בית המשפט החליט לאשר לחייב בפשיטת רגל הפטר מותנה מחובות בסך 440,000 ש"ח, בשל מצבו הבריאותי ואי יכולתו להשתכר - למרות שלא עמד בתוכנית הפירעון שנקבעה לו במסגרת ההליך...
הפטר מותנה לפושט רגל למרות שלא עמד בתוכנית הפירעון


מנוהל על ידי לירון שיר משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

הפטר מותנה לפושט רגל למרות שלא עמד בתוכנית הפירעון

Hebrew

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לתת הפטר מותנה לחייב למרות שהוא לא עמד בתוכנית הפירעון וזאת מאחר שהוא מתקיים מקצבת נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי ואין לו כושר השתכרות.

כך נקבע לאחרונה במסגרת הדיון בתיק פש"ר 24806-11-16 ב.מ. נ' כנ"ר ת"א ובסקירה שלפניך נסביר את פסק הדין והרציונאל שעמד בבסיס קביעתו של בית המשפט כאמור.

יובהר כי תיק זה עסק בחייב שנכנס להליכי פשיטת רגל בשנת 2016, לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש ביום 15.9.2019, ועל כן הליכים אלו כפופים עדיין לפקודת פשיטת הרגל.

הדרך אל בית המשפט המחוזי

תיק זה עסק בחייב בן 67, אב ל-5 ילדים בוגרים, אשר מתגורר בדירת עמידר עם אשתו בתמורה לשכר דירה בסך 500 ₪ לחודש.

החייב צבר חובות כספיים בסך כולל של כ-440,000 ₪ ל-3 נושים ובשנת 2016 נכנס החייב להליכי פשיטת רגל מיוזמתו.

במהלך חודש יוני 2018 נקבעו לחייב 69% נכות רפואית לצמיתות ו-100% דרגת אי כושר לעבוד בשל מחלת סרטן בה לקה.

בספטמבר 2018 הוכרז החייב כפושט רגל ונקבעה לו תוכנית פירעון לפיה עליו לשלם לקופת פשיטת הרגל שלו 72,000 ₪ באמצעות 60 תשלומים חודשיים (5 שנים) בסך של 1,200 ₪ כל אחד.

החייב חדל לשלם את התשלומים החודשיים במהלך חודש ספטמבר 2019, כך שהוא שילם סך של 27,000 ₪ בלבד, לאחר שצבר 17 פיגורים בסך כולל של 20,400 ₪.

החייב הגיש בקשה לקבלת הפטר לאלתר לפי פקודת פשיטת הרגל בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלומי תוכנית הפירעון. לדבריו, תוכנית הפירעון הוסכמה על הצדדים לפני שהכנסותיו השתנו וכי הוא עבר ניתוח להסרת גידול סרטני סמוך למתן צו הכינוס ומאז אינו מתפקד.

בנוסף, לאחר שנקבעה תוכנית הפירעון, הוא הגיע לגיל הפרישה ומאז הוא אינו זכאי עוד לתשלומי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה שקיבל בסך של 3,500 ₪.

לפיכך הכנסותיו כיום מסתכמות מקצבת נכות מהביטוח הלאומי בסך של 3,200 ₪ בלבד, בעוד יש לו הוצאות בסך של 1,600 ₪ עבור תרופות שהוא נזקק להן בשל מצבו הרפואי ועל כן הוא אינו יכול לעמוד בתכנית הפירעון.

הנאמן התנגד לבקשת ההפטר של החייב ואף ביקש לבטל את הליכי פשיטת הרגל שלו, בטענה שהחייב מסתיר את הכנסות אשתו, אינו ממצה את כושר השתכרותו ואף מעדיף נושים שלא כדין, מאחר שהוא הגיע להסדר חוב עם מי אביבים מחוץ להליכי פשיטת הרגל ללא אישור בית המשפט וזאת בגין חוב חדש שנצבר על ידו ללא צידוק לאחר כניסתו להליך פשיטת הרגל.

הלכת עווידה מיום 24.2.2021

במהלך הדיונים בתיק פשיטת הרגל של החייב נקבעה הלכה חדשה על ידי בית המשפט העליון ביום 24.2.2021 בשם הלכת עווידה בהליך רע"א 6999/20, אשר קבעה כי חייב שמתקיים מקצבאות זכאי לכך שלא יפסק נגדו צו תשלומים עיתיים ואף קיים מקום לשקול החזרת התשלומים ששולמו על ידו מהמועד בו שונה מצבו הבריאותי והוא מתקיים מקצבאות בלבד.

לפיכך, בית המשפט ביקש מהנאמן להסביר מדוע לא ינתן לחייב הפטר לאלתר לאור הלכת עווידה.

אולם, הנאמן שב וחזר על עמדתו לפיה יש להורות על ביטולו של ההליך, מאחר שהן הלכת עוידה והן הלכת לשצ'נקו שניתנה ביום 11.2.2020 בהליך רע"א 6353/19, קובעות שמצב רפואי וכלכלי שבגינו יש לבטל תשלומים חודשיים אינו מבטל את חובת תום הלב שנדרשת מהחייב בהליכי הפש"ר שלו.

לפיכך, נוכח התנהלות החייב בהליך, צבירת פיגורים, הסתרת גובה הכנסותיה של אשתו, יצירת החוב הבלתי מוצדק למי אביבים בתקופת הליכי הפש"ר והסדר החוב בגינו ללא אישור בית המשפט, אין לתת לחייב הפטר ואף יש לבטל את הליכי הפש"ר שלו.

הכנ"ר הצטרף עקרונית לעמדת הנאמן, אולם נוכח גילו של החייב ואחוזי הנכות הרפואית ואי כושר עבודה שנקבעו לו, הוא הותיר את סוגיית מתן ההפטר לשיקול דעת בית המשפט.

אין לחייב אדם שמתקיים מקצבאות בתשלומים חודשיים רק בתנאי שאין לו כושר השתכרות

בית המשפט הבהיר שהלכת לשצ'נקו קבעה שכאשר מדובר בחייב בפשיטת רגל שאין לו כל הכנסה פרט לגמלה מוגנת לפי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, לא ניתן לחייבו לשלם תשלום חודשי לפי סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל, אולם זאת רק במקרים שבהם החייב נעדר כושר השתכרות.

אם לחייב יש כושר השתכרות, מוטלת עליו החובה למצות אותו וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל.

בהלכת עווידה נקבע שיישום הכללים שנקבעו בהלכת לשצ'נקו מוליך למסקנה שככלל, הלכת לשצ'נקו חלה לא רק לעתיד אלא גם לעבר וצריך להוכיח קיומן של הצדקות משמעותיות על מנת שהיא תחול רק לעתיד.

במקרה דנן, תוכנית הפירעון של החייב אמנם נקבעה בשנת 2018, כאשר מצבו הרפואי הקשה כבר היה ידוע, אולם היא נקבעה גם בהתחשב בכך שבמועד זה הוא עדיין לא התקיים רק מקצבת הנכות של הביטוח הלאומי אלא גם מתשלומי הביטוח בגין אובדן כושר עבודה ומשכרה של אשתו.

מאז השתנה מצבו לרעה, מאחר שהוא הגיע לגיל פרישה ביוני 2020 וחדל לקבל תשלומי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, וגם אשתו יצאה לפנסיה בינואר 2020 והחלה לקבל תשלומי פנסיה שנמוכים משמעותית מהשכר שהשתכרה קודם לכן.

בנסיבות אלו, וכן לאור החמרה במצבו הבריאותי של החייב ממנו נובע שהוא נעדר כושר השתכרות, חלים התנאים להחלת  להחלת הלכות לשצ'נקו ועוידה, וניתן לתת לחייב הפטר, אם כי רק מהמועד שבו הוא חדל לקבל את תגמולי הביטוח ביוני 2020.

בהתאם לכך ניתן לחייב הפטר מותנה לפיו עליו להשלים את התשלומים לפי תוכנית הפירעון מהמועד שבו הוא הפסיק לשלם אותם בספטמבר 2019 ועד לחודש יוני 2020, וזאת באמצעות 6 תשלומים חודשיים שווים. עוד נקבע שההפטר לא יחול על החוב למי אביבים.

עוד בנושא: הפטר מותנה מחובות בסך 21.8 מיליון ש"ח


תגיות בעמוד:  הסדרים וחיסול חובות
תאריך: 07/12/2021 10:30
 
close