חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
0 stars - based on 0 reviews

צו תשלומים חודשיים לחייב בהליך פשיטת הרגל

Hebrew

על מה מדברים ולמה מתכוונים כאשר משתמשים במונח המשפטי תשלומים עיתיים או צו תשלומים בזמן הליך פשיטת הרגל?

פשיטת רגל הנה הליך אשר מיועד לחייב אשר איננו מסוגל לפרוע את מלוא חובותיו לנושים. מטרת ההליך הינה לכנס יחדיו את כל נכסי החייב, לממשם ולחלק את תמורתם בין נושיו, וכן לאפשר לחייב לקבל הפטר מיתרת חובותיו ובכך לפתוח דף חדש בחייו.

במסגרת כינוס נכסי החייב נכסיו עוברים לכונס נכסים ולאחר מכן לנאמן, אשר מנהל את קופת פשיטת הרגל, ומכניס אליה את כספים המתקבלים בתמורה למכירת נכסי החייב. בשלב הזה, הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על מתן צו תשלומים עיתיים בהתאם לסעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

במסגרת צו זה, על החייב לשלם לקופת הכינוס תשלומים קבועים, בדרך כלל חודשיים, מתוך כל מקור הכנסה שיש לו.

בית המשפט יקבע את סכום התשלום העיתי בהתחשב בסכום אשר דרוש למחייתם של החייב ושל התלויים בו, ובלבד שהסכומים שיוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

כלומר, במסגרת סעיף זה יש לאזן בין זכות הנושים להיפרע מהחייב לבין זכות החייב ובני משפחתו לתנאי קיום מינימליים.

סעיף 111 לפקודת הפש"ר עוסק למעשה בדרכי המימוש של סכומים המגיעים לידי פושט הרגל לאחר צו הכינוס. מטרתו הינה להקל על אפשרות מימוש הסכומים הללו מצד אחד וכן להגן על החייב מצד שני.

התשלומים החודשיים מקלים על הנאמן במובן זה שאין הוא נדרש לחקור שוב ושוב את מצבו הפיננסי של פושט הרגל לאחר הבחינה הראשונית.

כל הכנסה נוספת מתווספת באופן סדיר, במסגרת התשלום העיתי, למסת הנכסים הנתונים בידי הנאמן. סעיף 111(ג) לפקודה אף קובע כי במקרה שהחייב לא ציית לצו התשלומים, בית המשפט יכול להורות למי שמשלם כספים לחייב להעביר את הסכומים ישירות לידי הנאמן.     

מנגד, הסעיף מבטיח כי הסכומים שיועברו לנאמן לא יפגעו באורח קשה מדי בתנאי המחייה של פושט הרגל והתלויים בו. סעיף 111(ב) לפקודה אף מקנה לבית המשפט את הסמכות להשאיר בידי פושט הרגל סכומים החורגים מהבטחת צורכי מחייתו הבסיסיים, וזאת כפי שייראה צודק לבית המשפט.

ניתוח סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל

סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 עוסק באחת ההתחייבויות העיקריות שיש לחייב בהליך פשיטת רגל: צו התשלומים שעל החייב לשלם לנושיו לצורך פרעון חובותיו כלפיהם במהלך הליך פשיטת רגל.

צו זה מכונה צו התשלומים העתיים, כאשר בדרך כלל הצו נקבע לתשלומים חודשיים.

סעיף 111(א) לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עיתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו.

התשלום החודשי הקבוע יחושב מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהחייב זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי סעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958.

כלומר צו התשלומים החודשיים צריך להיקבע בהתאם להכנסותיו של החייב ובהתחשב בסכומים שדרושים לו ולבני משפחתו שתלויים בו כדי להתקיים מבחינה בסיסית.

סעיף 111 מהווה השלמה לסעיף 18ב לפקודת הפש"ר, אשר קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו הקפאת הליכים, וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים עיתיים כאמור בסעיף 111.

כתוצאה מכך צו התשלומים החודשיים ניתן בדרך כלל ביחד עם מתן צו הכינוס.

כיצד מתבצע צו התשלומים החודשיים?

ביצוע התשלומים החודשיים על פי הצו מתבצע באמצעות שוברי תשלום שהכנ"ר מנפיק לחייב, אשר נושאים סכום תשלום, חודש תשלום ומספר תיק פשיטת הרגל שאצל הכנ"ר. ניתן לשלם את שוברי התשלום במסגרת סניפי הבנקים, או באופן מקוון, במסגרת אתר האינטרנט של שירות התשלומים הממשלתי.

החל מחודש מרץ 2016 ניתן לשלם את התשלומים החודשיים ללא שוברים פיזיים במסגרת הסניפים של בנק מזרחי-טפחות.

כיצד נקבע סכום צו התשלומים?

בעת קביעת סכום התשלומים החודשיים, על בית המשפט להתחשב ולאזן בין הכנסות החייב מול הוצאותיו הבסיסיות. לשם כך עליו לשמוע את טענות הכנ"ר וטענות החייב ולהכריע ביניהם.

במסגרת ההכנסות של החייב, ניתן לקחת בחשבון את משכורתו של החייב וכן כל מקור הכנסה אחר שיש לו, כגון דמי שכירות, דיבידנדים, סיוע מגורמים שונים וכיו"ב. יחד עם זאת, לא ניתן לפגוע בגמלה שהחייב מקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

במסגרת הוצאותיו הבסיסיות של החייב, יש לקחת בחשבון את ההוצאות אשר מאפשרות תנאי קיום מינימאליים לחייב ובני משפחתו התלויים בו, כגון מזון, לבוש, מגורים, חשבונות חשמל, מים, ארנונה, וכן הוצאות חינוך ובריאות.

יחד עם זאת, סעיף 111(ב) לפקודה מאפשר לבית המשפט לקצוב לחייב סכום שחורג מהוצאותיו המינימליות, כפי שייראה לו צודק ובהתאם לנסיבות העניין. בכל מקרה, נטל ההוכחה לעניין ההוצאות רובץ על החייב, ולשם כך עליו להמציא מסמכים שמוכיחים כראוי את טענותיו בעניין זה.

בהתאם להנחיית הכנ"ר ממאי 2016, נדרשו נציגי הכנ"ר לחשב את גובה התשלום החודשי שהם יבקשו מבית המשפט להשית על החייב בהתאם לעקרונות הבאים:

  • סכום התשלום החודשי צריך לאזן בין זכותו של החייב ובני משפחתו למחייה הולמת בכבוד ובין זכותם של הנושים להביא למיצוי מלוא יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו בתקופה שנקצבה
  • לצורך חישוב סכום התשלום החודשי יש להותיר בידי החייב ומשפחתו תקציב הוצאות כולל הדרוש להם למחיה בכבוד, במסגרתו יוכלו לנהל את חייהם בהתאם לצרכיהם והעדפותיהם האישיות. סכום ההוצאות שייכלל בחישוב זה יביא בחשבון, בין היתר, גם את תרומתו של בן / בת הזוג בנטל תשלום הוצאות המחיה המשפחתיות
  • מנגד, החייב נדרש למצות את מלוא כושר ההשתכרות שלו ותכנית הפירעון אף תכלול מערכת תמריצים לחייב שיגדיל את הכנסותיו על מנת להשיא את שיעור פירעון החובות.
  • בהתאם לכך, יקבע מעתה התשלום החודשי המוצע תוך התייחסות לשלושה סוגים של אומדנים סטטיסטיים:

(א) אומדן סכום ההוצאות החודשי הדרוש לחייב ומשפחתו לשם מחייה בכבוד
(ב) אומדן כושר ההשתכרות החודשי של החייב
(ג) אומדן הכנסה בעין מדירה בבעלות עצמית

במידה והחייב מתקשה לעמוד בצו התשלומים החודשיים, הוא רשאי להגיש בפני בית המשפט בקשה להפחתת סכום התשלום החודשי, תוך ציון שינוי הנסיבות בעניינו שבעטיו הוא מתקשה לעמוד בצו.

גם אם בקשה כזו כבר נדחתה בעבר, יוכל החייב לשוב ולהגישה בכל פעם שיחול שינוי נסיבות שלכאורה מצדיק את הפחתת סכום התשלום החודשי שהוטל עליו לשלם לקופת הכינוס. חשוב מאד להגיש בקשה כאמור באמצעות עורך דין מומחה בהליכי פשיטת רגל, על מנת להגדיל הסיכויים שהבקשה אכן תתקבל.

הפרת הצו ומשמעותה

הפרת צו התשלומים החודשיים, ובמיוחד כשמדובר בהפרה חוזרת ונשנית וחרף התראות הכנ"ר ו/או בית המשפט, עלולה להיחשב כחוסר תום לב וכניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, ולהביא עקב כך אף לביטול הליך פשיטת הרגל.

במקרים מסויימים וכדי למנוע הפרה נמשכת של צו התשלומים, בית המשפט רשאי להורות למי שמשלם לחייב להעביר את הכנסת החייב ישירות לכנ"ר או לנאמן וזאת כאמור בסעיף 111(ג) לפקודת הפש"ר.

לפיכך, מומלץ לחייב שחושש שהוא לא יעמוד בתשלום החודשי, להקדים ולהגיש מבעוד מועד בקשה להפחתת התשלום, כדי שהוא לא יגיע חלילה למצב של הפרת הצו.

דוגמאות מתוך הליכים משפטיים: דיון בנושא צו התשלומים

במסגרת הליך ע"א 404/87, 478 וסינג נ' רו"ח י' ורקר ואח' קבע בית המשפט העליון כי סעיף 111 נועד לשרת שתי מטרות. המטרה העיקרית שביסודה היא העמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל לרשות הנושים.

כל משאביו השיוריים מעבר לצרכי מחייתו, נתונים להישג ידו של הנאמן יהא מקורם אשר יהא.

כך הסביר זאת השופט זוסמן ז"ל בהליך ע"א 673/69 ארגלזי נ' אזולאי:

"הכרזתו של אדם בתור פושט רגל מעניקה לו את היתרון של שחרור מאמצעי הוצאה לפועל שכל אחד מנושיו עשוי לנקוט נגדו, לרבות מאסר. תמורת זה על החייב להעמיד את כל רכושו לרשות אדם המייצג את אינטרס הנושים, ואף להעמיד עצמו תחת פיקוחו של בית המשפט, החייב לדאוג גם לענין הנושים.

פיקוח זה אינו מצטמצם בתפיסת נכסים ברי-עיקול כמו בהוצאה לפועל רגילה. גם הכנסה שהיא פטורה מעיקול, ואפילו הכנסה שלגביה נקבע בפירוש שיד הנאמן לא תשיגנה, ניתנת לפיקוחו של בית המשפט בפשיטת רגל".

המטרה הנוספת המובלעת בהוראת סעיף 111 נוגעת להגבלת אחריותו של פושט הרגל. גם משהגיע אדם למצב של חדלות פירעון ונכנס להליך פשיטת רגל אין הוא הופך עבד של נושיו.

במסגרת הליך ע"א 5388/07 יורם גיל נ' עו"ד אביחי דרזנר ואח', הבהיר בית המשפט העליון כי הדין המגביל את אחריותו של פושט הרגל מונחה על-ידי שני שיקולים.

האחד, הינו הבטחת קיומו של החייב וצורכי מינימום למחייתו. שיקול זה קיבל ביטוי גם בסעיף 86 לפקודה, הקובע מכסת נכסים שאינם ניתנים לחלוקה לנושים.

השיקול השני הינו מתן תמריץ לפושט הרגל להשתקם ולשוב למעגל ההשתכרות בהקדם. שהרי אילו כל הכנסותיו העתידיות תהיינה נתונות לנושיו, מה לו לחייב כי יתאמץ להרוויחן? לפיכך נדרשת הוראה המקנה לבית המשפט סמכות להותיר בידי החייב חלק מהכנסותיו, מעבר לצרכיו המינימאליים. הוראה זו מצויה בסעיף 111(ב).

כאמור, אופן קביעת סכום התשלומים צריך להתבסס על הכנסות החודשיות החייב אל מול הוצאותיו הבסיסיות. במסגרת ההכנסות של החייב ניתן לקחת בחשבון את משכורתו של החייב וכן כל מקור הכנסה אחר שיש לו, כגון דמי שכירות, דיבידנדים, סיוע מגורמים שונים וכיו"ב.

במסגרת הוצאותיו הבסיסיות של החייב יש לקחת בחשבון את ההוצאות אשר מאפשרות תנאי קיום מינימליים לחייב ותלויים בו, שהנם בדרך כלל בני משפחתו.

המדובר בעיקר בהוצאות כגון מזון, לבוש, מגורים, חשבונות חשמל, מים, ארנונה וכן הוצאות חינוך ובריאות. נטל ההוכחה לעניין ההוצאות רובץ על החייב, ולשם כך עליו להמציא מסמכים המוכיחים כדבעי את טענותיו בעניין זה.

יחד עם זאת, במידה והחייב מתקשה לעמוד בצו התשלומים החודשי הוא רשאי להגיש בקשה להפחתת סכום התשלום החודשי, וזאת בעיקר במידה וחל שינוי אובייקטיבי בנסיבות.

בהקשר זה חשוב לזכור כי אי עמידה בצו התשלומים החודשיים עלול להביא לביטול הליך פשיטת הרגל. לפיכך, במידה והחייב חושש שהוא לא יעמוד בתשלום החודשי, מומלץ לו להקדים ולהגיש מבעוד מועד בקשה להפחתת התשלום, וזאת עוד לפני אי העמידה בתשלום.

שאלות לגבי תשלומים עיתיים בפש"ר? חייג/י: 072-334-1001


תאריך: 17/01/2018 17:07
 
close