פורום פשיטת רגל

היי, אני שוקל לנקוט בהליכים נגד עיריית ירושלים (התנהלות לאור חוב ארנונה ששולם במלואו ובזמן), מספר פה את השתלשלות האירועים. זה קצת ארוך, מצטער מראש, אבל מחובתי להציג את התמונה המלאה.

אשמח לעצה של עורך דין מומחה ותודה מראש.

ב-31 לאוגוסט 2018 סיימתי חוזה שכירות בדירה בשכונת רחביה בעיר (אחד מתוך 3 שותפים). שילמתי בזמן וכדין את כל חלקי בארנונה לשנת 2018 עד מועד תום החוזה. ברשותי מספרי האסמכתאות של העסקאות ששולמו ביוני 2018.

ב-31 לאוגוסט התחלפו שניים מדיירי הדירה (ביניהם אני). שני הדיירים החדשים נדרשו לשלם את יתרת הארנונה לשנת 2018 - בגובה 1,300 ש״ח.

ב-20 לנובמבר קיבלתי מכתב אזהרה מהעירייה המתריע שעלי לשלם את יתרת חובות הדירה לארנונה, ולא - חשבוני יעוקל ורכושי יילקח בלא אישורי.

לאחר בירור קצר מתבררת הסיבה - היות ועדיין הייתי רשום בעירייה על הדירה, היא לא בדקה מי האזרח שלא שילם אלא מצאה שעיר לעזאזל.

ב-21 לנובמבר פניתי לעירייה בצירוף הוכחות ואסמכתאות העסקה, נאמר לי שעלי לשלוח טופס מקוון שמצהיר שאני עוזב את הדירה. הטופס נשלח ב-24 לנובמבר. עוד באותו יום העירייה דיווחה לי שהטופס התקבל ואושר.

ב-26 לנובמבר העירייה החליטה לעקל לי 1,300 ש״ח מהחשבון. לטענת העירייה - מתוקף סעיף 325 ו-326 לפקודת העיריות.

עיינתי בפקודה, אין שם אזכור על סמכותו של גוף מוניציפלי לעקל חשבון בנק.


ב-28 לנובמבר (שלשום) יצרתי קשר עם העיריה ונאמר לי שהעיקול הוסר. נכון לעכשיו העיקול עדיין מופיע לי בפרטי העו״ש בחשבון הבנק.

בשורה התחתונה - העירייה עיקלה כספים של אזרח ששילם את כל חובותיו בזמן וכדין, בלי בירור ובניגוד גמור להתנהלות מול האזרח (קבלת ואישור טופס עזיבת דירה).

עיקול הכספים מהחשבון גרם לי למבוכה, לכעס רב ולהתעסקות בטלפונים ובירוקרטיה באמצע יום עבודה. ואם היה לי פחות מ-1,300 ש״ח בעו״ש, גם הייתי סובל מתשלומי ריבית או הגבלות פיננסיות כאלה ואחרות.

האם העירייה פעלה כדין? האם אפשר לתבוע אותה על התנהלות שערורייתית והטלת חובות של אזרח א׳ על אזרח ב׳ גם כשידוע לכל שאזרח ב׳ פעל כשורה לכל אורך ההתנהלות?

יש עוד כמה כשלים של העירייה שאספתי לאורך הסיפור הזה, אבל נראה לי שחפרתי מספיק.

תודה מראש לקוראים ולעונים, ושבוע טוב.