מנוהל על ידי רוני שרעבי ושות' משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

פתיחת הליכי חדלות פירעון לחברה אינפיבונד והמשך הפעלה זמנית

Hebrew

כידוע, ולמרבה הצער, לא מעט עסקים במשק נקלעו לקשיים כלכליים עקב משבר נגיף הקורונה שפרץ בתחילת שנת 2020.

כך גם אירע לחברת סטארט אפ בשם אינפיבונד, שעוסקת בשילוב פסיכולוגיה קלינית עם אלגוריתמיקה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברה שנוסדה בסוף שנת 2013, ואשר העסיקה כ-50 עובדים.

ביום 18.3.2020 הגישו עובדי החברה בקשה דחופה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד החברה, וזאת לפי סעיף 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח–2018. 

בית המשפט קיבל את הבקשה ביום 23.2.2020, והורה על מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, אך עם זאת הוא גם הורה על המשך הפעלתה הזמנית של החברה, במקום להורות על פירוקה, וזאת נוכח הסיכויים הקיימים לכאורה לשיקומה.

נסיבות הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה

העובדים נימקו את בקשתם למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה בכך שהם לא קיבלו שכר עבודה מאז חודש ינואר 2020 ומאחר שהחברה לא מבצעת הפרשות לקופות של העובדים במשך מספר חודשים.

החברה טענה שהיא צפויה לקבל הכנסות ניכרות בשנים הקרובות, מאחר שהיא נמצאת במו"מ מתקדמים עם חברות בינלאומיות לגבי מכירת מוצריה. לדבריה, עקב משבר הקורונה, היא נקלעה לקשיים תזרימיים, בגללם היא לא יכלה לשלם שכר לעובדיה ונאלצה להודיע להם על הפסקת עבודתם.

עם זאת, החברה גם טענה שהיא פועלת לגייס הון ממשקיעים חיצוניים ואף הצליחה להתקשר עם משקיע זר שאמור להזרים לחברה 10 מליון דולר, תוך שלושה חודשים, בכפוף לבדיקת נאותות, ובהמשך להזרים לה עוד סכומים נכבדים נוספים.

בהתאם לכך, החברה לא התנגדה למתן צו פתיחת ההליכים, אך ביקשה שבית המשפט לא ימנה נאמן לנכסיה, מאחר והדבר עלול לפגוע בגיוס ההון לחברה מהמשקיעים הפוטנציאליים, אלא רק יסתפק במינוי משקיף לשם פיקוח על פעילותה וגיוסי ההון, וזאת כדי לשמור על רכוש החברה ולהעלותה באופן מיטבי על דרך המלך לטובת כלל הנושים.

בתגובה, הודיעו העובדים שלא יוכלו להמתין עד למיצוי הליכי גיוס ההון מבלי לקבל את התגמולים המגיעים להם מהמוסד לביטוח לאומי ולכן הם מסכימים למינוי משקיף לחברה רק בתנאי שזה לא ישלול את זכאותם לקבל את דמי הביטוח הלאומי.

ב"כ הממונה לפי החוק טענה שהחוק אינו מכיר באפשרות למנות משקיף, במקום נאמן, עם מתן הצו לפתיחת הליכים וזאת לאור סעיף 25(א)(4) לחוק.

תחת זאת היא הסכימה למתן צו פתיחת הליכים שיאפשר את המשך הפעלתה הזמנית של החברה, תוך מינוי נאמן כאמור.

ניתוח מצב חדלות הפירעון של החברה

סעיף 2 לחוק חדלות הפירעון החדש קובע כי הגדרת חדלות פירעון לצורך החוק יכולה להיות או חדלות פירעון תזרימית, דהיינו, חוסר יכולת מיידית של החייב לשלם את חובותיו, או חדלות פרעון מאזנית, באופן לפיו שווי התחייבויות החייב עולה על שווי נכסיו.

בית המשפט קבע שבמקרה דנן, ברור שהחברה סובלת מחדלות פרעון תזרימית, אך עם זאת נראה שהיא אינה סובלת מחדלות פרעון מאזנית וכי קיימת סבירות שניתן לשקם את חברה.

בית המשפט נימק זאת במסמכי החברה שהציגו את ההתקשרויות שלה וכן לאור עמדת הנושים שבעצמם העדיפו לבחור בהליך לשיקום החברה מאשר בהליך לפירוקה.

השיקולים לגבי בחירת מסלול שיקום החברה לעומת מסלול פירוק

סעיף 23 לחוק קובע שבמסגרת מתן צו לפתיחת הליכים לחברה, על בית המשפט להורות גם על המשך הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי או על פירוקה.

ניתן להורות על המשך הפעלת החברה רק בכפוף לקיומם של שלושת התנאים המצטברים הבאים:

  • יש סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של החברה
  • אין חשש שהמשך הפעלת החברה יפגע בנושים
  • יש אמצעים למימון הוצאות המשך הפעלת החברה

במידה ובית המשפט סבור שרק שני התנאים האחרונים מתקיימים ואין בפניו מספיק מידע כדי לקבוע האם גם יש סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של החברה, אזי על בית המשפט להורות על המשך הפעלתה הזמנית של החברה, שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת תוך 30 יום על סיכויי השיקום של החברה.

לאחר קבלת חוות דעת זו, יחליט בית המשפט על הפעלת החברה או פירוקה. כך קובע סעיף 24 לחוק.

לגבי סעיף 23 לחוק, קבע בית המשפט שאין בפניו מספיק מידע כדי לקבוע האם להורות על פירוק החברה או שיקומה. אולם לאור מטרות החוק, ששמות בעדיפות ראשונה את שיקום החייב, אזי בכל מקרה שבו בית המשפט סבור שאולי יש אפשרות לשיקום, גם אם לא ודאית, יש למצות את אפשרות השיקום ולבחור בה על פני אפשרות הפירוק.

בהמשך לכך הגיע בית המשפט למסקנה לפיה יש מקום להורות על המשך הפעלתה הזמנית של החברה, לפי סעיף 24 לחוק.

זאת מאחר שאין לחברה כרגע הוצאות ניכרות לצורך המשך הפעלתה וחלק ניכר מהנושים גם הסכים לדחות את מועד פרעון התחייבויותיה כלפיהם, לרבות דחיית תשלום דמי השכירות של משרדי החברה.

המשך הפעלתה הזמנית של החברה יאפשר לה להמשיך במהלכיה לגיוס ההון, דבר שעשוי להביא בסופו של דבר לשיקומה.

לגבי בקשת החברה למנות לה משקיף במקום נאמן, קבע בית המשפט שלא ניתן להיעתר לבקשה זו וזאת לאור סעיף 25(א)(4) לחוק שקובע שיש למנות נאמן עם מתן צו פתיחת הליכים.

עם זאת, הוא מינה את בעלי החברה לנאמן, כאמור בסעיף 36(א)לחוק וזאת מאחר שהוא כבר מצוי ברזי החברה ובמגעים עם המשקיעים הפוטנציאליים, דבר שיכול לקדם את שיקום החברה, ועדיף על פני מינוי נאמן חדש שאינו מכיר אותה ויצטרך לזמן יקר לשם כך. 

בנוסף לבעלים של החברה, מינה בית המשפט גם נאמן חיצוני לחברה, מתוך רשימת הנאמנים שהומלצו על ידי הממונה וזאת בהתאם לסעיף 36(ב) לחוק.

עוד בנושא: פירוק תאגיד לפי סעיף 95 לחוק חדלות פירעון


תאריך:03/06/2020 23:20  מחבר: Bankruptcy Law
 
close