מנוהל על ידי רוני שרעבי ושות' משרד עורכי דין

חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
0 stars - based on 0 reviews

תפקידו וסמכויותיו של רשם המשכונות

Hebrew

רשם המשכונות הינו גוף ממשלתי אשר מנהל את מאגר רישום המשכונות בארץ. מאגר זה כולל הודעות בדבר רישום משכון, שינוי פרטי משכון, הארכת משכון וביטול משכון.

הודעות אלו כוללות בעיקרן את פרטי הנושה, החייב והנכס הממושכן, וכן החלטות בית משפט אשר ניתנו ביחס לנכס הממושכן, אם וככל שניתנו כאלה.

ניהול מאגר הרישום מתבצע בהתאם להוראות חוק המשכון, תשכ"ז-1967, ותקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשנ"ד-1994.

כיום קיימות ברחבי הארץ 5 לשכות של רשם המשכנות: תל אביב, ירושלים, חיפה, נצרת עלית, ובאר שבע.

מתי נוצר הצורך לרשום את המשכון ברשם המשכונות?

בהתאם לסעיף 1(א) לחוק המשכון, משכון הינו שיעבוד נכס כערובה לפרעון חיוב, באופן לפיו הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב. כלומר, במידה והחיוב לא סולק, הנושה רשאי לממש ולמכור את הנכס הממושכן, ולגבות מתמורתו את דמי החוב המגיעים לו.

הנכס הממושכן יכול להיות של החייב עצמו, או של צד ג' כלשהו, אשר הסכים לשעבד את הנכס שלו לטובת פרעון החיוב של החייב.

בהתאם לסעיף 3(א) לחוק המשכון, המשכון נוצר באמצעות הסכם שנכרת בין החייב לנושה. כלומר, אין חובה לרשום את המשכון ברשם המשכונות על מנת שהמשכון יתגבש וייכנס לתוקף, אלא די בכריתת הסכם בלבד לשם כך, ותו לא.

רישום המשכון לא נעשה, איפוא, על מנת שהמשכון ייווצר, אלא על מנת שלמשכון שנרשם לטובת נושה מסויים, יהיה תוקף ועדיפות על פני נושים אחרים של אותו החייב, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 4 לחוק משכון.

עדיפות זו באה לידי ביטוי באופן לפיו ניתנת לאותו הנושה זכות קדימה להיפרע ממימוש הנכס הממושכן לפני הנושים האחרים של אותו החייב, בין אם הם טרחו לרשום אחריו משכון לטובתם, ובין אם לאו.

עדיפות זו ניתנת לאותו הנושה הודות לרישום הפומבי של המשכון לטובתו ברשם המשכונות.

שכן, רישום זה מהווה כמעין אזהרה בפני נושים פוטנציאליים אחרים של אותו החייב, לפיה רובץ משכון על הנכס הרלוונטי לטובת נושה מסויים, באופן לפיו אותו נושה יהיה זכאי להיפרע לפניהם מהנכס הממושכן.

לשם כך נקבע בתקנה 15 לתקנות המשכון כי מאגר הרישום יהיה פתוח לציבור הרחב, באופן לפיו כל אדם יוכל לעיין בו ולבדוק האם נכס כלשהו הינו ממושכן. 

על אלו נכסים יש לרשום את המשכון ברשם המשכונות?

בהתאם לסעיף 4 (1) לחוק המשכון, על מנת שלמשכון יהיה תוקף כלפי נושים אחרים של החייב, אזי במידה וקיימות הוראות מיוחדות בדין אחר לגבי תוקף המשכון, יש לפעול לפי הוראות אלו.

כך, לדוגמא, כאשר מדובר ברישום משכון על נכס מקרקעין קרי, משכנתא, יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק המקרקעין ולרשום את המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין - טאבו.

כאשר מדובר ברישום משכון על נכס מיטלטלין של חברה, יש לרשום אותו ברשם החברות, בהתאם לסעיף 178 לפקודת החברות. ואילו כאשר מדובר במשכון נכס מקרקעין של חברה, יש לרשמו הן בטאבו והן ברשם החברות.

אולם, כאשר מדובר במשכון נכסי מטלטלין או בניירות ערך של אדם פרטי אשר אין לגביהם הוראות מיוחדות בדין אחר לעניין זה, כוחו יהיה יפה כלפי נושים אחרים במידה והנכס הופקד בידי הנושה, או במידה והמשכון נרשם ברשם המשכונות.

יתרה מכך: כוחו של המשכון יהיה יפה כלפי נושה אחר גם אם הוא לא נרשם, במידה ואותו נושה ידע עליו או היה עליו לדעת עליו. כך קובעים סעיפים 4(2) ו-(3) לחוק.  

כלומר, רשם המשכונות משמש למעשה לרישום משכונות על נכסי מטלטלין וניירות ערך של אדם פרטי.

בחיי היום יום אנו נתקלים בצורך לרשום משכון על נכס ברשם המשכונות, בעיקר כאשר אנו מעוניינים ליטול הלוואה מהבנק לצורך רכישת הזכויות בנכס מקרקעין כלשהו.

מטבע הדברים, הבנק ירצה להבטיח את פרעון ההלוואה באמצעות רישום משכון לטובתו על אותן זכויות הנכס. אולם, בהקשר זה יש לשים לב לגבי סוג הזכויות במקרקעין: במידה והמדובר בזכויות אשר רשומות בטאבו, יש לרשום אף את משכונן לטובת הבנק בטאבו.

אולם, במידה והמדובר בזכויות אשר טרם נרשמו בטאבו, כגון זכויות הרשומות במינהל מקרקעי ישראל בלבד, אזי יש לרשום את משכונן לטובת הבנק ברשם המשכונות.

החשיבות של רישום המשכונות באה לידי ביטוי בעיקר במצבים בהם החייב נקלע לחדלות פירעון, דהיינו, כאשר היקף נכסיו עולה על היקף חובותיו לנושיו.

במקרה כזה, בו ברור כי היקף נכסיו של החייב איננו מספיק כדי לפרוע את מלוא חובותיו לכל נושיו, ישמשו נכסיו של החייב לפרעון חובותיו כלפי נושיו לפי דין הקדימה הבא: נושים מובטחים, נושים בעלי חובות בדין קדימה, ונושים רגילים.

נושים מובטחים הינם נושים אשר הבטיחו את זכותם לפרעון החובות כלפיהם באמצעות משכון נכס לטובתם.

כאמור לעיל, על מנת שלמשכון של הנושים המובטחים הללו יהיה אכן תוקף כלפי יתר הנושים של החייב חדל הפרעון, עליהם לדאוג לרשום אותו מבעוד מועד ובהתאם לדין, ולרבות ברשם המשכונות, במידה והמדובר במשכון נכסי מטלטלין וניירות ערך.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:12/11/2015 12:28  מחבר: Bankruptcy Law
 
close