למרות שהחייב פרע את חובו, רשמת ההוצאה לפועל לא ביטלה את ההגבלה על יציאתו מישראל והחייב נאלץ לפנות לבית המשפט, שביטל את עיכוב היציאה ופסק לחייב פיצויים!
סעיף 66ד לחוק: החוב בהוצאה לפועל שולם והגבלת היציאה מהארץ לא בוטלה!


מנוהל על ידי רוני שרעבי ושות' משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (2) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 2 reviews

הגבלת היציאה מהארץ לא בוטלה למרות פירעון החוב!

Hebrew

סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מעניק לרשם ההוצאה לפועל את הסמכות להטיל הגבלות שונות על חייב בעל יכולת שמשתמט מתשלום חובותיו, כולל עיכוב יציאה מהארץ וזאת בנוסף להגבלות אחרות כגון הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, קבלת דרכון, החזקת רישיון נהיגה, שימוש בכרטיס אשראי, ייסוד חברה ועוד.

מנגד, סעיף66ד לחוק ההוצאה לפועל גם מעניק לרשם את הסמכות לבטל את ההגבלות הללו במידה והחייב פרע את חובו וזאת בנוסח שלהלן:

66ד. ביטול הגבלה
(א)    נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
(ב)    רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)    רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.
(ד)    בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.


במסגרת הליך עע"ר 32054-04-18 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים, שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נדון מקרה של חייב בעל חוב מזונות אשר הוטלו עליו הגבלות שונות מכח סעיף 66א לחוק, כולל הגבלת יציאה מהארץ בשל חובותיו למוסד לביטוח לאומי, אולם רשמת ההוצאה לפועל סירבה לבטלה למרות שהחייב פרע את חובו הצבור בתיק ההוצאה לפועל.

בתחילה הורתה הרשמת על הטלת ההגבלות כנגד החייב במידה והוא לא ישלם חוב צבור בסך של 4,368 ₪ תוך 30 יום.

החייב פרע חוב זה לפני תום 30 היום, אולם משום מה ההגבלות בכל זאת נכנסו לתוקף, כולל הגבלת היציאה מהארץ ועל כן נמנע ממנו לנסוע לחו"ל מטעם עבודתו.

לפיכך, החייב הגיש בקשה לביטול ההגבלות מאחר שפרע את החוב במועד, אולם הרשמת דחתה את בקשתו, בנימוק שעקב הוספת החיוב התקופתי השוטף, החוב בתיק ההוצל"פ לא אופס לחלוטין עם פירעון החוב הצבור, אלא נותרה בו עדיין יתרת חוב בסך של 1,717.

בעקבות זאת שילם החייב את כל יתרת החוב הצבור שבתיק ההוצל"פ שלו, והגיש בקשה לבטל את כל ההגבלות שהוטלו עליו.

בתגובה הורתה רשמת ההוצל"פ לבטל את כל ההגבלות שהוטלו על החייב, אך למעט צו עיכוב היציאה מהארץ וזאת בנוסח הבא: "מששולם מלוא החוב הצבור בתיק, אני מורה על ביטול כלל ההליכים, למעט ההגבלה לצאת מן הארץ. לתגובת הזוכה באשר לשאלת סגירת התיק ובשים לב לחיוב השוטף בתיק וזאת בתוך 7 ימים".

למרות זאת המוסד לביטוח לאומי לא טרח למסור את תגובתו לגבי סגירת התיק.

לפיכך, החייב הגיש בקשה חוזרת לביטול צו עיכוב מהיציאה מהארץ, אולם הרשמת שוב דחתה את בקשתו, בקובעה כי: "עיון בתיק מעלה כי בתיק מתבצע חיוב שוטף כך שעתה צבורה בתיק יתרת חוב. החייב יפעל לתשלום יתרת החוב ולעדכון הוראת קבע או הצעה אחרת לתשלום החיוב השוטף כסדר. ככל ויעשה כן יבוטלו כלל ההליכים וההגבלות".

בשלב זה החייב שכר את שירותיו של עורך דין מומחה בהוצאה לפועל והחליט לערער על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בפני בית המשפט.

לא ניתן להשאיר הגבלת יציאה על כנה כנגד חייב מזונות שפרע את חובו

בית המשפט קיבל את ערעור החייב, והורה על ביטול הגבלת היציאה שהוטלה עליו, בנימוק לפיו היה על רשמת ההוצל"פ לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ כבר לאחר תשלום מלוא החוב הצבור בתיק, ולא להותיר את הצו על כנו רק מאחר שמדובר בחיוב שוטף.

לגבי החיוב השוטף, היה על הרשמת לכל היותר להתרות בחייב שאם הוא לא ישלם את החיוב השוטף, אזי תוטל עליו הגבלה חדשה ללא התראה נוספת, ולא היה מקום להותיר את ההגבלה הקודמת בעינה עד להסדרת הוראת קבע או מתן הצעה אחרת לתשלום החיוב השוטף, כפי שנעשה על ידה.

עוד ציין בית המשפט כי גם לא ברור מדוע מצאה הרשמת לנכון להבחין בין כל יתר ההגבלות שהוטלו על החייב ובוטלו עם תשלום מלוא החוב הצבור שלו, לבין הגבלת היציאה מישראל, שלא בוטלה, וזאת מאחר שבהחלטתה לא ניתן כל נימוק לאבחנה זו.

לפיכך, החלטת הרשמת הגבילה את זכות התנועה של החייב ללא כל הצדקה שבדין וללא כל נימוק, אשר מתחייבים במצב זה של הגבלת זכות חוקתית מכוח חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו.

ההבדל בין הגבלת יציאה לפי סעיף 66א לצו עיכוב יציאה לפי סעיף 14 לחוק

בית המשפט הבהיר שמטרת הגבלות החייב לפי סעיף 66א לחוק ההוצל"פ היא להמריץ חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובו לפרוע את החוב.

אולם, אם חייב שילם את מלוא החוב הצבור, אין צורך ו/או מקום להטלת סנקציות לצורך המרצתו לתשלום החוב ודין כל ההגבלות כולן, לרבות ההגבלה לצאת מן הארץ, להתבטל.

לעומת זאת, חשוב להדגיש שאין להתייחס להגבלת יציאה מהארץ לפי סעיף 66א לחוק ההוצל"פ כתחליף לצו עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 14 לחוק ההוצל"פ, שמטרתו שונה לחלוטין, והיא סיכול אפשרות של החייב להימלט מישראל, כאשר קיים חשש שכזה, בפרט שחשש כזה לא היה קיים כלל במקרה דנן.

בהתאם לכך הורה בית המשפט על ביטול הגבלת היציאה מהארץ שהוטלה על החייב, תוך חיוב המוסד הביטוח הלאומי לשלם לו 5,000 ₪ בגין שכ"ט עורך דין.

קריאה נוספת: איך אפשר לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ?


תאריך: 09/03/2020 14:56
 
close