חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

חלוקת כספי חילוט והליכי פשיטת רגל

Hebrew

מנשה מזרחי, הציג עצמו בפני רבים כיועץ השקעות ממולח שיכול להשיא רווחים עצומים למי שיפקיד את כספו בידיו ויאפשר לנהל את תיק ההשקעות שלו. רבים התפתו והשתכנעו.

בתחילה שולמה ריבית גבוהה יחסית למשקיעים שנלכדו במלכודת הריבית המתוקה מדבש. כך נוצר והתחזק האמון במנהל ההשקעות מר מזרחי, שידע לנצל לרעה את האמון שניתן בו.

במקום לשלם למשקיעים הפרטיים את התמורה באמצעות ריבית כמובטח הוא השתמש בחלק מהכספים לצרכיו האישיים ולרכישת נכסים שונים על חשבונם. הריבית לא שולמה וגם לא הקרן. הנזק המצטבר לכלל המשקיעים עמד על כ-15 מליון שקל.

המשקיעים הנפגעים התלוננו במשטרה. נפתחה חקירה. הוגש כתב אישום. מזרחי הורשע בהסדר טיעון מזרחי גרם לנזק ישיר בסכום מצטבר של כ-15 מיליון שקל.

הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גניבה בידי מורשה וקבלת דבר במרמה וכן בעבירות של הלבנת הון, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל, קנסות ופיצויים ל-57 נפגעי העבירה, בגובה של כ-40% מהנזקים שגרם. בהסדר הטיעון הוסכם עוד שהנכסים שאותרו בבעלות מר מזרחי ונתפסו, יחולטו לטובת המדינה.

כאן לא נגמר הסיפור. רשימת נושיו של המורשע מזרחי ארוכה ומונה מאות נוספים. במקביל לגזר דינו הוגשה בקשה של הנושים לצו כינוס לנכסיו. בית המשפט נענה לבקשה, הכריז עליו פושט רגל ומינה מנהל מיוחד על נכסיו.

עוד ביקשו הנושים לעכב את חילוט הנכסים לטובת המדינה ולהעבירם לקופת פשיטת הרגל. לטענת הנושים המבקשים יש להם זכויות ברכוש שחולט וגם בכספים שהפקיד מזרחי בקופת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בנצרת פסק שנכסים של הנאשם שהינו גם חייב בהליך פשיטת רגל המתנהל נגדו, אשר נתפסו לצורך חילוט לטובת המדינה במסגרת הליך פלילי, יועברו לידי המנהל המיוחד על נכסיו בהליך פשיטת הרגל לשם חלוקתם לנושים.

על קביעה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8487/09).

השאלות העיקריות שבחן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים הן: למי מהגורמים המעורבים עומדת זכות בכספי החילוט על-פי תנאי הדין? האם אכן קיימת לנושים זכות עקיבה לנכסים שנתפסו לצורך חילוט?חלוקת כספים שחולטו ונתפסו בהליך פשיטת רגל

מי מהגורמים הינו "טוען לזכות ברכוש" ובמי מהם מתקיימים "נימוקים מיוחדים" המצדיקים הסגת החילוט? מהו המנגנון המתאים לחלוקת הכספים מן החילוט?

קביעת בית המשפט לגבי חלוקת הכספים

לפי חוק איסור הלבנת הון החילוט הוא לטובת המדינה. הסגת החילוט מפני אדם אחר הטוען לזכות היא החריג לכלל.

מקרים חריגים נקשרים לדעת בית המשפט לתחום המשפט הפלילי והמשפט האזרחי.

נדרש איזון בין חשיבות החילוט ככלי למאבק בפשיעה, לבין השאיפה למזער את הפגיעה החברתית שיצרו העבירות שעליהן התבקש החילוט וכן מניעת פגיעה באחרים שלא היו מעורבים בביצוע העבירות המיוחסות.

סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, מקנה לביהמ"ש שיקול דעת להסיג את החילוט לטובת הטוען לזכות בהתקיים נימוקים מיוחדים.

כמו כן מורה החוק, בסעיף 21(ד) כי אין לצוות על חילוט אלא לאחר שניתנה זכות טיעון למספר גורמים: לנאשם הנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו, ולמי שטוען לזכות ברכוש.

בערעור הנדון, הן הנושים הן המערערים טוענים שמעמדם הוא של טוען לזכות ברכוש.

בית המשפט קבע עוד בפסק הדין כי כדי להיות בעל זכות לנתח מכספי החילוט שיועדו למדינה יש לעמוד במספר תנאים והם: להוכיח כי הינו טוען לזכות ברכוש.

על מנת שייחשב ככזה עליו להצביע על זכות קניינית או מעין-קניינית בנכסים.

לחלופין, עליו להיות נושה אובליגטורי שהוא בעל זכות מוכרעת ביחס למסת הנכסים הכללית של הנאשם מזרחי, וזאת בשונה מאדם שלא הוכחה עובדת היותו נושה אמיתי ולא פיקטיבי.

מי שזכה במעמד של טוען לרכוש בזכות, נפתחת בפניו הדרך להצביע על נימוקים מיוחדים המתקיימים בעניינו והמצדיקים הסגת החילוט מפניו.

לפי עמדת בית המשפט העליון הנושים יהנו מזכות מוכרעת ברכוש, אם כך קבע המנהל המיוחד או הנאמן בתביעות חוב של נושים בהליך פשיטת רגל בהיותם ממלאים תפקיד שיפוטי.

בשל האופי המיוחד של הליך פשיטת הרגל, ה"בולע" כלשון פסק הדין את כל ההליכים המשפטיים נגד החייב, יהא זה בלתי ראוי להבחין בין פלוני, שמחזיק בפסק דין נגד החייב ופונה לביהמ"ש כטוען לזכות ברכוש – מקרה בו אין עוררין כי קיימת זכות מוכרעת – לבין אלמוני, שלא מחזיק בפסק דין, אולם אושרה תביעת החוב שהגיש.

נפגעי העבירה (שביצע הנאשם מזרחי) זכאים לנתח מכספי החילוט. הקבוצה האחרת של הנושים (מתיק פשיטת רגל) אינם לדעת בית המשפט באותו מעמד כמו הנפגעים הישירים מהעבירות שבוצעו כלפיהם. קשה לקבוע באופן חד משמעי אם הם נושים רגילים או נפגעים ישירים ועל בית המשפט המחוזי שדן בתיק לבחון שוב את טענותיהם.

בכל הנוגע למנגנון לחלוקת כספי החילוט, קבע בית המשפט העליון, שהחלוקה לזכאים צריכה להיעשות באופן פרטני ולא דרך קופת פשיטת הרגל. שהרי, לא כל נפגעי העבירה, הזכאים לנתח מכספי החילוט, הינם נושים בהליך קופת פשיטת הרגל.

עוד נקבע כי העברת כספי החילוט דרך קופת פשיטת הרגל אינה בהכרח רצויה. זאת לאור הנימוק כי אחת ממטרות החילוט היא שלילה של כספים אשר ממילא אינם של הנאשם-החייב שכן הושגו בעבירה. העברת הכספים דרך קופת פשיטת הרגל יוצרת מצג לפיו מדובר בנכסים מנכסי הנאשם-החייב, והדבר אינו כך. מצג שכזה אף עלול להחליש את מעמדו של הליך החילוט.

לאור הנימוקים האמורים לעיל פסק בית המשפט כי הזכאים לחלק מכספי החילוט הם נפגעי העבירה. בכל הנוגע לנושים האחרים נקבע שגם הם זכאים לנתח מכספי החילוט בתנאי שתביעות החוב שלהם יאושרו בתוך 60 ימים ממתן פסק הדין וגם לאחר שבית המשפט המחוזי יבדוק ויפסוק אם החוב שלהם נוצר בעקבות העבירות של מזרחי.

אם יעלה בידי בית המשפט המחוזי לקבוע את זהות הזכאים הוא יפסוק להם את הסכומים היחסיים להם הם זכאים לקבל מכספי החילוט.

שאלות? רוצה לשוחח עם עורך דין בעניינך?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי!


תאריך:03/12/2013 16:46  מחבר: Bankruptcy Law
 
close