חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

לאיזה בית משפט סמכות דיון לפי חוק חדלת פירעון?

Hebrew

אחד מחידושיו העיקריים של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 מתבטא בשינוי הגדרת הגופים שמוסמכים לדון בהליכי חדלות פירעון.

בהתאם לדין הקודם, בית המשפט המחוזי דן בכל הליכי חדלות פירעון של החייבים, כלומר, הן בהליכי חדלות פירעון של יחידים, לפי פקודת פשיטת הרגל, והן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים, לפי פקודת החברות.

אולם, בהתאם לחוק החדש בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של תאגידים בלבד ואילו בית משפט השלום מוסמך לדון, ביחד עם הממונה, בהליכי חדלות פירעון של יחידים שסכום חובותיהם מעל 150,000 ₪, בעוד שהליכי חדלות הפירעון של החייבים בעלי חוב עד לסך של 150,000 ₪ יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל שהנו רשם ייעודי לחדלות פירעון.

הסמכות העניינית והמקומית של בתי המשפט נלמדת בראש ובראשונה מהגדרת המונח בית משפט בסעיף 4 לחוק, ממנו עולה כי בית המשפט שמוסמך לדון בהליכים של חייב שהוא תאגיד הנו בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו.

בית המשפט שמוסמך לדון בהליכים של חייב יחיד הינו בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353 לחוק במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו ובהיעדר מחוז כאמור, בית משפט השלום בירושלים.

סמכות כללית של בתי המשפט שמוסמכים לדון בחוק חדלות הפירעון

סמכויותיהם של שני בתי המשפט שמוסמכים לדון בהליכים לפי החוק קרי, בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, מוגדרות במסגרת חלק ז' של החוק.

חלק זה נפתח בסעיף 279 לחוק, אשר עוסק בסמכות הכללית של בתי המשפט ואשר מבוסס בחלקו על נוסח סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 279(א) לחוק קובע שבית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות החוק, להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לשם ייעול ההליכים כאמור. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט לנהל את הליכי חדלות הפירעון באופן יעיל ומהיר.

יחד עם זאת, סעיף זה גם קובע שבית המשפט אינו מוסמך לקבל החלטה שעניינה הכרעה בהליכים פליליים או הליכים מינהליים וזאת בכפוף להוראות סעיף 31 לחוק, אשר קובע בעיקרו כי צו הקפאת הליכים נגד תאגיד לא יחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים, למעט הליכי גבייה.

החרגת ההחלטות הנוגעות להליך פלילי או מנהלי מסמכותו של בית המשפט שדן בהליכי חדלות הפירעון נובעת מתפיסת החוק החדש לפיה הטיפול בחייב במסגרת דיני חדלות הפירעון צריך להיות תחום למערכת היחסים שבין החייב לנושיו בלבד וכי הוא אינו משליך על הסביבה הרגולטורית שבה פועל החייב או על כפיפותו לחובות הדין הפלילי והמינהלי, וזאת הן לגבי הדין המהותי החל על החייב והן לגבי הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות המינהלית בעניינים אלה.

סעיף 279(ב) לחוק קובע שבית המשפט שדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר וכי הערעור על החלטותיו יבוצע רק בדרך הקבועה בחוק זה.

סעיף 279(ג) לחוק קובע שבמידה וניתן צו לפתיחת הליכים לפי החוק, בית המשפט רשאי להורות שתועבר אליו כל תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו אשר תלויה ועומדת בבית משפט אחר, ושחלה לגביה הקפאת הליכים.

הוראה זו נועדה לאגד את כל הליכי חדלות הפירעון בפני בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון וזאת לשם ייעול ההליכים.

סעיף 279(ד) לחוק קובע בית המשפט רשאי לחזור ולעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.

סמכות העיון מחדש מוקנית לבית המשפט מאחר שהמציאות מראה שהליכי חדלות הפירעון הנם הליכים דינאמיים, אשר יכולים להימשך מספר שנים ועל כן חשוב שלבית המשפט תהיה סמכות לשנות או לבטל החלטות שניתנו על ידו במידה והנסיבות השתנו או התגלו עובדות חדשות שמצדיקות זאת.

סעיף זה מבוסס ברישא שלו על נוסח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל ומרחיב אותו בסיפא שלו, אשר אימצה את עמדת הפסיקה לגבי הנסיבות בהן יש להפעיל את סמכות העיון מחדש.  

סעיף 279(ה) לחוק קובע בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר וכי שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.

קראו עוד בנושא: הליך מינוי נאמן לצורך יישום הליכי חדלות פירעון


תאריך: 26/12/2018 14:10
 
close