חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הגדרת חוב / חוב עבר לפי חוק חדלת פירעון

Hebrew

מטרתו הכללית של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 הינה להסדיר את אופן פירעון חובותיהם של חייבים חדלי פירעון, הן יחידים והן תאגידים וזאת באופן שיביא לשיקומם הכלכלי, ישיא את שיעור החוב שייפרע לידי נושיהם ויקיים הליכי גבייה השומרים על כבודם - כך קובע סעיף 1 לחוק.

סעיף 209 לחוק  קובע כי תביעת חוב של נושה בשל חוב עבר שאושרה על ידי הנאמן, מקנה לנושה זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה של החייב. כלומר, סעיף זה קובע למעשה כי חוב בר תביעה בהליכי חדלות פירעון הינו חוב עבר.

לפיכך ועל מנת להבין מהם החובות שעליהם חל החוק, ומהם החובות שניתן להיפרע מהם מתוך נכסי קופת הנשייה, יש לברר כיצד החוק מגדיר מהו חוב בכלל ומהו חוב עבר בפרט.

הגדרת המושג חוב לפי חוק חדלות פירעון

כידוע, חלק מרכזי בהליכי חדלות הפירעון עוסק באופן שבו מחולקים נכסי החייב בין הנושים לשם פירעון חובות החייב.

לפיכך וכדי שחלוקה זו תהיה הוגנת, סעיף 4 לחוק, שהנו סעיף ההגדרות של החוק, מגדיר באופן רחב את המונח חוב, כך שהוא כולל את כל חובותיו של החייב ללא יוצא מהכלל. אלה הוודאיים והמותנים, הקצובים ושאינם קצובים, העתידיים ושמועד פירעונם כבר הגיע:

"חוב - חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע"

הגדרה רחבה זו של המונח חוב מחליפה למעשה את הגדרת המונח "חבות" שבסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל וזאת באופן שכולל את כל הרכיבים שמופיעים בהגדרת המונח חבות, אם כי מנוסח בשפה משפטית עדכנית.

החידוש המשמעותי שטמון בהגדרה רחבה זו מתבטא בהכללת חובות נזיקיים בלתי קצובים במסגרת החוק החדש וזאת בניגוד לסעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל, אשר קבע כי חוב בנזיקין לתשלום סכום בלתי קצוב איננו חוב בר תביעה בהליכי פשיטת רגל ועל כן לא ניתן להגיש לגביו תביעת חוב.

לעומת זאת, במסגרת החוק החדש גם חובות נזיקיים בלתי קצובים יהיו חובות בני תביעה בהליכי חדלות פירעון וזאת כדי לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של החייב ולנהל את ההליכים לגביו באופן מאוחד, שמתייחס לכלל חובותיו של החייב, ללא יוצא מהכלל.

סעיף 213 לחוק גם מקנה לנאמן את הסמכות לשום חוב עבר שאינו קצוב.

אמנם, יתכנו מקרים שבהם הליך בירור החוב הנזיקי הלא קצוב יהיה מורכב מדי להליכי חדלות פירעון, אולם במקרה כזה בית המשפט יוכל להשתמש בסמכותו לפי סעיף 29(5) לחוק ולהוציא את ניהול התביעה הנזיקית ממסגרת הליכי חדלות הפירעון, כך שהתביעה הנזיקית תנוהל בנפרד מהם.

כתוצאה מהכללת החובות הנזיקיים בהליכי חדלות פרעון, מתייתר סעיף 22(2) לפקודת הנזיקין, אשר קובע כי "פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל" לכן, סעיף 364 לחוק מבטל את סעיף 22(2) לפקודת הנזיקין.

הגדרת המושג חוב עבר לפי חוק חדלות פירעון

סעיף 209 לחוק קובע את העיקרון הכללי לפיו תביעת חוב של נושה בשל חוב עבר שאושרה על ידי הנאמן, מקנה לנושה זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה של החייב.

כלומר, סעיף זה קובע למעשה כי חוב בר תביעה לפי החוק הוא חוב עבר.

סעיף 4 לחוק מגדיר חוב עבר: כל חוב, לרבות חוב עונשי, שמתקיים לגביו אחד מארבעת התנאים המופיעים מטה.

חוב שהחייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה

יש לשים לב שהביטוי חוב שהחייב חב בו אין פירושו שמדובר בחוב שכבר הגיע מועד פרעונו, אלא שמדובר בחוב שעונה על הגדרת המונח חוב לפי החוק, כאמור לעיל.

כלומר המדובר בכל חובות החייב שמתקיימים במועד מתן הצו לפתיחת הליכים בהתאם להגדרת חוב לפי החוק, לרבות חובות מותנים וחובות עתידיים.

חוב שנובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב עצמו נוצר לאחר מתן הצו

הסוג השני של חובות העבר כולל חוב הנובע מפעולותיו של החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב עצמו נוצר והתגבש לאחר מתן הצו.

לדוגמא: קנס פלילי שהוטל על החייב לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, אך זאת בשל עבירה שהוא ביצע לפני מתן הצו.

הרציונל מאחורי הכללת סוג זה בחובות העבר הוא שמאחר שחובות אלה נובעים למעשה מפעולותיו של החייב לפני מתן צו פתיחת ההליכים, אזי מן הראוי לתת לנושים באותם חובות את אותו היחס והמעמד שניתן לחובות שהתגבשו קודם למתן הצו לפתיחת הליכים.

בעניין זה משנה החוק משנה למעשה את הדין הקיים, לפיו המועד לסיווגו של קנס כספי כחוב עבר הוא מועד מתן גזר הדין ולא מועד ביצוע העבירה וזאת כפי שנקבע בהליך ע"א 106/60 שכטר נ'  הנאמן בפשיטת רגל של א. שכטר.

חוב שנובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון

הסוג השלישי של חובות העבר כולל חוב הנובע מהפרת התחייבות של החייב, כאשר התחייבותו של החייב נוצרה לפני מתן הצו ואילו ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ובגלל ההליכים עצמם.

לדוגמא: החייב התחייב לספק סחורה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אך הוא הפר את ההתחייבות לאחר מתן הצו, וזאת מאחר שהצו קבע שהחייב לא ימשיך להפעיל את העסק שלו.

ככלל, החוק מבדיל בין חוב עבר, שנוצר לפני הצו לפתיחת הליכים, לבין חוב שנוצר במהלך ההליכים ובגינם, שמוגדר כחלק מהוצאות ההליכים וזוכה למקום שני בסדר פירעון החובות, מיד לאחר החובות המובטחים.

אולם, הגדרת חוב כזה כחוב שנוצר במהלך ההליכים יקנה לנושה שלו יתרון לא הוגן לעומת יתר הנושים שמחזיקים בחוב עבר ועל כן נכלל גם חוב כזה בגדר חובות העבר.

חוב של מעסיק למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה

לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אשר עוסק בזכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.

עם מתן הצו לפתיחת הליכים כנגד מעסיק, המוסד לביטוח לאומי משלם גמלה לעובדים שהמעסיק חייב להם שכר עבודה ופיצויי פיטורים. בהמשך לכך, המוסד לביטוח לאומי זכאי לגבות את כספי הגמלה מנכסי קופת הנשייה של המעסיק.

כל חוב עבר שנמנה על אחד הסוגים שלעיל כולל, בנוסף לסכום הקרן שלו, גם את סכום הפרשי ההצמדה והריבית שלו, לרבות ריבית פיגורים, אשר נוספו לסכום הקרן לפי דין או הסכם ואשר הצטברו עד למועד פרעון סכום הקרן שלו.

כלומר, חובות החייב אינם נעצרים עם מתן הצו לפתיחת הליכים ואם החובות צוברים הפרשי הצמדה וריבית מכוח דין או חוזה, צבירה זו נמשכת גם לאחר מתן הצו ועד למועד פרעון סכום הקרן של החוב בפועל.

קראו בהרחבה: צו פתיחת הליכים לתאגיד לפי חוק חדלות פירעון


תגיות בעמוד:  פסקי דין וחוקים
תאריך: 05/08/2018 17:47
 
close