חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
0 stars - based on 0 reviews

הצעת חוק להחלת כללי סמכות מקומית בלשכות ההוצל''פ

Hebrew

מטרת כללי הסמכות המקומית בכל הקשור לקביעת מקום ניהול ההליך המשפטי, הנה להקל על הנתבעים בהתדיינותם, במיוחד בהתדיינות מול גורמים מוסדיים גדולים, וזאת במטרה למנוע מצב בו העלויות הגדולות אשר עלולות להיגרם לנתבעים עקב ריחוקם ממקום ניהול ההליך המשפטי, יפגעו בנגישותם אליו וממילא ביכולתם לנהל את ההליך המשפטי בעניינם.

ברם, על פי המצב החוקי השורר כיום בארץ הגשת תביעה אזרחית כפופה לכללי הסמכות המקומית, בעוד שפתיחת תיק הוצאה לפועל איננה כפוף לכללים אלו.

משמעות הדבר הנה שבכדי להגיש תביעה אזרחית כדין, יש להגישה רק בפני בית המשפט שבאזור שיפוטו מתקיימת זיקה כלשהי לנתבע או למקום יצירת ההתחייבות וזאת כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.   

לעומת זאת, שונה המצב כאשר מדובר בהליכי הוצאה לפועל, שכן סעיף 6(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע כי "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין".

כלומר מי שקיבל פסק דין לטובתו רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק הדין בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל, וזאת לפי נוחותו ושיקול דעתו. זהו גם המצב לגבי ביצוע בקשה לביצוע שטר / שיק ובקשות לביצוע תביעה על סכום קצוב, כאמור בסעיפים 81א(ב) ו-81א1 לחוק ההוצל"פ.

כלומר, על פי החוק זוכה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב שמתגורר באילת אפילו בלשכת ההוצאה לפועל שבקרית שמונה לצורך העניין.

כתוצאה מכך, זוכים רבים נוהגים לפתוח תיקי הוצאה לפועל בלשכות המרוחקות ממקום מגורי החייבים, עובדה המובילה לפגיעה בנגישות של חייבים להוצאה לפועל וגורמת לפגיעה כלכלית קשה בהם וביכולת שלהם לנהל את ההליך שכנגדם.

מטבע הדברים, ריחוקה של לשכת ההוצל"פ ממקום מגורי החייב מקשה על התנהלותו מול הלשכה וגורמת לסרבול, לקושי, לעלויות ולעיכובים רבים בהתנהלות התיק, מאחר שכל בקשה מחייבת את החייב לנסוע פיזית לשם הגשתה בלשכה. נכון הדבר גם לגבי התייצבות לדיונים בלשכות ההוצאה לפועל.

כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון בין יכולת הפעולה של החייב לבין זו של הזוכה. נזכיר עוד כי נושים לא מעטים נוהגים לנצל את המצב על מנת להקשות על החייב בכוונה תחילה, שאז פותחים את תיק ההוצאה לפועל בלשכה מרוחקת עד כמה שאפשר ממקום מגוריו של החייב...

חוסר איזון זה מתעצם מאליו לאור העובדה לפיה מרבית תיקי ההוצל"פ מתנהלים בין זוכים שהנם גורמים מוסדיים גדולים, לבין חייבים שהנם גורמים פרטיים. כלומר, בין צדדים שאינם שווי כוחות מבחינת היכולות והמשאבים העומדים לרשות לצורך ניהול הליך משפטי.

שכן, מנתוני הדוח השנתי על פעילות רשות הגבייה והאכיפה לשנת 2014 עולה כי 59% מהתיקים המצויים בלשכה להוצאה הפועל הנם תיקים שבהם הזוכים הם חברות, כגון בנקים, חברות תקשורת וכדומה ואילו רק בכ-22% מהתיקים מחזיקים זוכים פרטיים.

יתר התיקים מוחזקים על ידי אגודות ועמותות, שירותי בריאות, רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות. לעומת זאת כ-92% מהחייבים הם אנשים פרטיים.

יתרה מכך: מרבית החייבים בהוצאה לפועל מתמודדים עם חיסרון-כיס וכפועל יוצא גם עם היעדר ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בהליכי הוצל"פ.

כתוצאה מכך היכולת של מרבית החייבים להתמודד עם הליכי ההוצל"פ הינה נמוכה בהרבה מזו של הזוכים ובמיוחד המוסדות הגדולים. ולראיה רק ב-4% מהתיקים שנפתחו בשנת 2014 הוגשה התנגדות מטעם החייב לעצם קיומו של החוב.

במצב דברים זה יכולתו של הזוכה להגיש בקשה לביצוע בכל לשכה וזאת מבלי להתחשב במידת נגישותה לחייב, תורמת אף היא לחוסר האיזון הקיים מלכתחילה בין יכולות החייב והזוכה למצות את אפשרויותיהם המשפטיות.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – סמכות מקומית) התשע"ה-2015, אשר הוצעה ע"י ח"כ קארין אלהרר וח"כים נוספים נועדה להקל על החייב בעניין זה.

מטרת הצעת החוק הינה לשפר את מידת נגישותו  של החייב ללשכת ההוצל"פ שבה מתנהלים ענייניו, וממילא להוזיל את עלות הפעולות שהוא יכול לבצע בלשכה ושיכולות לסייע לו בניהול ההליך.

לפי הצעת החוק מקום פתיחת תיקי ההוצל"פ יקבע כך:

(א) בקשה לביצוע פסק דין תוגש רק בלשכת ההוצל"פ הסמוכה לבית המשפט שנתן את פסק הדין תוך תיקון סעיף 6(א) לחוק.

(ב) בקשה לביצוע שטר / שיק וכן בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב תוגשנה ללשכת ההוצל"פ לפי כללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, תוך תיקון סעיפים 81א(ב) ו-81א1 לחוק ההוצל"פ. כללים אלו מחייבים כאמור זיקה כלשהי בין מקום השיפוט, קרי, מקום לשכת ההוצל"פ לבין החייב או ההתחייבות שבגינה מוגשת הבקשה.

עמדת הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה מתנגדת להצעת החוק. שרת המשפטים איילת שקד הבהירה כי "מדובר ברעיון שכבר נמצא בתוכנית העבודה של רשויות האכיפה והגבייה. מדובר בשינוי רחב-היקף שמצריך זמן, ובמידת הצורך הנושא יקודם בהצעה ממשלתית, ולכן הממשלה מתנגדת להצעה".

למרות זאת ביום 8/7/2015 אישרה מליאת את הכנסת את הצעת החוק בקריאה טרומית אם כי על חודו של קול. יחד עם זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלה בחודש ינואר 2016 הצעת החוק טרם אושרה סופית, כך שהיא טרם נכנסה לתוקף ועל כן יש לעקוב אחר ההתפתחויות הליכי החקיקה לגביה. נשוב ונעדכן אם וכאשר יחולו שינויים.

שאלות בנושא הליכי הוצאה לפועל? חייג/י: 072-334-1001


תאריך:13/01/2016 16:44  מחבר: Bankruptcy Law
 
close