חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

הבדלים בין הוצל"פ להליך פש"ר

Hebrew

הליכי ההוצאה לפועל והליכי פשיטת הרגל נמנים על ההליכים המרכזיים לגביית חובות במסגרת מערכת המשפט הישראלית, במיוחד כשמדובר בחובות של אדם פרטי. בסקירה שלפניך נסביר את ההבדלים העיקריים והחשובים בין ההליכים הללו.

ההבדל המרכזי והראשוני בין שני ההליכים הללו מתבטא בנקודת המוצא שלהם. במובן מסוים ניתן לומר כי מהבדל מרכזי זה נובעים למעשה גם יתר ההבדלים בין ההליכים הללו.

נקודת המוצא של מערכת ההוצאה לפועל הינה כי החייב מסוגל לשלם את חובותיו, אך הוא בוחר שלא לעשות כן.

לפיכך, מטרת הליכי ההוצאה לפועל הינה לגבות את חובות החייב, שנובעים מפסקי דין ושטרות שונים, באופן היעיל והממצה ביותר.

על מנת לממש מטרה זו, חוק ההוצאה לפועל מתיר לנושים לנקוט בשורה של הליכי גביה שונים כלפי החייבים.

ביניהם: הטלת עיקולים על נכסי החייב, מינוי כונס נכסים למימוש נכסי החייב, עיכוב יציאת החייב מהארץ, זימון החייב לחקירת יכולת על מנת שיחוייב בתשלום החוב בתשלומים חודשיים, הטלת הגבלות שונות על החייב, כגון לגבי החזקת כרטיסי אשראי, דרכון, רשיון נהיגה ובמקרים מסויימים אף ניתן להביא למאסרו של החייב.

מטבע הדברים, הליכים אלו פוגעים בחירותם וקניינם של החייבים. לפיכך, החוק גם מפרט שורה של תנאים והגבלות לגבי אופן הפעלת הליכי הגביה כלפי החייבים, וזאת לשם מניעת פגיעה מיותרת בחירותם וקניינם, והפיכתם לחסרי יכולת ולנטל על החברה.

כלומר, על חוק ההוצאה לפועל לאזן בין תכליות שהינן לכאורה מנוגדות זו לזו: גביה יעילה מול הגנת החייבים. כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח'.

בנוסף, הזוכים השונים שמנהלים הליכים כנגד החייב באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, אינם מחוייבים לתאם פעולותיהם זה עם זה. כל נושה רשאי לפעול באופן עצמאי ללא קשר לנושים האחרים.

כתוצאה מכך עלול חייב שצבר חובות לנושים רבים, למצוא את עצמו מנהל מספר הליכים בנפרד ובמקביל כלפי כל אחד מהנושים הללו.

כדי להימנע מכך קיימת אפשרות לאחד את תיקיו של החייב, בהתקיים תנאים מסויימים. בהינתן צו איחוד התיקים, יוכל החייב לשלם לכל הזוכים תשלומים חודשיים במסגרת תוכנית תשלומים שתיפרס על פני זמן סביר, ועל פי יכולתו המוכחת לשלם.

לעומת זאת, נקודת המוצא של דיני פשיטת הרגל, הינה שנבצר מהחייב לפרוע את חובותיו, מאחר שהוא הגיע לכאורה למצב של חדלות פירעון.

מטרת הליכי פשיטת הרגל הינה למעשה מטרה כפולה: מצד אחד, לכנס את כל נכסי החייב, לממשם ולחלק את תמורתם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר. מצד שני, לאפשר לחייב חדל פירעון לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר מיתרת חובותיו.

כאן גם נכנס הבדל עיקרי נוסף בין הליכי ההוצאה לפועל לבין הליכי פשיטת הרגל. שכן, בעוד שהליכי ההוצאה לפועל ננקטים ביוזמת הנושים בלבד, הליכי פשיטת הרגל יכולים להינקט הן על ידי הנושים והן על ידי החייב.

הסיבה לכך טמונה בעובדה לפיה בהתקיים תנאים מסויימים, יכול החייב לקבל הפטר בתום הליך פשיטת הרגל, אשר ימחוק את יתרת החובות שאין ביכולתו לפרוע, ויאפשר לו לפתוח בדף חדש בחייו.

כלומר, האינטרס של הנושים להגיש בקשה לפשיטת רגל, הינו לכנס ולממש את נכסי החייב באופן מירבי, ולמנוע ממנו להבריח את נכסיו, במיוחד כאשר מאמציהם לגבות את חובותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לא צלחו. לעומת זאת, האינטרס של החייב להגיש בקשה לפשיטת רגל הינו כדי לקבל צו הפטר.

לשם מימוש המטרה הראשונה, בדבר כינוס ומימוש מקסימליים של נכסי החייב, מקנים דיני פשיטת הרגל לכונס הנכסים הרשמי שתי סמכויות יחודיות.

סמכות אחת הינה לביצוע חקירות מקיפות בנוגע לנכסי החייב. חקירות אלו חוקרות לעומק את חובותיו, עסקיו, ונכסיו של החייב, במטרה לוודא כי חובותיו לא נוצרו עקב מעשי מרמה, וכי הינו אכן בגדר חדל פרעון, כך שאין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו.

לשם כך, בין היתר, נערכות חקירות על מנת לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר את נכסיו, וכן על מנת לבדוק חשדות בדבר הברחת נכסים.

הסמכות השניה הינה לבטל הענקות נכסים בלתי חוקיות. המדובר בעסקאות שנעשו סמוך למעשה פשיטת הרגל, בדבר העברת נכסים במתנה וללא תמורה כלל או ללא תמורה נאותה, וזאת למעשה לשם הברחת נכסים.

במידה ובית המשפט מכריז על החייב כעל פושט רגל, ניתן צו לכינוס כל נכסיו לשם העברתם לידי הנאמן, אשר מוכר אותם ומחלק את תמורתם בין הנושים.

בנוסף ניתן גם צו להקפאת כל ההליכים המשפטיים נגדו החייב, כדי שלא יחול מירוץ תביעות בין הנושים. יחד עם זאת מוטלות על החייב גם מגבלות שונות, כגון איסור משיכת שיקים, איסור שימוש בכרטיסי אשראי, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.

לשם מימוש המטרה השניה, בדבר מתן צו ההפטר לחייב, אשר מוחק את יתרת חובותיו, על החייב להוכיח שהינו אכן חדל פרעון וכי הוא הגיע למצב זה בתום לב.

לשם מתן הצו, בית המשפט שוקל שיקולים שונים בדבר נכסיו של החייב, עסקיו, ואופן התנהגותו החל מצבירת החובות ואילך, ולרבות במהלך הליכי פשיטת הרגל. במידה ויימצא למשל כי חובותיו של החייב נוצרו עקב מעשים פליליים או נטילת סיכונים בלתי סבירים ופזיזים, יתכן ובית המשפט יסרב להורות על מתן הצו.

מכאן גם נובע כי בנוסף להבדל בנקודת המוצא של שני ההליכים הללו, קיים גם הבדל מבחינת נקודת הסיום שלהם.

הליכי ההוצאה לפועל יכולים להסתיים בגביית החוב, באופן מלא או חלקי, או באמצעות הסדר פשרה כלשהו בין החייב לנושה. לחילופין, כמובן שהליכים אלו יכולים גם להסתיים בלא כלום, וללא גבייה כלשהי של החוב.

גם הליכי פשיטת הרגל יכולים להסתיים בהסדר פשרה כלשהו, אולם הסדר כזה חייב להיערך בין החייב לכל נושיו יחדיו. זאת, להבדיל מהסדר פשרה שנערך במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, אשר יכול להיערך גם בין החייב לבין כל אחד מנושיו בנפרד, למעט במסגרת איחוד תיקים.

בנוסף, במסגרת הליכי פשיטת הרגל יכול החייב לקבל גם צו הפטר, אשר יאפשר לו למחוק את יתרת חובותיו ולפתוח דף חדש בחייו.

כאן המקום לציין כי גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן לקבל צו הפטר, אך הדבר מוגבל למקרים מסויימים בלבד. מתן צו זה התאפשר בעקבות תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל,  אשר בשלב זה נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים, אשר חלה בתקופה שבין  6.9.2015-6.9.2018.

על מנת להגיש בקשה להפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, על החייב לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

1.    החייב היה חייב מוגבל באמצעים במשך לפחות ארבע השנים האחרונות טרם הגשת בקשת ההפטר.
2.    סך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל, לרבות חובות שאינם ברי-הפטר, עומד על 800,000 שקלים חדשים או פחות.
3.    אין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש, או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה.
4.    החייב עמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם, בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר.
5.    אין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך או לא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו.

רוצה לדעת יותר לגבי הליכי פש"ר ו/או הוצל"פ?
חייג/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:07/12/2015 17:07  מחבר: Bankruptcy Law
 
close