הכירו את הוראות סעיף 281 לחוק חדלות פירעון בכל הנוגע לסמכותו של בית המשפט לחקור כל אדם המחזיק במידע לגבי הליך חדלות הפירעון...
חקירה בפני בית המשפט לגבי הליך חדלות הפירעון - סעיף 281 לחוק

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

חקירה בפני בית המשפט בעניין הליך חדלות פירעון

Hebrew

סמכות החקירה בבתי המשפט שמוסמכים לדון בהליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קבועה במסגרת סעיף 281 לחוק.

סעיף זה מסמיך את בית המשפט לזמן לחקירה ואף לחקור כל אדם, לרבות החייב עצמו, אם היה לו יסוד סביר להניח שיש ברשותו של אותו אדם מידע רלוונטי להליכי חדלות הפירעון.

הסעיף גם מקנה לנאמן את הסמכות לחקור לפיו. בהקשר זה חשוב לציין שהחוק החדש ביטל את אפשרות החקירה הפומבית של החייב על ידי הנושים שהיתה מעוגנת במסגרת סעיפים 27 עד 32 לפקודת פשיטת הרגל וזאת מהטעם לפיו מנגנון חקירה זה פוגע בכבודו של החייב ואינו נדרש.

הוראות סעיף 281 לחוק על סעיפיו הקטנים, נועדו להחליף את סעיף 60(א) לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כי: "בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו".

כמו כן, סעיף 281 לחוק מחליף את סעיף 288(א) לפקודת החברות אשר קובע כי: "בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל העניינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן".

סמכות החקירה של בית המשפט הלכה למעשה

לפני שנדון בסמכות שמוקנית בסעיף 281 לחוק, חשוב להבין שאחד מחידושיו הבולטים של החוק החדש מתבטא בהרחבת הגופים שמוסמכים לדון בהליכי חדלות פירעון.

בעוד שלפי הדין הקודם בית המשפט המחוזי דן לבדו בכל הליכי חדלות פירעון של החייבים כלומר, הן של יחידים והן של תאגידים, אזי החוק החדש קובע את עניין הסמכות כך שבית המשפט המחוזי ידון רק בהליכי חדלות פרעון של תאגידים ואילו בית משפט השלום ידון בהליכי חדלות פרעון של יחידים שסכום חובותיהם מעל 150,000 ₪.

הליכי חדלות הפרעון של החייבים בעלי חוב עד לסך של 150,000 ₪ יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל שהנו רשם ייעודי לחדלות פרעון.

לפיכך, סמכות החקירה שמפורטת בסעיף 281 לחוק רלוונטית למעשה הן לדיונים שמתנהלים בפני בית המשפט המחוזי והן לדיונים שמתנהלים בפני בית משפט השלום.

כאמור, סעיף 281 לחוק מסמיך את בית המשפט לזמן לחקירה כל אדם, לרבות החייב עצמו, אם היה לו יסוד סביר להניח שיש ברשותו של אותו אדם מידע רלוונטי להליכי חדלות הפירעון וזאת כפי שמפורט בסעיפיו הקטנים וכפי שיבואר להלן.

סעיף 281(א) לחוק קובע שאם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח שאדם כלשהו מחזיק במידע בדבר הנכסים, ההוצאות, החובות, ההתחייבויות, הנושים והתנהלותו הכלכלית של החייב, שהוא מחזיק  בנכס או במסמך של החייב, או שהוא חייב לו חוב, אזי רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, בתנאי שהוא סבר  שהחקירה דרושה לשם הליכי חדלות הפירעון. סמכויות החקירה הללו יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב עצמו.

סעיף 281(ב) לחוק קובע שעל בית המשפט להזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, שעליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן. על הנחקר להשיב שהוא הבין את האזהרה ושהוא מתחייב לעשות כן.

סעיף 281(ג) לחוק קובע שבית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו וכי על הנחקר להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.

סעיף 281(ד) לחוק קובע שבית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה. עוד מוצע לאפשר לבית המשפט לבצע את החקירות לפי סעיף זה באמצעות הנאמן.

הוראה זו מעגנת את עמדת הפסיקה שלפיה בית המשפט רשאי להפעיל את סמכויות החקירה באמצעות הנאמן וזאת כפי שנקבע לדוגמא בהליך רע"א 5388/97 יוסי ינוב נ' דן אחיעזר, עו"ד.

הוראה זו נועדה להעניק כלים לנאמן, אשר במקרים רבים נמצא בעמדת נחיתות מבחינת המידע שבידיו וזאת כדי להשיג את מלוא המידע הנדרש לו לצורך ניהול הליכי חדלות הפירעון.

בנוסף, לכך סעיף 281(ה) לחוק אף קובע שחקירה שבוצעה באמצעות הנאמן כאמור תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר.

יחד עם זאת, הנאמן רשאי, אם מצא שהדבר דרוש לחקירה, לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום החקירות הנוגעות להליכי חדלות הפירעון.

סעיף 281(ו) לחוק קובע שעל חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 47 לפקודת הראיות ]נוסח חדש], אשר כידוע מעגן את זכות החיסיון מפני הפללה עצמית וזאת בנוסח הבא:

47. ראיות מפלילות

(א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.
(ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.
(ג) נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט.


סעיף 281(ו) לחוק מבהיר שבמידה ובצועה חקירה על ידי נאמן כאמור והנחקר ביקש להימנע ממסירת ראיה לפי סעיף 47(א) לפקודת הראיות, אזי יכריע בית המשפט בבקשה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב) לפקודה זו.

ולבסוף, סעיף 281(ז) לחוק גם קובע כי הנחקר יהיה זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך חקירתו. הוראה זו נועדה כפי הנראה להבטיח את שמירת זכויותיו של הנחקר ותקינות התנהלות החקירה לפי הדין.

קראו עוד: על תפקידיו והיקף הסמכות של הנאמן לפי חוק חדלות פירעון


תגיות בעמוד:  פסקי דין וחוקים
תאריך: 06/01/2019 15:18
 
close