מנוהל על ידי לירון שיר משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

עיקול על דירה שעברה במתנה לפני שנים

Hebrew

האם עסקת מתנה של נכס של חייב פושט רגל, שלא הועברה ברישום בטאבו, וגם לא נרשמה בגינה הערת אזהרה לטובת מקבל המתנה, יכולה לגבור על עיקול שנרשם לאחר מכן על הנכס?

כדי לענות על שאלה זו, יש לבדוק בין היתר, מתי נערכה העסקה וכמה זמן לפני כניסת החייב להליכי פשיטת הרגל והאם העסקה נעשתה בחוסר תום לב, ועל מנת להבריח את הנכס מהנושים של החייב, או שהמדובר בעסקה שנעשתה בתום לב וללא כל כוונה כזו, וזאת בהתאם לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל.  

מטבע הדברים, התשובה לשאלה זו הנה תשובה שתלויה בנסיבות כל מקרה לגופו, ולרבות בתום לבו של החייב ובמצבו הכלכלי במועד ביצוע עסקת המתנה.

כך, לדוגמא, במסגרת תיק פש"ר 58846-02-16 רובינשטיין נ' עו"ד אלון וולך (נאמן), שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה עסקה לפיה החייבת נתנה לאחיה במתנה דירה בבת ים, בשנת 2008 וזאת 8 שנים לפני שהיא נכנסה להליכי פשיטת רגל בשנת 2016.

החייבת ואחיה לא דאגו להשלים את העסקה באמצעות רישום העברת הזכויות על שמו של האח לגבי הנכס בטאבו, ואף לא רשמו בטאבו הערת אזהרה לטובתו.

למרות זאת, בחר בית המשפט להאמין לחייבת ולאחיה לפיהן העסקה נעשתה בתום לב, כשמצבה הכלכלי של החייבת היה עדיין טוב.

בית המשפט קבע שהדירה אכן שייכת לאח, למרות שהאחים לא העבירו את הזכויות לגביה על שמו בטאבו. בהתאם לכך גם דחה בית המשפט את הבקשה למימוש הדירה שהגיש הכונס וקבע שניתן להעביר את הזכויות בדירה על שם האח.

נסיבות הגשת התביעה

תיק זה עסק בחייבת שנכנסה להליכי פשיטת רגל במהלך שנת 2016 והוכרזה כפושטת רגל בשנת 2018, לפני כניסתו לתוקף ביום 15.9.2019 של חוק חדלות הפירעון החדש.

כתוצאה מכך הליכי פשיטת הרגל שלה עדיין כפופים להוראות פקודת פשיטת הרגל. היקף תביעות החוב שהוגשו כנגד החייבת עמד על סך כולל של 1.3 מיליון ₪.

החייבת היתה רשומה בטאבו כבעלים של דירת מגורים בבת ים, אותה היא קיבלה מהוריה. על הדירה הוטלו עיקולים במסגרת הליכי הוצאה לפועל על ידי עורך הדין של הנושה הכי גדול של החייבת, שגם נרשם ככונס נכסים של הדירה לצורך מכירתה.

הכונס הגיש בקשה במסגרת תיק פשיטת הרגל למכירת הדירה, לצורך חלוקת דמי תמורתה בין הנושים של החייבת.

נסיבות מתן הדירה במתנה לאח

החייבת ואחיה, שתוך כדי הדיון הלך לעולמו, טענו שלמרות שהדירה עדיין רשומה בטאבו על שם האחות, בפועל הדירה שייכת למעשה לאח, מאחר שהאחות נתנה את הדירה במתנה לאח כבר בשנת 2008.

לשם כך הם חתמו באותה שנה על תצהירי העברת זכויות בפני עורך דין, אותם הם גם הציגו בפני בית המשפט, אך מכיוון שהם לא השלימו את העברת רישום הזכויות בדירה על שם האח בטאבו, וגם לא רשמו הערת אזהרה לטובתו לגביה, הדירה נשארה עדיין רשומה על שם החייבת.

האחים הסבירו את נסיבות מתן הדירה במתנה על ידי החייבת לאח, ברצונה של החייבת, שהיתה אז במצב כלכלי טוב, ללא חובות ואף היתה בעלים של שתי דירות נוספות לעזור לאחיה, שהיה אז במצב כלכלי רע, וכן מתוך רצון לחלק ביניהם באופן הוגן וצודק את עזבון הוריהם.

לדבריהם, הדירה היתה שייכת במקור לשני הוריהם, בחלקים שווים ביניהם. במועד פטירת אמם היתה החייבת רווקה שהתגוררה עם ההורים ועזרה להם במשק הבית, ונחשבה כבת הקטנה שיש לדאוג לה ולהבטיח את עתידה.

לפיכך, הוחלט בין האב המנוח לילדיו, שמתוך דאגה לעתידה של החייבת, אחיה יוותרו לטובת האחות על חלקם בעיזבון האם.

בהתאם לכך, בשנת 1984 נרשמו הזכויות של האם במחצית הדירה על שם החייבת בטאבו, מכח ירושתה את האם. בשנת 1985 העביר גם האב את זכויותיו במחצית השניה של הדירה, לחייבת, ללא תמורה. כתוצאה מכך כל הזכויות בדירה היו רשומות למעשה בטאבו על שם החייבת.

בשנת 1994 ערך האב צוואה והוריש את זכויותיו באותה דירה לשלושת ילדיו, שווה בשווה, וזאת מבלי להיות מודע לעובדה שהדירה כבר לא היתה רשומה בטאבו על שמו באותה עת, אלא על שם החייבת.

לאחר מות האב סוכם בין ילדיו שהחייבת תעביר לאחיה במתנה את הדירה, בתמורה לקבלת 800,000 ₪ מכספי עיזבון האב.

האחים הדגישו שהדבר נעשה בתום לב, מתוך רצון לחלק את עיזבון האב באופן שיוויוני וצודק ביניהם, וכן בשעה שמצבה הכלכלי של האחות היה עדיין טוב, בעוד שמצבו הכלכלי של האח היה קשה. האחים אף הציגו ראיות ומסמכים בתמיכה להוכחת טענותיהם. בהמשך לכך, האח גם נהג בדירה מנהג בעלים והשקיע בשיפוצה.

עורך הדין של הנושה, הנאמן וכונס הנכסים הרשמי טענו שטענת האחים לפיה מדובר בעסקת מתנה לאח כנגד העברת כספי האב לחייבת אינה מהימנה, וכי יש להתייחס לדירה כדירה ששייכת לחייבת, כפי שרשום בטאבו.

מתי התחייבות למתנה שלא הסתיימה ברישום גוברת על עיקול מאוחר?

בית המשפט הסביר שמאחר שהדירה לא נרשמה בטאבו על שם האח, אזי אין מדובר בעסקת מתנה שהסתיימה ברישום, אלא רק בהתחייבות לתת לו מתנה בעתיד. אולם, במקרה דנן, התחייבות זו גוברת על העיקול שנרשם לאחר מכן על הדירה וזאת לאור הלכת אהרונוב והלכת לניאדו.

בהלכת אהרונוב, שניתנה בהליך ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, נקבע שהתחייבות מוכר להעביר בעלות במקרקעין הנה זכות מעין קניינית, שגוברת על עיקול שנרשם על הנכס לאחר עסקת המכר, גם אם לא נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונה על הנכס וזאת לאור סעיף 9 לחוק המקרקעין.

בהלכת לניאדו, שניתנה בהליך ע"א 11502/05 לניאדו נ' הולנד ישראל בע"מ, נקבע שהשאלה האם התחייבות לתת מתנה שלא הסתיימה ברישום בטאבו גוברת על עיקול מאוחר, תיקבע לפי בדיקת תום הלב של נותן המתנה והאם המדובר במתנה שניתנה לשם הברחת נכסים מהנושים.

במקרה דנן, קיבל בית המשפט את עמדת החייבת ואחיה וקבע שהוא שוכנע שעסקת המתנה נעשתה בתום לב, לכן המדובר בעסקה תקפה שגוברת על העיקול המאוחר, למרות שהיא לא נרשמה בטאבו.

בית המשפט נימק זאת בעובדות לפיהן מצבה הכלכלי של החייבת אכן היה טוב באותה עת, החייבת לא עשתה כל שימוש בדירה לאחר העסקה, בעוד האח נהג בה כששלו והיא גם לא מישכנה את הדירה כדי לפרוע את חובותיה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים.

יתרה מכך, לו החייבת באמת היתה מנסה להבריח את הדירה לאחיה, היא היתה מקפידה להעביר את הדירה על שמו בטאבו, דבר שלא נעשה ולכן דווקא מחזק את טענתה.

בית המשפט הוסיף וציין שההתנהלות המשפחתית של כל בני המשפחה נראית כהתנהלות של אנשים ישרי דרך, שאינם מקפידים זה עם זה ודואגים לצורכי האחר.

לא פעם קורה שבני משפחה שמערכת היחסים ביניהם טובה, נוטים להגיע להבנות ביניהם מבלי לדאוג כראוי להיבטיהן המשפטיים ומבלי לרשום אותן בטאבו.

כתוצאה מכך, רישומים רבים נותרים על שם הורים שמזמן הלכו לעולמם וזכויות רבות אינן רשומות כפי שצריך. מדובר אמנם בדבר שאינו רצוי, אך זוהי גם עובדת חיים שאין להתעלם ממנה.

בהמשך לכך נקבע שזכותו של אחיה של החייבת בדירה גוברת על זכות העיקול המאוחר וכי אין מניעה מבחינת תיק פשיטת הרגל לרשום את הזכויות בדירה על שמו בטאבו. עוד נקבע שיש לבטל את רישום העיקול ומינוי הכונס על הנכס.

ברם, מאחר שאי הבהירות לגבי מצב הזכויות הדירה נבעה מהתנהלות החייבת ואחיה, הגם שהדבר לא נעשה בזדון, לא ניתן צו להוצאות.

עוד בנושא: עיקול זמני מול משכון - מי גובה בתחרות בין הנושים?


תאריך:25/08/2020 13:35  מחבר: Bankruptcy Law
 
close