חוק חדלות פירעון מקנה לנושים הקטנים אמצעים חוקיים לשמירה על האינטרסים שלהם, במסגרת הליכי חדלות הפירעון וכחידוש לעומת פקודת פשיטת הרגל...
ועדת הנושים הלא מובטחים לפי סעיפים 263-265 לחוק חדלות פירעון


מנוהל על ידי רוני שרעבי ושות' משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

ועדת הנושים הלא מובטחים - יותר כח לנושים ''הקטנים''

Hebrew

ועדת הנושים הנה גוף שמייצג את עמדת הנושים הלא מובטחים ופועל לקידום עניינם במסגרת הליכי חדלות הפירעון של החייב וזאת כזרוע ביצוע של אסיפת הנושים.

המדובר הלכה למעשה בחידוש לעומת הוראות פקודת פשיטת הרגל הישנה, כאשר ועדת הנושים נותנת למעשה במה ויותר "כח" לכל אותם נושים קטנים להשמיע את קולם ולהשפיע על הליך חדלות הפירעון.

לאור העובדה שלאורך שנים רבות ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל, ניכר יתרון ברור לנושים מובטחים (בעיקר בנשקים) לעומת הנושים הקטנים והחלשים יותר, חוק חדלות פירעון מציג פיתרון, ולו חלקי, לבעיה זאת ולחוסר השיוויון הקיצוני בין הנושים.

הטעם למינוי ועדת הנושים

לנושים של חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון יש כידוע מעמד חשוב ומרכזי במסגרת הליכים אלו ולו מאחר שהליכים אלו מתנהלים למעשה ובמידה רבה עבורם ולמענם.

זו גם הסיבה מדוע סעיף 257(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קובע כי על בית המשפט, הממונה על החוק והנאמן על ההליכים לפי החוק, להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים.

האופן המרכזי שבו הנושים יכולים להשמיע את עמדתם וכן לקבל החלטות במסגרת הליכי חדלות הפירעון נעשה במסגרת אסיפות הנושים. יחד עם זאת, אסיפת הנושים הנה בדרך כלל גוף מרובה משתתפים, ועל כן לעתים הוא אינו מתאים לדיונים מורכבים ולפיקוח הדוק ויעיל על הליכי חדלות הפירעון.

בנוסף, כינוס גוף זה עלול גם להיות כרוך בעלויות גבוהות ולפיכך, קובע סעיף 263 לחוק שבית המשפט רשאי למנות ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון.

כלומר, אין חובה למנות ועדת נושים, אלא ישנה רשות למנות ועדה כזו במקרה הצורך, על מנת שהיא תייצג באופן יעיל וחסכוני יותר את עמדת הנושים הלא מובטחים.

מאחר והמדובר בגוף קטן, שכולל עד ל-5 חברים בדרך כלל, ביכולתו לפקח באופן יעיל וזול על ההליכים, ניתן לכנס אותו באופן זול ומהיר וכן ניתן למסור לו מידע רגיש על אודות החייב בלי שמידע זה יהפוך לפומבי ויפגע בחייב שלא לצורך.

יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שלעיתים תהיינה נסיבות בהן מינוי ועדת הנושים דווקא עלול לפגוע ביעילות ההליכים וכי הוצאות הכינוס והניהול של ועדת הנושים נופלות על סך נכסי קופת הנשייה ומעמדן הינו כשל מעמד הוצאות הליכי חדלות פירעון, וזאת כאמור בסעיף 233(א)(2) לחוק.

לפיכך ועל מנת להבטיח שוועדת הנושים תמונה רק במקרים מתאימים, קובע סעיף 263(א) לחוק שוועדת הנושים תמונה על ידי בית המשפט. כלומר, הוועדה לא תמונה על ידי אסיפת הנושים, אך הם יוכלו להגיש בקשה למינויה בפני בית המשפט.

במובן מסויים, דומה שוועדת הנושים נועדה למעשה להחליף את ועדת הביקורת מטעם הנושים שלפי הדין הקודם, אשר ממונה על ידי אסיפת הנושים לשם פיקוח על ניהול נכסי פושט הרגל בידי הנאמן, כאמור בסעיף 48(א) לפקודת פשיטת הרגל.

אשר להרכב ועדת הנושים, סעיף 263(ב) לחוק קובע שחברי ועדת הנושים יכולים להיות הנושים עצמם או מי מטעמם קרי, עורכי דין או ממונים אחרים.

בנוסף קובע סעיף זה שמספר חברי הוועדה יהיה חמישה לכל היותר, אלא אם כן בית המשפט או הממונה קבע אחרת, וזאת על מנת להבטיח שוועדת הנושים אכן תוכל לפעול בדרך יעילה וחסכונית. אגב, הרכב ועדת הביקורת מטעם הנושים הנו בין 3 ל-5 חברים, כאמור בסעיף 48 (ב) לפקודת פשיטת הרגל.

מאחר והוועדה משמשת כאמור כזרוע הביצועית של אסיפת הנושים, קובע סעיף 263(ג) לחוק שבהרכב הוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגים השונים של הנושים, וכי בית המשפט רשאי לשנות את הרכב הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.

מסעיף זה עולה שאסיפת הנושים רשאית להציע את הרכב חברי הוועדה, אולם הרכב זה כפוף אף הוא לאישור בית המשפט ואף לשינוי על ידו במידת הצורך.

בהתאם להוראות החוק שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים ואילו היא עצמה רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ככל שהם לא נקבעו בידי השר, וזאת כאמור בסעיף 263(ד) לחוק.

בכל מקרה, על הישיבה הראשונה של ועדת הנושים להתקיים בתוך 30 ימים מיום מינויה או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים וזאת כאמור בסעיף 263(ד) לחוק.

כלומר, ברירת המחדל של מועד קיום הישיבה הראשונה הנה תוך 30 יום מיום מינויה. במידה ורוצים לשנות מועד זה, להקדימו או לדחותו, יש לקבל את החלטת אסיפת הנושים לשם כך.

באילו נסיבות יש לשמוע את עמדת ועדת הנושים?

כאמור, סעיף 257(א) לחוק קובע כי על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים.

סעיף 257(ב) לחוק קובע שעמדת הנושים הלא מובטחים תיקבע במסגרת אסיפת נושים או במסגרת וועדת הנושים, אם כי במקרה של סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה.

סעיף 257(ג) לחוק אף קובע שבית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא רק לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.

סעיף 264(ב)(7) קובע הוראה משלימה לסעיף זה כפי שנסביר ונפרט בהרחבה.

בנוסף לסעיף 257 לחוק, קובע סעיף 264(א) לחוק הוראה משלימה לפיה ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה בפני בית המשפט, הממונה, והנאמן, וזאת בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

סעיף 264(ב) וסעיף 264(ד) לחוק אף מחייבים את הנאמן ובית המשפט, בהתאמה, לקבל החלטה בנושאים מסויימים רק לאחר שהם נתנו לוועדת הנושים הזדמנות להביע בפניהם את דעתה באותם עניינים.

לגבי הנאמן, קובע סעיף 264(ב) לחוק שהוא יהיה רשאי להחליט בנושאים מהותיים מסויימים אשר יש להם השפעה ניכרת על נכסי קופת הנשייה והליכי חדלות הפירעון, רק לאחר שהוא נתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה לגביהם,וזאת בתוך פרק הזמן שהוא יורה לה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים.

יחד עם זאת, סעיף 264(ג) לחוק קובע שבית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן מחובתו לשמוע את עמדת ועדת הנושים לפני שיקבל החלטה באחד או יותר מהעניינים המנויים בסעיף 264(ב) לחוק.

אגב, חלק מהנושאים שלגביהם מחויב הנאמן לתת לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה לגביהם לפני שהוא מקבל בהם החלטה לפי סעיף 264(ב) לחוק מזכירים במידה מסויימת חלק מהנושאים שמפורטים בסעיף 125 לפקודת פשיטת הרגל, ואשר עוסקים בנושאים שהנאמן רשאי לבצעם בהסכמת ועדת הביקורת של הנושים ובאין ועדת בקורת – בהסכמת הכנ"ר, וזאת כפי שיודגם להלן:

  • תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב - נושא זה מזכיר את סעיף 125(2) לפקודת פשיטת הרגל, אשר עוסק בפתיחת כל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל או בהתגוננות בהליך כזה.
  • העסקת אדם שיסייע לנאמן בניהול הליכי חדלות הפירעון - נושא זה מזכיר את סעיף 125(3) לפקודת פשיטת הרגל, אשר עוסק בהעסקת עורך דין מומחה או שלוח אחר בנקיטת הליכים או בעשיית עסק שועדת הבקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם.
  • שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה - נושא זה מזכיר את סעיף 125(5) לפקודת פשיטת הרגל, אשר עוסק במישכון כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג כסף לתשלום חובותיו.
  • נטילת אשראי חדש.
  • פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה. נושא זה מזכיר את סעיף 125(7) לפקודת פשיטת הרגל שעוסק בפשרה עם נושים לגבי חובות כלפיהם, וכן את סעיף 125(8) לפקודה שעוסק בפשרה לגבי תביעה שקשורה לנכסי החייב שהוגשה נגד הנאמן או מטעם הנאמן.
  • פירעון חוב לנושים מסוג מסוים.
  • כל עניין שבית המשפט החליט לפי סעיף 257(ג) לחוק שעל הנאמן לתת הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביו.
  • כל עניין נוסף שקבע שר המשפטים.

לגבי בית המשפט, קובע סעיף 264(ד) לחוק שהוא יהיה רשאי לקבל החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר שהוא נתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.

סעיף 264(ה) לחוק קובע שבכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים הלא מובטחים להשמיע את עמדתה לפי סעיפים קטנים 264(ב) ו־(ד) לחוק, תינתן גם לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם.

סעיף זה נועד להעמיד בפני הנאמן תמונה מלאה ומאוזנת שכוללת גם את עמדת הנושים המובטחים.

זכות ועדת הנושים לדרוש מהנאמן למסור לה מידע

סעיף 265 לחוק עוסק בזכות ועדת הנושים לדרוש מהנאמן למסור לה מידע לגבי החייב במסגרת הליכי חדלות הפירעון. סעיפים 265(א) ו-(ב) לחוק עוסקים בזכות הוועדה לדרוש מידע מהנאמן לגבי חייב שהינו תאגיד ואילו סעיף 265(ג) לחוק עוסק בזכות הוועדה לדרוש מידע מהנאמן לגבי חייב שהינו יחיד, וזאת כפי שיפורט להלן.

לגבי חייב שהנו תאגיד, קובע סעיף 265(א) לחוק שוועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן למסור לה כל מידע שבידיו הדרוש לה לשם מילוי תפקידה במסגרת הליכי חדלות פירעון של התאגיד.

במידה והנאמן סבר שמידע זה אינו נחוץ לוועדת הנושים לשם מילוי תפקידה, או שהוא עלול לפגוע בתאגיד, בפרטיותו של אדם או בהליכי חדלות הפירעון, הוא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע לפי סעיף 265(ב) לחוק ובית המשפט יהיה רשאי לתת לו פטור כאמור או לקבוע תנאים למסירת המידע.

לגבי חייב שהנו יחיד, קובע סעיף 265(ג) לחוק שוועדת הנושים רשאית לבקש מהממונה להורות לנאמן למסור לה מידע לגבי היחיד.

כלומר, במקרה כזה אין לוועדת הנושים זכות לדרוש את המידע ישירות מהנאמן, אלא עליה תחילה לפנות בבקשה בעניין זה לממונה, שרק לו יש את הזכות לדרוש זאת מהנאמן, וזאת כדי למנוע פגיעה מיותרת בפרטיותו של היחיד.

הממונה רשאי להיעתר לבקשה זו ולהורות לנאמן למסור את המידע לוועדת הנושים במידה שהוא מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, וכן הוא רשאי לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.

אגב, סעיף 265(ד) לחוק קובע שכל מידע שוועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן לפי סעיף 265 לחוק, רשאי גם נושה מובטח לדרוש ממנו וזאת לעניין מידע שנוגע לחוב של החייב כלפיו.

עוד בנושא: מעמד הנושים בהליכי חדלות הפירעון


תגיות בעמוד:  נושים ובעלי חוב
תאריך: 11/04/2019 15:02
 
close