חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

סדר פירעון החובות במסגרת הליכי חדלות פירעון

Hebrew

אופן פירעון חובות החייב מתוך קופת הנשייה שלו בדרך כלל מבוסס על שני העקרונות הבאים: עקרון העדיפות ועקרון השוויון.

עקרון העדיפות קובע כי הנושים נחלקים לקבוצות בעלות רמות עדיפות שונות וכי אין לחלק כספים לקבוצה מסויימת לפני שהקבוצה הקודמת לה ברמת העדיפות קיבלה את מלוא חובותיה.

הקבוצה הראשונה בסדר הפירעון הנה קבוצת הנושים המובטחים, קרי, נושים בעלי חוב שמובטח בנכס של החייב ששועבד להבטחת פרעונו.

עקרון השוויון קובע כי חלוקת הכספים לגבי הנושים שנמצאים בתוך אותה קבוצה ורמת עדיפות, תתבצע באופן שיוויוני ביניהם ובאופן יחסי לשיעור החובות שלהם מתוך כלל החובות שבאותה קבוצה.

רק לאחר שישולם לנושים כל המגיע להם, תשולם היתרה לחייב, אם וככל שנותרה כזו. ברם, לרוב, נכסיו של חייב שנמצא בחדלות פירעון כלכלית אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושיו את חובותיו, לרבות הנושים המובטחים.

גם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 אימץ את שני העקרונות הללו בכל הקשור לאופן פירעון חובותיו של החייב.

סעיף 230 לחוק קובע כי לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסעיפים 231–237 לחוק וכן לפי אופן החלוקה שקבוע בסעיפים 238–242 לחוק, למעט במקרה בו אושרה לחייב שהינו תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, שאז תיעשה חלוקת נכספי קופת הנשייה לפי הוראות אותה תוכנית.

סעיף 231 לחוק קובע כי סדר פירעון חובות החייב מתוך נכסי קופת הנשייה ייעשה באופן הבא:

  • חובות מובטחים - לפי סעיפים 243–250 לחוק
  • הוצאות הליכי חדלות הפירעון - לפי סעיף 233 לחוק
  • חובות בדין קדימה - לפי סעיף 234
  • חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף - לפי סעיפים 243–250 לחוק
  • חובות כלליים - לפי סעיף 235 לחוק
  • ריבית נוספת - לפי סעיף 236 לחוק
  • חובות דחויים – לפי סעיף 237 לחוק

כל החובות שלהלן: חובות מובטחים, חובות בדין קדימה, חובות כלליים, וחובות דחויים, מתייחסים לחובות עבר שתביעת החוב שהוגשה בגינם אושרה על ידי הנאמן, כאמור בסעיף 209 לחוק.

חוב עבר הינו חוב שבדרך כלל נוצר עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים.

חובות מובטחים

סעיף 4 לחוק מגדיר חוב מובטח כך: "חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס".

כאמור, חובות שמובטחים בשיעבוד צף, הנם אחד משני הסוגים של חובות מובטחים, בצד חובות שמובטחים בשיעבוד קבוע. אולם, בעוד שחובות שמובטחים בשיעבוד קבוע נמצאים בעדיפות הראשונה של סדר פירעון החובות, חובות שמובטחים בשיעבוד צף, נמצאים בעדיפות הרביעית של סדר פירעון החובות.

כלומר, חובות מובטחים כוללים חובות שמובטחים בשיעבוד קבוע או בשיעבוד צף. אולם, בעוד שחובות שמובטחים בשיעבוד קבוע נמצאים בעדיפות הראשונה של סדר פירעון החובות, חובות שמובטחים בשיעבוד צף, נמצאים בעדיפות הרביעית של סדר פירעון החובות.

החובות המובטחים כוללים גם הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף 235 לחוק, אשר נוספה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים. כך קובע סעיף 243(ג) לחוק.

אם סכום החוב המובטח יהיה קטן יותר מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד - תהפוך יתרת התמורה לחלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות וזאת כאמור בסעיף 243(ד) לחוק.

אם סכום החוב המובטח יהיה גדול יותר מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד – יהא דינה של יתרת כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים, וזאת כאמור בסעיף 243(ה) לחוק.

אופן פירעון החובות המובטחים יבוצע לפי סעיפים 244–250 לחוק וזאת כאמור במאמר הנפרד על אופן פירעון החובות המובטחים.

הוצאות הליכי חדלות הפירעון

סעיף 233(א) לחוק קובע כי הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן:

  • כל החובות הנובעים מפעולות שעשה הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן.
  • ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים.
  • כשמדובר בעניין חייב שהוא יחיד שנפטר - הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו.
  • כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. לדוגמא, סעיף 46(ב) לחוק מקנה לנאמן את הסמכות לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד להגיש לו דו"ח על מצב עסקי התאגיד, וקובע כי ההוצאות הכרוכות בהכנת דו"ח זה ייחשבו להוצאות הליכי חדלות פירעון.

הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם וזאת כאמור בסעיף 233(ב) לחוק. אם אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו ההוצאות מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף, כאמור בסעיף 233(ג) לחוק.

חובות בדין קדימה

אחד החידושים העיקריים לגבי פירעון החובות לפי החוק החדש טמון בביטול חלק מהחובות שזכו לדין קדימה לפי הדין הקודם, וזאת על מנת  לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה.

חלק גדול מהחובות שחל עליהם דין קדימה לפי הדין הקודם מתייחס לכלל חובות המיסים למדינה.

ככלל, הנימוקים למתן זכות קדימה לתשלומי מיסים הם שהמדינה היא נושה לא רצוני וכן בשל תכליתם הציבורית של כספי המיסים.

מנגד, קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום זכות הקדימה שניתנת לחובות המיסים, מאחר שלמדינה יש יכולת פיזור נזק עדיפה בהרבה על שאר הנושים, כך שמן הראוי לפזר את הנזק הנובע מאי תשלום החוב על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב.

גם הטיעון לפיו המדינה היא נושה לא רצוני הנו טיעון בעייתי, מאחר שיש נושים לא רצוניים נוספים שאינם זוכים לדין קדימה, כגון נושים נזיקיים.

לפיכך, החוק החדש בארץ, בדומה למדינות אחרות, מצמצם כאמור את מתן דין הקדימה שניתן עד כה לכלל חובות המיסים לרשויות המדינה לפי סעיף 78(3)(א)+(ב) לפקודת פשיטת הרגל, ומגביל אותו לחובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי וכספי מע"מ, מאחר שהחייב משמש רק כצינור להעברתם לרשויות המס ועל כן הוא מחזיק בהם במעין נאמנות לטובת המדינה.

חריג נוסף שזוכה לדין קדימה לפי החוק החדש הנו חוב מס שתשלומו נפרס.

בנוסף, החוק החדש גם מבטל את דין הקדימה שניתן לדמי שכירות של שנה אחת, כאמור בסעיף 78(3)(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 234(א) לחוק קובע, איפוא, כי חובות בדין קדימה הנם חובות העבר המפורטים להלן וכי הם ייפרעו בסדר עדיפות זה:

חוב שכר עבודה - שכר עבודה שמגיע לעובד לגבי התקופה שלפני הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים וכן פיצויי פיטורים, בניכוי הגמלה המשולמת לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

שני החובות הללו ישולמו עד לסכומי התקרות הקבועות בסעיף זה, אשר יתעדכנו ב-1 בינואר כל שנה, לפי שיעור שינוי השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. הסכום הראשוני שנקבע בחוק הנו סך של 25,630 ₪ רק לשכר העבודה וסך של 39,945 ₪ לשכר העבודה + פיצויי הפיטורים ביחד.

כלומר, החוק החדש מבקש לשמר את העיקרון המקובל בדיני חדלות הפירעון ברחבי העולם בדבר מתן ביטחון לעובדים וזאת בעיקר בשל חולשתו של העובד ביחסיו עם המעסיק שלו.

חוב ניכויים במקור של מעסיק - סכום שחייב/מעסיק ניכה במקור לפי סעיפים 164 או 170 לפקודת מס הכנסה  וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב/מעסיק ניכה לפי סעיף 342(ג) לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי.

כאמור, החוק החדש מצמצם את מתן דין הקדימה שניתן לכלל חובות המיסים לרשויות המדינה, ומגביל אותו, בין היתר, לחובות של מעסיקים בגין אי העברת ניכויים במקור של תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי של העובדים שלהם.

זאת מאחר שהמדובר בכספים שנוכו במקור מהעובדים על ידי המעסיק/החייב נמצאים אצלו במעין נאמנות, ועל כן מוצדק להשאירם בדין קדימה.

חוב מזונות – חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

האינטרס החברתי בתשלום חוב מזונות שהחבות בו היא על פי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, מעניק להם דין קדימה.  

חוב מס ערך מוסף – קרן חוב מע"מ לרשות המסים שנוצר ב־ 12 החודשים שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים.

גם לגבי חובות מס ערך מוסף מתקיים הרציונל לפיו כספי מס ערך מוסף בידי המוכר-החייב במעין  נאמנות בעבור רשויות המס ועל כן מוצדק להשאירם בדין קדימה.

חוב מס שתשלומו נפרס – תשלום חובה שתשלומו נפרס על פי הסדר פריסה שנחתם לפני מתן הצו לפתיחת הליכים.

דין קדימה לפי פסקה זו יחול על סכום קרן החוב בלבד ויהיה מוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה ואם חל הסדר הפריסה על חיובים בשל תקופה ארוכה יותר - יחול דין הקדימה על חיובים שנוצרו בשלוש שנים, לאו דווקא רצופות, לפי בחירת בעל החוב.

מתן דין הקדימה לחובות מס שנפרסו, נועד למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים, דבר שעלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולהשתקם.

במידה ויסתבר כי אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף וזאת כפי שקובע סעיף 234(ב) לחוק.

יחד עם זאת יש לשים לב שבהתאם לסעיף 374 לחוק, הוראות דין הקדימה לגבי תאגיד חדל פירעון לא יחולו על שיעבוד צף שנרשם כדין לגבי התאגיד לפני יום תחילת החוק, שאמור לחול ביום 15.9.2019 כפי הנראה.

תחת זאת יחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה הקבועות בסעיף 354 לפקודת החברות, כנוסחה ערב יום התחילה ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

  • השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי שניתן לפני יום התחילה.
  • הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום 18 חודשים מיום התחילה.

חובות שמובטחים בשיעבוד צף

כאמור, חובות שמובטחים בשיעבוד צף, הינם אחד משני הסוגים של חובות מובטחים, בצד חובות שמובטחים בשיעבוד קבוע.

אולם, בעוד שחובות שמובטחים בשיעבוד קבוע נמצאים בעדיפות הראשונה של סדר פירעון החובות, חובות שמובטחים בשיעבוד צף נמצאים בעדיפות הרביעית של סדר פירעון החובות.

אופן פירעון החובות המובטחים בשיעבוד צף יבוצע לפי סעיפים 244–250 לחוק וזאת כאמור במאמר הנפרד על אופן פירעון החובות המובטחים.

חובות כלליים

סעיף 235 לחוק קובע כי החובות הכלליים הינם חובות שאינם חובות מובטחים, לא חובות בדין קדימה ולא חובות דחויים. החובות הכלליים אינם כוללים ריבית פיגורים.

ריבית פיגורים הנה חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה יהא כינויו אשר יהא בשל אי תשלום במועד.

החובות הבסיסיים כוללים הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד הפירעון בפועל וכן ריבית בסיסית שנוספה לפי דין או הסכם עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. ריבית בסיסית הנה ריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים.

אם לא נקבעו הפרשי הצמדה או ריבית בסיסית לפי דין או הסכם, יתווספו לחובות הכלליים הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

ריבית נוספת

סעיף 235 לחוק קובע שריבית נוספת היא כל אחת מאלה:  

  • הריבית שנוספה לכל חובות העבר של החייב, למעט חובות דחויים, ולרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ולא ניתן לפרוע אותה מהנכסים המשועבדים, וזאת ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד לפירעונם.
  • ריבית פיגורים שנוספה עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.

הריבית הנוספת תיפרע בסדר העדיפות הבא: ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון של הריבית לפי חוק זה.

חובות דחויים

סעיף 235 לחוק קובע כי החובות הדחויים הנם חובות העבר המפורטים להלן, והם ייפרעו בסדר עדיפות זה:

תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב - תשלום עונשי מוגדר בסעיף 4 לחוק כך: "קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווספו לתשלום שאינו עונשי".

התשלומים עונשיים שהוטלו על החייב מוגדרים כחובות דחויים, על מנת שהם לא יבואו על חשבון שאר הנושים.  

כשמדובר בחייב שהוא תאגיד - חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף 6(ג) לחוק החברות או לפי כל דין אחר.

קראו עוד בנושא: חוב או חוב עבר - הכירו את ההגדרה החוקית


תגיות בעמוד:  גביית חובות
תאריך: 13/09/2018 10:32
 
close