כל מה שצריך לדעת על מעמד הנושים במסגרת הליכי חדלות הפירעון ובהתאם להוראות החוק. עורכי הדין מנוסים עונים לשאלות ומסבירים...
מעמד הנושים לפי סעיפים 257 ו-259 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

מעמד הנושים בהליך חדלות פירעון

Hebrew

אין ספק שלנושים יש מעמד חשוב במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולו מאחר שהליכי חדלות הפירעון למעשה מתנהלים במידה רבה עבורם ולמענם.

בהקשר זה מתעוררת השאלה עד כמה יש להעניק לנושים מעורבות בכל הקשור לניהול הליכי הפירעון. לכאורה, מאחר שההליכים מתנהלים בעיקר עבורם כאמור, אזי יש גם טעם להקנות להם את הכוח לנהל את ההליכים.

אולם, ניהול הליכי חדלות פירעון בידי הנושים מעלה מספר קשיים, בעיקר יישומיים וזאת כפי שנפרט ונסביר בהרחבה בסקירה שלפניך.

ראשית, המציאות מראה שלא פעם הנושים אדישים להליכי חדלות הפירעון וזאת במיוחד במקרים שבהם התועלת שצפויה לצמוח להם מפיקוח על ההליכים נמוכה מהעלויות הכרוכות בפיקוח.

שנית, יש לקחת בחשבון שהאינטרסים של הנושים אינם זהים ועל כן הפקדת ניהול ההליכים בידי הנושים עלולה להקשות על יכולתם לקבל החלטות באופן אובייקטיבי והוגן (ישנם נושים גדולים, כמו בנקים לדוגמא, שלא תמיד יפעלו לטובת נושים קטנים יותר).

שלישית, לצורך קבלת החלטות מטעם הנושים יש לדאוג להליכי כינוס הנושים במסגרת אסיפות נושים. אולם המדובר בהליך יקר ומסורבל, שיקשה אף הוא על קבלת ההחלטות וכפועל יוצא מכך על ניהולם התקין והשוטף של ההליכים.

לפיכך, הפתרון שנמצא לשאלה זו נועד לאפשר לנושים לפקח על הליכי חדלות הפירעון, אך זאת מבלי לפגוע יתר על המידה בתקינותם ויעילותם של ההליכים.

פתרון זה קובע שהליכי חדלות פירעון לא ינוהלו בידי הנושים אלא בידי הנאמן וזאת תחת פיקוחו של בית המשפט ו/או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא כונס הנכסים הרשמי.

יחד עם זאת על בית המשפט, הממונה והנאמן, להתחשב בעמדתם של הנושים, אם כי ההחלטה הסופית בכל עניין שתחת סמכותם לפי החוק תתקבל על ידי בית המשפט, הממונה או הנאמן.

בדרך זו, מעמדם של הנושים במסגרת ניהול הליכי חדלות הפירעון יהיה מעמד מייעץ בעיקרו, אם כי גם הוקנו להם סמכויות פיקוח מסוימות על ניהול ההליכים בידי הנאמן, וכן הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפני קבלת החלטות משמעותיות.

עיקרון ההתחשבות בעמדת הנושים לפי חוק

סעיף 257 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מסדיר את עקרון ההתחשבות בעמדת הנושים במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

סעיף 257(א) לחוק קובע כי:

"בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט, הממונה, והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים"

כלומר, סעיף זה מעגן למעשה את העיקרון לפיו מעמד הנושים במסגרת ניהול הליכי חדלות הפירעון של החייב הנו מעמד מייעץ בלבד, אשר אמנם יש להתחשב בעמדתו ככל האפשר, אולם אין להם מעמד כשל גורם מחליט ומכריע.

סעיף 257(א) לחוק קובע כי:

"עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים. הייתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה"

הנושים המובטחים, שהנם בדרך כלל הבנקים הגדולים בעלי השיעבוד הצף ו/או הקבוע על נכסי החייב, בדרך כלל מייצגים היטב את האינטרס הפרטי שלהם במסגרת ניהול הליכי חדלות הפירעון, לרבות באמצעות מינוי עורכי דין מנוסים שמייצגים אותם בבתי המשפט ומול הממונה והנאמן.

מאידך, כאשר מדובר בנושים הלא מובטחים, שלרוב הנם ספקים ונותני שירותים קטנים, קיימת במקרים רבים בעיית נציג מטעמם, אשר נובעת מפיזורם של נושים אלה והאינטרס הכלכלי הקטן שיש להם בדרך כלל להשתתף בהליכי חדלות הפירעון, לרבות עקב היעדר ערבויות שעשויות היו להבטיח את פירעון החוב כלפיהם.

כדי לתת מענה לבעיה זו, קובע סעיף 257(ב) לחוק שעמדת הנושים הלא מובטחים תיקבע באמצעות אסיפת הנושים, שמכונסת על ידי הנאמן לפי סעיף 260 לחוק, או באמצעות ועדת הנושים, שממונה על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף 263 לחוק.

כלומר, אסיפת הנושים וועדת הנושים הנן שני האורגנים המייצגים של הנושים הלא מובטחים, אם כי יש לשים לב שאסיפת הנושים כוללת את כל הנושים, לרבות הנושים המובטחים ואילו ועדת הנושים כוללת רק את הנושים הלא מובטחים.

עוד קובע סעיף זה שבמקרה ובו נוצרה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לבין עמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת אסיפת הנושים.

סעיף 257(ג) לחוק קובע כי:

"בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם"

סעיף 257(ג) לחוק מסמיך את בית המשפט להחליט על סוגי עניינים שבהם הנאמן לא יקבל החלטה לפני שהוא נתן לוועדת הנושים הלא מובטחים, שכאמור ממונה על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף 263 לחוק, הזדמנות להביע את עמדתה.

מנגנון זה נועד מצד אחד, לאפשר לוועדת הנושים להביע את עמדתה בנקודות מפתח בהליכי חדלות הפירעון ומצד שני, לוודא שפיקוחם של הנושים הלא מובטחים על הליכי חדלות הפירעון לא יפגע במילוי תפקידו של הנאמן ובניהול התקין והשוטף של ההליכים.

זכות הנושה לפנות לבית המשפט בשאלות לגבי ההליך

סעיף 259 לחוק קובע שכל נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון.

יובהר כי סעיף 259 לחוק חל הן לגבי הליכי חדלות פירעון של תאגיד, שמתנהלים ממילא בפני בית המשפט והן לגבי הליכי חדלות פירעון של חייב פרטי שסכום חובותיהם מעל ל-150,000 ₪, אשר מתנהלים בפני הממונה על החוק ובית המשפט.  

אולם, כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב פרטי בעל חובות בסכום נמוך שמתחת ל-150,000 ₪, אשר מתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל, אזי הנושה רשאי לפנות בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון לרשם ההוצאה לפועל וזאת כאמור בסעיף 206 לחוק.

קראו עוד בנושא: סמכות דיון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי


תגיות בעמוד:  נושים ובעלי חוב
תאריך: 25/03/2019 13:27
 
close