיל והמדובר בחובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים שמצדיקים את שימורם לאחר ההפטר וזאת גם במחיר הפגיעה כביכול ביכולת השיקום של החייב.

לפיכך קובע סעיף 175 לחוק, שמבוסס על סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, כי צו ההפטר לא יחול על החובות הבאים:

  • תשלום עונשי. תשלום עונשי מוגדר בסעיף 4 לחוק כך: "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי"
  • חוב שנוצר בשל פעילות לא חוקית, בדרך מרמה או חוב הנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001
  • חוב מזונות לפי פסק דין

יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך להורות שההפטר יחול גם על החובות המפורטים להלן וזאת בהתקיים נסיבות חריגות שמצדיקות זאת ובמידת הצורך גם להתנות זאת בתנאים:

  • ריבית, קנס או תשלום אחר בשל אי־תשלום במועד של תשלום עונשי שנוספו או הוטלו בתקופה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים
  • חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין
  • חוב עבר שמקורו בחובת תשלום פיצויים לנפגע עבירה לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה

ביטול ההפטר

סעיף 176(א) לחוק קובע שבית המשפט רשאי בכל עת להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים וזאת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

  • התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף 163(ג) עד (ה) לחוק, שעסוקות בנסיבות בהן החייב התנהג בחוסר תום לב.
  • החייב לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה או הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מהותי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, כאמור בסעיף 174(ב)(2) לחוק. הוראה זו משלימה את הוראות סעיפים 170 ו-173 לחוק שעוסקים בשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי בשל אופן התנהלותו של החייב.

סעיף 176(ב) לחוק מבהיר שביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו.

צו הפטר לאלתר

ככלל, צו השיקום הכלכלי אמור לכלול, בין היתר, גם הטלת חובת תשלומים על החייב וזאת כאמור בסעיפים 161(ב)(1) ו-161(א)(1) לחוק.

אולם, סעיף 167(א) לחוק קובע שבית המשפט לא יטיל חובת תשלומים במסגרת צו השיקום הכלכלי על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, אלא יתן לו הפטר כאמור בפרק ט' לחוק.

כושר ההשתכרות של החייב מוגדר בסעיף 160 לחוק ככושר ההשתכרות שלו מעבודה ומכל מקור אחר. דמי המחיה של החייב מוגדרים בסעיף זה כסכום הדרוש לחייב ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו.

כלומר, מסעיף 167(א) לחוק + סעיף 174(א) לחוק עולה שלחייב בעל כושר השתכרות נמוך יחסית ינתן הפטר מיידי, ביחד עם מתן צו השיקום הכלכלי וכי על צו הפטר זה יחולו אותן ההוראות שחלות לגבי צו הפטר כרגיל כאמור בסעיפים 174 עד 176 לחוק וכפי שהוסבר לעיל.

יחד עם זאת, סעיף 167(ב) לחוק קובע כי למרות האמור בסעיף 167(א) לחוק, לא ינתן הפטר לאלתר לחייב שמתקיים לגביו תנאי שמאפשר להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף 163(ג) לחוק, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

התנאים הקבועים בסעיף 163(ג) לחוק עוסקים בעיקרם בחייב שנקלע לחדלות הפירעון בשל התנהגות חסרת תום לב שלו, או חייב שהתנהל בחוסר תום לב במהלך ההליכים עצמם.

כלומר, החוק קובע במפורש שצו ההפטר לאלתר ינתן כדבר שבשגרה רק לחייב דל אמצעים שבאמת ראוי לכך ואילו חייב שהתנהג בחוסר תום לב לא יהיה זכאי לקבלת צו זה, אלא אם כן הוא יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות לשם כך.

במידה וניתן הפטר לאלתר, אזי סעיף 167(ג) לחוק קובע שבית המשפט גם רשאי להורות שכל או חלק מהנכסים שיוקנו לחייב בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, יכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיפים 164(א) ו-(ב) לחוק והוא גם רשאי, בנסיבות חריגות, להורות כך גם לתקופה העולה על שלוש שנים.

כלומר, ככלל, ההפטר לאלתר פוטר את היחיד מכל חובותיו, בכפוף למימוש נכסיו כפי שהם במועד ההפטר. אולם, לעיתים יתכנו מקרים שבהם אמנם אין לחייב כושר להשתכרות עודפת, אך הוא אמור לקבל נכסים בעתיד.

לפיכך, במקרים אלה רשאי בית המשפט להורות שנכסים אלה יוחרגו מתחולת ההפטר, כך שלכשהם שיגיעו לידי החייב, הם יכללו בנכסי קופת הנשייה שלו.

עם זאת הוראה זו לא תחול על נכסים שמפורטים בסעיפים 164(א) ו-(ב) לחוק, שממילא אין לכלול בנכסי קופת הנשייה, מאחר שהם דרושים לקיומו הבסיסי של החייב.

מטרת הוראה חשובה זו הנה לאפשר לבית המשפט גמישות ביצירת איזון בין שיקומו של החייב לזכותם של הנושים להיפרע את חובותיו כלפיהם.

מתן הפטר לחייב שסכום חובותיו עד ל-150,000₪

סעיף 204 לחוק מעניק לרשם ההוצאה לפועל הייעודי שדן בהליכי חדלות הפירעון של חייב בעל חובות בסכום שלא עולה על 150,000 ₪, שורה של סמכויות שונות אשר החוק מקנה לבית משפט השלום לגבי חייב בעל חובות מעל 150,000 ₪.

בין היתר, קובע סעיף 204(3) לחוק כי לרשם ההוצל"פ היעודי יוענקו הסמכויות לגבי תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים  175 ו-176 לחוק.

כאמור, סעיף 175 לחוק עוסק בחובות שההפטר אינו חל עליהם ואילו סעיף 176 לחוק עוסק בביטול ההפטר בנסיבות בהן יתברר בדיעבד שהחייב אינו ראוי לקבלת צו ההפטר ולרבות מאחר שהוא התנהג בחוסר תום לב.

מכאן נובע, איפוא, כי רשם ההוצל"פ היעודי רשאי לתת צו הפטר לחייב בעל חובות בסכום שלא עולה על 150,000 ₪, להגביל את תחולת החובות שעליהם יחול צו ההפטר וכן לבטל את צו ההפטר.

עוד בנושא: ביטול הברחת נכסים לפי חוק חדלות פירעון


תגיות בעמוד:  הסדרים וחיסול חובות
תאריך: 17/03/2019 12:46
 
close