חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
0 stars - based on 0 reviews

מינוי מפרק זמני לחברה - אימתי?

Hebrew

פירוק חברה הנו הליך משפטי המביא לסיום פעילותה של החברה באמצעות מימוש נכסיה וחלוקת תמורתם בין נושיה וחיסולה כאישיות משפטית נפרדת. בסופו של הליך פירוק החברה, יימחק גם רישומה מרשם החברות.

בהתאם לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, קיימות 3 דרכים לפירוק חברה:

  • פירוק מרצון - המדובר בהליך רצוני שמבוצע הן בנסיבות בהן החברה סולבנטית והן בנסיבות בהן החברה חדלת פרעון.
  • פירוק בפיקוח בית המשפט - המדובר בהליך פירוק שהחל מרצון החברה, אך בהמשך הוחלט שעדיף שהוא יתנהל בפיקוח בית המשפט, וזאת עקב חילוקי דיעות שהתגלעו במהלך ביצועו.
  • פירוק בידי בית המשפט - המדובר בהליך שנעשה ביוזמת נושיה של החברה ובניגוד לרצונם של בעלי המניות של החברה. בהתאם לסעיף 256 לפקודה, בית המשפט אשר מוסמך לפרק חברה הינו בית המשפט המחוזי. בהתאם לסעיף 257 לפקודה, בית המשפט רשאי לפרק חברה, בין היתר, מאחר והחברה הפכה לחדלת פרעון או כאשר הוא סבור שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק.ככלל, לאחר הגשת בקשה לפירוק חברה מטעם נושה בפני בית המשפט, על הנושה מגיש הבקשה לפעול בהתאם לפרוצדורה אשר קבועה בתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, ובין היתר להמציא את בקשת הפירוק לחברה שפירוקה מתבקש ולבצע פרסומים ברשומות ובעיתונות בדבר הגשת הבקשה ובדבר מועד הדיון בה.

לאחר ביצוע כל הפעולות המקדימות, ייערך דיון במעמד הצדדים, לרבות נציגי החברה ונושים אחרים שלה ולאחר מכן תינתן החלטת בית המשפט בבקשת הפירוק, האם לקבלה או לדחותה. זוהי דרך המלך בהליכי פירוק.

יחד עם זאת, לעיתים בית המשפט מתבקש למנות לחברה מפרק זמני כבר לאחר הגשת הבקשה לפירוק החברה וזאת עוד בטרם ניתן צו לפירוק החברה.

בקשה זו מוגשת בהתאם לסעיף 300 (ב) לפקודת החברות, אשר קובע כי "בית המשפט רשאי לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות מפרק זמני".

סעיף 12 לתקנות הפירוק קובע כי "מינוי מפרק זמני לפי סעיף 300(ב) לפקודה ייעשה על פי בקשת נושה, משתתף או הכונס הרשמי, או אף ללא בקשה כאמור".

מהם הנימוקים להגשת בקשה למינוי מפרק זמני

לפי הפסיקה בית המשפט ייעתר לבקשה למינוי מפרק זמני בנסיבות בהן קיים חשש לפיו בתקופת הביניים שבין מועד הגשת בקשת הפירוק לבין מועד הדיון שנקבע בה עלול המשך ניהול החברה על ידי נושאי המשרה בה והמשך החזקתה על ידי בעלי מניותיה לגרום לנזקים נוספים ובלתי הפיכים לנושיה, או כאשר קיים חשש שהחברה ובעלי מניותיה ינצלו את תקופת הביניים האמורה לשם הברחת נכסים או כספים מידי נושיה.

מקרים נוספים בהם ניתן להגיש בקשה למינוי מפרק זמני הנם כאשר החברה משלמת את חובותיה תוך העדפת נושים, או כאשר נושי החברה בוזזים את רכושה, או כאשר אחד הנושים נוקט בפעולות עיקול כנגד נכס מסויים באופן אשר משבש את סדר הקדימויות הקבוע בחוק במקרה של פירוק חברה ועוד.

תפקידו של המפרק הזמני

ככלל, תפקיד המפרק הזמני הינו לשמור על רכוש החברה ועל שוויה, ולהגן על מבקשי הפירוק מפני שינוי לרעה של מצבם, וזאת במשך תקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לפירוק החברה עד לדיון בבקשה זו.

בדרך כלל המפרק הזמני יהיה עורך דין המתמחה בהליכי פשיטת רגל, מטעמו של אחד מהנושים של החברה, אשר הגיש את הבקשה לפירוק החברה וכן את הבקשה למינוי מפרק זמני לחברה.

השיקולים שיש לשקול בעת הדיון בבקשה למינוי מפרק זמני

בספרה "פירוק חברות", עמ' 233–234, מסבירה פרופ' ציפורה כהן כי כאשר מתבקש בית המשפט למנות מפרק זמני לאחר הגשת הבקשה לפירוק ולפני הדיון בבקשה לגופה, עליו לאזן בין אינטרסים מתנגשים.

מצד אחד, רצונו של הנושה מבקש הפירוק להגן על רכוש החברה, כדי שיהיה לו ממה להיפרע לאחר מתן צו הפירוק, ומצד שני, האינטרס של החברה להמשיך את ניהול עסקיה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה.

בהפקעת ניהול העסקים מידי האורגנים המוסמכים והעברתם לידי המפרק יש פגיעה בזכותם של מנהלי החברה, שבידיהם היו מופקדות סמכויות הניהול שלה, ועל כן על בית המשפט לנהוג בזהירות בשוקלו, אם להיעתר לבקשה למינוי מפרק זמני והוא לא יורה על מינוי כזה, מקום שהוא יכול להבטיח את זכויותיו של המבקש בדרך שונה, כגון על ידי הטלת עיקולים, צווי מניעה או מינוי כונס נכסים זמני.

בית המשפט העליון אימץ את הסברה של פרופ' ציפורה כהן במסגרת הליך רע"א 5778/14 חיים נתנאל בע"מ נ' הכנ"ר.

תחילה הסביר בית המשפט העליון כי בקשה למינוי מפרק זמני הינה במהותה בקשה למתן סעד זמני בטרם החל ההליך העיקרי ומשכך חלים עליה, בשינויים המחויבים, הכללים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לעניין סעדים זמניים, וזאת לצד הכללים הספציפיים הנוגעים לפירוק חברות.

לפיכך, נושה שמבקש למנות מפרק זמני צריך להוכיח קיומה של עילת פירוק ולהוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו ולטובת יתר הנושים ולא לטובת החברה.  

עוד הבהיר בית המשפט העליון כי כל סעד זמני הינו בעל פוטנציאל לגרום לנזק לבעל הדין שכנגדו מתבקש הסעד ולכן על בתי המשפט להיזהר בהענקת סעדים כאלו, ולבחון היטב את התשתית העובדתית המונחת ביסוד הבקשות להענקתם.

הדברים נכונים מכוח קל וחומר כשמדובר בסעד של מינוי מפרק זמני לחברה, שמשמעותו "הפקעה" זמנית של החברה מידי בעלי מניותיה, תוך פגיעה בזכויותיהם הקנייניות ועל כן השלכותיו עלולות להיות קשות במיוחד.

יתרה מכך, אין להתעלם מכך שמינוי מפרק זמני עלול במקרים רבים לגרום לתגובת שרשרת מצד נושים נוספים של החברה שימהרו לנקוט בהליכים משפטיים כנגדה או שיירתעו מהמשך ההתקשרות עימה, ובכך לדון את החברה לכיליון עוד בטרם התקיים דיון מסודר בבקשת הפירוק.

לפיכך ראוי שבית המשפט יעשה שימוש זהיר ומדוד בסמכותו למנות מפרק זמני. כמו כן יש לזכור שהדיון בבקשה למינוי מפרק זמני לא נועד לשמש תחליף לדיון בבקשת הפירוק, ואין לעשות בבקשה למינוי מפרק זמני שימוש "טקטי" שכל מטרתו להקדים את הדיון בבקשת הפירוק.

לפיכך, על בית המשפט להידרש לבקשת פירוק זמני רק אם מגיש הבקשה מציג תשתית ראייתית המבססת חשש כי בתקופת הביניים, שבין מועד הגשת בקשת הפירוק לבין מועד הדיון שנקבע בה, עלול המשך ניהול החברה על ידי נושאי המשרה בה והמשך החזקתה על ידי בעלי מניותיה לגרום לנזקים נוספים ובלתי הפיכים לנושיה, ולחלופין כי קיים חשש שהחברה ובעלי מניותיה ינצלו את תקופת הביניים האמורה להברחת נכסים או כספים מידי נושיה.

יחד עם זאת, גם אם הוצגה תשתית ראייתית המבססת חשש כזה, על בית המשפט עדיין לבחון האם ניתן להסתפק בסעד זמני מתון יותר ממינוי מפרק זמני, כגון הטלת עיקול או צו מניעה על נכס מסוים של החברה או על כלל נכסיה, שיספק פתרון מידתי יותר לתקופת הביניים.

לפיכך, רק אם בית המשפט הגיע למסקנה כי קיים יסוד לחשוש שבתקופת הביניים ייעשו פעולות ברכוש החברה שיגרמו נזקים קשים לנושיה וכי אין בנמצא סעד זמני מתון יותר ממינוי מפרק זמני שישמור על רכוש החברה ועל שוויה עד לדיון בבקשת הפירוק, עליו להיעתר לבקשה למינוי מפרק זמני.

סמכויותיו של המפרק הזמני

סמכויותיו של המפרק הזמני תיקבענה במסגרת צו בית המשפט אשר ממנה אותו למפרק הזמני של החברה.

במסגרת צו זה, בית המשפט יסמיך את המפרק לשמור על נכסי החברה באמצעות נקיטה של פעולות מסויימות, וזאת עד לתום הדיונים המשפטיים בבקשת הפירוק, ובאופן לפיו הוא ישמש כידו הארוכה של בית המשפט.

לדוגמא, צו למינוי מפרק זמני יכול להגדיר כך את סמכויותיו:    

  • לתפוס, לשמור, לבטח, ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה בכפוף לכל דין.
  • להפעיל את החברה כעסק חי, וזאת כדי לשמור על מוניטין החברה, אם ישנו, ולאפשר השגת תמורה מירבית עבור נכסי החברה, במידת הצורך. לצורך הפעלת החברה ייעזר המפרק הזמני במנהלי החברה ועובדיה, במידת הצורך.
  • לאחר מספר ימי פעילות, יערוך המפרק הזמני הערכת מצב כלכלית. אם יגיע לכלל מסקנה כי אין כדאיות כלכלית בהמשך הפעלת החברה כ"עסק חי", יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ויצרף את תגובת בא כוח הכנ"ר.
  • לא ימומשו נכסים שלא במהלך העסקים הרגיל כחלק מהפעלת החברה, אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת הכנ"ר.

כדי לבצע את משימת שמירת נכסי החברה כאמור, המפרק הזמני רשאי להגיש לבית המשפט בקשות שונות מעת לעת לגבי הפעולות שיש לנקוט כדי לשמור על נכסי החברה ו/או להביא לאיתור ותפיסת נכסים נוספים שלה.

למעשה, עם מינויו לתפקיד המפרק הזמני, המפרק הזמני משמש כמנהל החברה בפועל. בתוקף תפקידו זה, רשאי המפרק הזמני לפנות לכל גורם רלוונטי לחברה, ולרבות בעלי המניות שלה, נושאי המשרה, נותני שירותים כגון יועץ משפטי, רואה חשבון וכיו"ב, ולקבל מהם מידע אודות נכסי החברה.

במידה ואותם גורמים יסרבו לשתף פעולה עם המפרק הזמני או ישיבו לו תשובות מתחמקות ובלתי מספקות, יוכל המפרק הזמני להיעזר בבית המשפט על מנת לחייבם לשתף עמו פעולה.

בנוסף, המפרק רשאי לרשום הערות אזהרה לטובתו בטאבו על נכסי מקרקעין של החברה, ובמשרד הרישוי על כלי רכב של החברה, וכן לפתוח חשבון בנק אליו יוזרמו כספי החברה, ולבצע פעולות נוספות שמטרתן איתור ושמירת נכסי החברה.

חובותיו של המפרק הזמני

סעיף 15 לתקנות הפירוק קובע מה הן החובות שיחולו על מפרק זמני שאיננו כונס הנכסים הרשמי וזאת כמפורט להלן:

  • המצאת ערובה - על המפרק הזמני להמציא ערובה להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם וכל אשר יגיע לידו בקשר לנכסים אלה, וזאת כפי שייקבע על ידי בית המשפט. לדוגמא, בית המשפט יכול להורות שהמפרק הזמני ימציא התחייבות אישית בסך של 500,000 ₪.
  •  הגשת דו"חות כספיים - על המפרק הזמני להגיש לבית המשפט דוחו"ת כספיים וזאת במועדים ובאופן שיורה עליהם בית המשפט.
  • תשלום סכומים - על המפרק הזמני לשלם כל סכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט.
  • אחריות לנזקים - על המפרק הזמני לשאת באחריות לכל הפסד שהוא גרם בזדון או ברשלנות לנכסים שהוא ממונה עליהם.

במידה שמפרק הזמני לא יגיש דו"חות כספיים או לא ישלם את הסכום המגיע ממנו, או יגרום הפסד לנכסים שהוא ממונה עליהם, אזי בית המשפט רשאי להורות על עיקול נכסיו ומכירתם ועל שימוש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנו או לכיסוי כל הפסד שגרם. יתרת דמי המכר תימסר למפרק הזמני. כך קובע סעיף 16 לתקנות הפירוק.

עם סיום תפקידו, על המפרק הזמני למסור לבית המשפט דו"ח מסכם על פעולותיו, לרבות דו"ח כספי וזאת כאמור בסעיף 17 לתקנות הפירוק.

קראו בהרחבה: חדלות פירעון או אי-סולבנטיות


תאריך: 02/01/2018 12:58
 
close