חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
0 stars - based on 0 reviews

אפשר לוותר על חיסיון עורך דין לקוח?

Hebrew

עקרון חיסיון עורך דין לקוח קובע כי על עורך הדין מוטלת החובה לשמור על סודיותם של דברים שנתגלו לו במסגרת פגישותיו עם לקוחותיו, או בשל עבודתו המקצועית. 

בהתאם לכך, עורך הדין אינו רשאי ליתן למידע זה פומביות, ואסור לו לדבר על הנושאים הללו, או לעשות שימוש במידע זה גם מבלי לפגוע בלקוח, ואף כאשר המידע דרוש לשם סיוע לאחר. בעל הזכות לחיסיון הינו הלקוח ועל כן הלקוח והוא בלבד, זכאי לוותר עליו.

עקרון זה מעוגן במסגרת שלושת הסעיפים הבאים:

סעיף 47 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, אשר קובע כי מסמכים ודברים אשר הוחלפו בין עורך דין ללקוח, או בין אדם אחר מטעמו של הלקוח, אשר יש להם קשר לשירות המקצועי שניתן ללקוח על ידי עורך דינו, נהנים מחסינות ועורך הדין אינו מחויב למסור אותם כל אימת שהלקוח לא ויתר על החיסיון.
 
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961,  אשר קובע כי עורך דין לא ימסור או יגלה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו, או מי מטעמו, בקשר להליך המשפטי, וזאת כל עוד הלקוח לא ויתר על חסינות זו.

סעיף 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1981, אשר קובע עורך דין מחויב לשמור בסוד כל דבר אשר בא לידיעתו בידי לקוח, או אדם מטעמו, וזאת תוך כדי שהראשון ממלא תפקידיו, זולת אם הלקוח הסכים אחרת באופן מפורש.

כאמור לעיל, הלקוח בלבד רשאי לוותר על חיסיון עורך דין לקוח.

כאשר הלקוח הנו חברה, אזי החברה בלבד רשאית לוותר על החיסיון וזאת באמצעות האורגנים המוסמכים מטעמה, לרבות בעלי המניות ומנהלי החברה.

חברה נכנסת להליכי פירוק: מי מוסמך מטעמה לוותר על החיסיון?

האם המדובר עדיין באורגנים המוסמכים של החברה, או אולי המדובר כבר בבעלי התפקיד שמונו לחברה על ידי בית המשפט במסגרת הליכי הפירוק של החברה, כגון מפרק החברה, הזמני או הקבוע, או המנהל המיוחד שלה?

התשובה שניתנה לכך בפסיקה הינה כי הגורמים המוסמכים לוותר בשם חברה שנקלעה להליכי פירוק על חיסיון עורך דין לקוח שלה, הינם בעלי התפקיד שמונו לחברה ע"י בית המשפט במסגרת הליכים אלו, כגון מפרק החברה, הזמני או הקבוע, או המנהל המיוחד שלה.

הסיבה לכך נובעת מהעובדה לפיה משנכנסה החברה להליכי הפירוק נכנסים בעלי התפקיד שמונו לחברה לנעליהם של האורגנים של החברה, באופן לפיו סמכותם של האורגנים של החברה הופקעה מהם לכל דבר ועניין, לרבות לעניין הויתור על חיסיון עורך דין לקוח והועברה מהם לבעלי התפקיד.

כך, לדוגמא, נקבע לגבי מפרק קבוע של חברה במסגרת הליך ת"א 1795/88 יצחק וקסנברג, עורך דין נאמן לנכסי החייב קינו רוקח ומפרת לחברת Cambridge Industrial and Building (בפירוק).

במסגרת תיק זה נדון סירובו של עו"ד שייצג הן חייב פרטי שנקלע להליכי פשיטת רגל והן חברה שנכנסה להליכי פירוק, להשיב לשאלותיו של מי שמונה כנאמן לנכסי החייב וכמפרק לנכסי החברה.

בית המשפט קבע כך:

"המפרק עומד בנעלי מנהלי החברה, וברור שעוה"ד חייב להשיב את כל הידוע לו ולגלות את כל המסמכים בקשר לחברה, נכסיה ועסקיה, כפי שנשאל ע"י המפרק. אין מקום לסברת חיסיון של מנהלי חברה לשעבר בקשר לעסקי החברה. מנהלים חייבים לפעול למען החברה ולא להיפך. לכן, אין כל בסיס לטענת חיסיון של המשיב בקשר לעיסקי החברה. זאת ועוד, כל מידע שהגיע לעוה"ד בקשר לייצוגו את החברה ובקשר לייצוגו את פושט הרגל בעבר במשותף, אינו מוגן ע"י חיסייון לפי הכלל שעו"ד חייב לגלות מידע כזה לכל אחד מלקוחותיו המשותפים".

כך גם נקבע לגבי מפרק זמני של חברה במסגרת הליך בש"א 10111/07 עו"ד זהר גרינברג בתפקידו כמפרק זמני של חב' נפטא קונגו בע"מ נ' נפטא קונגו בע"מ: "במינויו של המפרק הזמני הופך הוא לבעל החיסיון הלכה למעשה והוא זה אשר רשאי לוותר עליו".

במסגרת פר"ק 48403-04-14 רודניצקי ואח' נ' ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ נקבעה הלכה דומה לגבי המנהל המיוחד של חברה בפירוק.

במסגרת תיק זה נדון פירוקה של חברה, אשר הרשות לניירות ערך מנהלת חקירה בדבר התנהלותה.

החשד העיקרי אשר נבדק על ידי הרשות לניירות ערך הינו שהחברה גייסה עשרות מיליוני שקלי ממאות משקיעים ללא תשקיף, כמתחייב מהוראות חוק ניירות ערך, וזאת תוך הטעיית המשקיעים ואי עמידה בהתחייבויותיה כלפיהם.

החשד העיקרי מופנה כלפי שני בעלי השליטה בחברה עובר לקריסתה וכניסתה להליכי חדלות פירעון, אשר אירעה בסמוך לאחר שהרשות לניירות ערך דרשה מהחברה לחדול מגיוס כספי  ממשקיעים, בטענה כי מדובר בגיוס הנוגד את החוק.

לגבי עו"ד בירמן חוקרת הרשות לניירות ערך גם את הטענה כי הוא ניהל מו"מ עם המשקיעים כשהוא מציג את עצמו כעו"ד בלבד של החברה, תוך הסתרת עובדת היותו גם שותף בחברה.

ברם, במהלך חקירתו טען עו"ד בירמן לחיסיון עורך דין לקוח לגבי מסמכים שנעשו בקשר עם  עסקיה של החברה עובר לקריסתה.

הרשות לניירות ערך פנתה למנהל המיוחד של החברה שבפירוק, וביקשה ממנו כי יוותר בשם החברה שבפירוק על חיסיון עורך דין לקוח בכל הקשור להתנהלותה של החברה עובר למתן צו הפירוק.

כתוצאה מכך, הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות בקשר עם  בקשתה זו של הרשות לניירות ערך, בפני בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דן בתיק פירוק החברה.

עו"ד בירמן התנגד תכלית התנגדות לבקשת הרשות לניירות ערך.

בין היתר טען עו"ד בירמן כי אין זה מתפקידו של המנהל המיוחד לוותר על החיסיון בשם החברה, ומעשה כזה חורג ממסגרת הסמכויות שהוקנו לו בעת שמונה לתפקידו, וכי עניין זה מן הדין שיתגלגל לפתח של מי שהיו בעלי השליטה בחברה, ערב כניסתה לחדלות פירעון.

עוד נטען על ידו כי אין בוויתור על החיסיון כדי לשרת את המנהל המיוחד בעת מילוי תפקידו, ואין הוא אף מקדם את האינטרסים של הנושים השונים בקידומו של הסדר הנושים אשר אושר בתיק זה.

עו"ד בירמן הדגיש גם את החשיבות הגלומה בשמירתו הקפדנית של חיסיון עורך דין לקוח, בהיותו מגלם אינטרס ציבורי חיוני, הבא להבטיח שכל אדם יוכל לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דינו, ללא חשש כי האינפורמציה שתועבר במסגרת הייעוץ תוכל לשמש כנגדו בעתיד.

כן טען עו"ד בירמן כי עומדת לו הזכות של אי הפללה עצמית.

הרשות לניירות ערך הדגישה את החשיבות הציבורית הרבה לחקירת התנהלותה של החברה ושל בעלי השליטה בה עובר לקריסתה, וכי מן הדין שבית המשפט יאפשר למנהל המיוחד, לוותר על החיסיון, על מנת שהרשות תוכל להשלים מלאכתה כראוי.

המנהל המיוחד ציין כי הוא איננו מתנגד להסרת החיסיון וכי אחד העקרונות המשמשים נר לרגליו, בעת פעולתו כבעל תפקיד מטעם בית המשפט, הוא עיקרון שיתוף הפעולה עם הרשויות הפועלות על פי דין והרשות לניירות ערך בכללם.

בא כוח הכנ"ר תמך אף הוא בהסרת החיסיון והבהיר כי אין לטעמו כל מניעה להסיר את החיסיון ביחס לכל המסמכים בהם נתן עורך דין בירמן ייעוץ לחברה.

כבוד השופט ע. זרנקין קבע במסגרת החלטתו מיום 27.12.2015 כי אין כל מניעה, ואף ראוי הדבר, לאפשר לרשות לניירות ערך לבצע את חקירתה באופן יסודי, ולחשוף בפניה את המסמכים  שנעשו ושהוחלפו בין החברה לבין עו"ד בירמן, וכי יש להסיר לשם כך את החיסיון שבין עורך הדין ללקוח, לו טוען מר בירמן בעת חקירתו על ידי הרשות לניירות ערך.

משקרסו עסקיה של החברה והיא נקלעה להליכי חדלות פירעון, כי אז שליטת בעלי השליטה הקודמים בחברה הופקעה מהם, על קרביה וכרעיה, והוקנתה לבעל התפקיד, אשר מונה ע"י בית המשפט.

מבחינתה של החברה, בעל הדבר בעניין ויתור על החיסיון איננו עוד בעל השליטה בחברה, אלא האורגן שמונה ע"י בית המשפט לנהל את ענייניה בהליך חדלות הפירעון הקולקטיבי.

לגופו של עניין, החברה קרסה תוך שהיא משאירה מאות משקיעים קטנים אשר נענו להבטחותיה–הפצרותיה, ולמצגים שהציגה בפניהם, והשקיעו בה ממיטב כספם ומחסכונותיהם היחידים, ונותרו וידם  על ראשם.

בנסיבות הללו יש בהחלט הצדקה מבחינת האינטרס הציבורי שהרשות לניירות ערך תבדוק את התנהלותה של החברה עובר לקריסתה, והמנהל המיוחד כידו הארוכה של בית המשפט, רשאי ובענייננו אף  חייב, לוותר בשם החברה על החיסיון כאמור, בקשר ליעוץ המשפטי והטיפול המשפטי שניתן לחברה על ידי עו"ד בירמן.

כאן המקום לציין כי גם עמדת לשכת עורכי הדין תומכת אף היא בעניין זה בעמדת הפסיקה.

במסגרת החלטה את 39/02 של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, נקבע כי נאמן של חברה הנמצאת בהקפאת הליכים רשאי לוותר בשם החברה על זכות החיסיון של החברה כלקוח כלפי עורך דינה.

החלטה זו באה בעקבות בקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב מטעם נאמן של חברה בהקפאת הליכים, לקבלת החלטה האם הוא רשאי במעמדו לוותר בשם החברה על זכות החיסיון של החברה כלקוח כלפי עורכי דינה, וזאת בשל דרישת הרשות לניירות ערך כי הנאמן יסכים להסרת חיסיון עורך דין לקוח, החל על דברים ומסמכים שהוחלפו בין החברה לבין אותם עורכי דין.

לאחר קבלת תגובות הצדדים ביקש בית המשפט לקבל גם את עמדת לשכת עורכי הדין בעניין זה.

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין קבעה כי נקודת המוצא היא כי הזכות לוותר על חיסיון הדברים והמסמכים שהוחלפו בין לקוח לעורך דין, ושיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, נתונה ללקוח בלבד דהיינו במקרה דנן לחברה עצמה.    

עם זאת ועדת האתיקה קבעה כי יש להבחין בין סמכויותיו של מפרק זמני של חברה, שאותו יש לראות כמי שהוקנו לו כל סמכויות החברה, ולכן הוא האורגן המוסמך לפעול מטעמה גם לעניין הויתור על החיסיון, לבין סמכויותיו של כונס נכסים מכוח איגרת חוב, אשר אינו רוכש את כלל סמכויות החברה ואינו בא במקום האורגנים המוסמכים של החברה, ולכן אין הוא מוסמך לוותר בשם החברה על החיסיון המוקנה לה.

לסיכום: הגורמים המוסמכים לוותר בשם חברה שנקלעה להליכי פירוק על חיסיון עורך דין לקוח שלה, הנם בעלי התפקיד שמונו לחברה על ידי בית המשפט במסגרת הליכים אלו, כגון מפרק החברה, הזמני או הקבוע, או המנהל המיוחד שלה.

בניגוד לרובם המכריע של המקרים, במקרה זה ניתן וככל הנראה אף רצוי להסיר את החיסיון שבין החברה-הלקוח לבין עורך הדין, שכן מנגד עומדים האינטרס הציבורי והעובדה שלחברה מונה מפרק המנהל את ענייניה, בעוד שבעלי השליטה החברה שוחררו מתפקידם על ידי החלטת בית המשפט.

שאלות? פנה/י לשיחה עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:01/02/2016 12:06  מחבר: Bankruptcy Law
 
close