חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הקפאת הליכים כנגד תאגיד לפי חוק חדלות פירעון

Hebrew

הליכי חדלות פירעון של תאגיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מתחילים בהגשת הבקשה לקבלת צו לפתיחה בהליכים ומסתיימים בדרך של שיקום התאגיד או פירוקו.

אחת התוצאות שנובעות מקבלת צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד, הנה הקפאת כל ההליכים כנגד התאגיד וזאת כאמור בסעיף 25(א)(3) לחוק.

באופן כללי, משמעות הקפאת ההליכים היא שלא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים ייחודיים או פרטניים כנגד התאגיד.

תכלית הקפאת ההליכים כנגד התאגיד

הקפאת ההליכים כנגד התאגיד הינה בעלת תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון ותוצאה מתבקשת לאור המעבר מהליכים יחידניים ופרטניים בין הנושים לתאגיד לנושיו להליכים קולקטיביים, בעקבות מתן הצו לפתיחת הליכים.

שכן כידוע, משנודע לנושים על קשייו הכלכליים של התאגיד, הם בדרך כלל נוטים לפעול במהירות כנגד התאגיד כדי להספיק לגבות ממנו את חובו כלפיהם. אולם, דבר זה עלול ליצור מירוץ נושים אשר פוגע בעקרון השוויון בין הנושים, ואף עלול לפגוע ביכולתו של התאגיד להשתקם.

כדי למנוע זאת, חשוב מאד להקפיא עם מתן הצו לפתיחת הליכים את כל ההליכים היחידניים והפרטניים שמנהלים הנושים כנגד התאגיד ולהחיל על יחסי הנושים עם התאגיד מסגרת קולקטיבית, אשר קובעת באופן כולל ומאוחד את סדר פירעון החובות ואת ההליכים שניתן לנקוט לשם פירעונם.

הקפאת ההליכים גם מעניקה לתאגיד שמבקש להשתקם אורך נשימה שמאפשר לנאמן לנסות ולגבש הסדר כולל עם כל הנושים וזאת ללא צורך להתמודד עם כל אחד בנפרד, במסגרת הליכים פרטניים.

עם זאת סעיף 32 לחוק קובע כי תקופת הקפאת ההליכים לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח 1958.

כלומר, מרוץ ההתיישנות ייעצר באופן זמני עם פתיחת הקפאת ההליכים, ויימשך מאליו לאחר סיומם. הוראה זו מבוססת למעשה על סעיף350 ב)ה) לחוק החברות כנוסחו היום.

ההליכים שמוקפאים כנגד התאגיד

סעיף 29 לחוק מפרט את סוגי ההליכים אשר מוקפאים במסגרת הקפאת ההליכים נגד התאגיד כפי שנסביר בהרחבה.

הליכי גביה

לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו. לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם לגבי נכסים, בקבלת התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב בתשלום החוב לנושה.

הוראה זו גם משלימה את סעיף 31 לחוק, אשר קובע כי הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

ככלל, הליכי גבייה הם הליכים שנושה זכאי להפעיל כנגד חייב בהתאם לדין. סעיף 4 לחוק מגדיר הליך גבייה כהליך לפי חוק ההוצאה לפועל, הליך לפי חוק המרכז לגביית קנסות, או הליך לפי פקודת המסים (גבייה), וכן כל הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה.

הקפאת ההליכים כוללת את כל שרשרת הגבייה עד להשלמתם של הליכי הגבייה. השלמת ההליכים מוגדרת כמועד שבו מקבל הנושה את כספו, דהיינו, המועד שבו אין צורך לנקוט עוד בכל פעולה לתשלום החוב.

אגב, גם הליך גבייה שכבר הושלם אינו חסין מפני האפשרות שבית המשפט יבטל את הליך הגבייה, בין השאר, אם יתברר כי אותו הליך מהווה פעולה להעדפת נושים לפי סעיף 219 לחוק.

מימוש נכסים משועבדים של התאגיד

מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה אשר הנו נכס משועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו' לחלק ד' לחוק, אשר עוסק בנושים מובטחים, בעלי זכויות פירעון מיוחדות.

בדומה להקפאת הליכי הגבייה, הקפאה זו תחול גם על הליכים כאלו שהחלו אף לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

שיעבוד נכסים של התאגיד

לא ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, או לבצע כל פעולה בנכס משועבד שמקנה לשעבוד, לפי דין, תוקף כלפי צדדים שלישיים.

הוראה זו עוסקת לא רק בהקפאת האפשרות לבצע שיעבוד של נכס של התאגיד, אלא גם בהקפאת האפשרות להשלים שכלול של שעבוד, שטרם הושלם שכלולו לפי הוראות הדין החלות עליו, באמצעות קבלת תוקף כלפי צד שלישי.

כתוצאה מכך, לבעל שעבוד של נכס של תאגיד תהיה עדיפות בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד רק אם השיעבוד שלו קיבל תוקף כלפי צד שלישי, לפני מתן הצו לפתיחת ההליכים.

עיקול נכסים של התאגיד

לא ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה.

עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) בטל.

ככלל, עיקול הוא סעד דיוני שנועד להבטיח כי בעל הנכס לא יבצע דיספוזיציות בנכס אשר עלולות למנוע מהנושה להיפרע מהחייב. אולם, עם מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, ממילא מכונסים כל נכסי התאגיד בידי הנאמן ותחת פיקוח בית המשפט וזאת לשם פירעון חובות התאגיד.

כתוצאה מכך, החל משלב פתיחת ההליכים אין למעשה כל צורך בעיקולים. זו גם הסיבה מדוע גם עיקולים שהוטלו על נכסי התאגיד עוד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, יתבטלו אף הם עם מתן הצו.

חשוב לזכור כי לכלל זה יש חריג וזאת לגבי עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף12 א לפקודת המסים (גבייה) אשר מוטל על נכס של התאגיד.

מדובר בעיקול שמוטל על ידי רשויות הגבייה של המדינה ואשר יש לו מעמד כשל משכון, דבר שמקנה לו לפי הדין עדיפות על פני נושים אחרים, ועל כן הוא הוחרג מהקפאת ההליכים.

הליך משפטי נגד התאגיד

לא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים.

אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון.

הקפאת ההליכים המשפטיים כנגד התאגידים נועדה לרכז את כל הדיונים המשפטיים הקשורים לתאגיד בבית משפט אחד.

זאת, כדי לנהל את ההליכים ביעילות ובמהירות, למנוע כפל הליכים, למנוע בזבוז של משאבי התאגיד וכן כדי לאפשר הבנה מהירה ככל האפשר של תמונת המצב המלאה לגבי מצבת חובותיו של התאגיד.

גם לכלל זה יש חריג וזאת במקרה שבית המשפט מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי מדובר בהליך משפטי שמחמת טבעו או מורכבותו ראוי בכל זאת לנהלו באופן נפרד מהליכי חדלות הפירעון.

ריבית / קנס פיגורים נגד התאגיד

ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

ההליכים שאינם מוקפאים כנגד התאגיד

סעיף 31(א) לחוק מבהיר כי הקפאת ההליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

הוראה זו נועדה להבהיר שגם תאגיד בהליכי חדלות פירעון כפוף לדין המינהלי והפלילי וזאת בדומה לכל תאגיד אחר, והיא למעשה גם מיישמת את קביעת הפסיקה בעניין זה במסגרת תיק רע"פ 9008/01 מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן.

הרציונל הנו שהקפאתם של הליכים פליליים ומנהליים כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון עלולה להביא לכך שהליכי חדלות הפירעון ישמשו מקלט לעבריינים ועל כן אין כל מקום להקפיא או לעצור אותם.

חריג לכלל זה הוא כאשר מדובר בהליכי גבייה, מאחר שהמשכם של הליכי הגבייה יפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון ביו הנושים ועל כן גם הליכים אלו יוקפאו.

הוראה זו משלימה את הוראת סעיף 29(1) לחוק בדבר הקפאת הליכי הגבייה.

כמו כן, למרות האמור בסעיף 31(א) לחוק, רשות מינהלית אינה רשאית להתנות את ביצועה של פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שחלה לגביו הקפאת הליכים, ובית המשפט רשאי להורות על הקפאת הליך להטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות ולתקופה שיקבע, אם מצא כי ניהולו של הליך זה באותה העת יפגע בהליכי חדלות הפירעון - כך קבועים סעיפים 31(ב) ו-(ג) לחוק.

הקפאת הליכים כנגד צד שלישי שאיננו התאגיד

ככלל, הקפאתה הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד. שכן הליכים נגד צדדים שלישיים אינם חלק מההליך הקולקטיבי המתנהל בין התאגיד לנושיו במסגרת הליכי חדלות הפירעון ועל כן אין הצדקה לעיכובם במסגרת הקפאת ההליכים.

יחד עם זאת, יתכנו מקרים חריגים שבהם יש חשיבות לעיכוב ההליכים נגד צדדים שלישיים וזאת כאשר מדובר בהליכים אשר שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד, ואשר הקפאתם חיונית לצורך קידום שיקומו הכלכלי של התאגיד.

לכן קבע המחוקק בסעיף 30 לחוק, כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 לחוק, גם נגד מי שאינו התאגיד, לרבות נושא משרה בתאגיד, וזאת בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים:  

  • בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום. תנאי זה קובע את הצורך בקיומו של קשר מהותי בין הקפאת ההליכים לגבי הצד השלישי לבין מטרת הליך חדלות הפירעון קרי, שיקומו של התאגיד.
  • ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. תנאי זה נועד למנוע ניסיונות לקשירה מלאכותית בין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד להליכים אחרים שמתנהלים נגד צדדים שלישיים.

קריאה נוספת בנושא: תוכנית לשיקום תאגיד לפי סעיף 80 לחוק


תגיות בעמוד:  עסקים וחברות
תאריך: 26/08/2018 13:20
 
close