חייגו לשיחה אישית: 072-334-1001ייעוץ ראשוני חינם ללא התחייבות

אנחנו כאן בשבילך! סיוע מהיר אישי ומקצועי:
שם מלא
מספר טלפון
לחצו לשליחה
דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
5 stars - based on 1 reviews

תביעה נגד נושה בגין הליכי סרק בהוצל"פ

Hebrew

במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ניתן לנקוט בהליכים שונים לגביית הכספים, אשר לא פעם כרוכים באי נעימות רבה, עוגמת נפש, כעס, בושה, פגיעה בשם הטוב ועוד.

לפיכך קבעה הפסיקה כי גם נקיטת הליכי הוצאה לפועל כפופים לעקרון תום הלב, באופן לפיו על הזוכה לנקוט בהליכים ככל שינקוט באופן סביר והוגן.

במסגרת הליך עש"א (חי') 16752-12-08 קוסאשווילי נ' הראל נקבע כי אין חולק, שעיקרון תום הלב חל גם על הליכי הוצל"פ לרבות על פתיחת תיק הוצאה לפועל.

עיקרון זה, המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") חולש באמצעות סעיף 61(ב) לחוק על כל תחומי המשפט, לרבות תחום הדין האזרחי וההוצאה לפועל, כך שעל בעל דין חלה חובה להפעיל כוחותיו המשפטיים-דיוניים בדרך מקובלת ובתום לב.

עוד נקבע במסגרת הליך ע"א (ת"א) 3018/07 מאסלחה מחמוד חסן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ כי:

"ככלל, על המבקש לקבל סעד מבית המשפט, לנהל את ענייניו בתום לב. הליכי הוצאה לפועל, ובכללם פתיחת התיק וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לעיקרון תום הלב. כבר נפסק כי כפועל יוצא מעיקרון זה, על הזוכה ליתן לחייב פרק זמן סביר לפרוע את חובו, ולא להזדרז ולפתוח בהליכי הוצאה לפועל, בטרם מתן אפשרות לחייב לשלם את החוב הפסוק. פרק הזמן הסביר יקבע בהתאם לנסיבות המקרה".

לפיכך נשאלת השאלה האם נושה שנקט בהליכי סרק במסגרת ההוצאה לפועל, שלא בתום לב וללא סיבה מוצדקת, יכול להיתבע על ידי מי שנפגע עקב כך.

בעניין זה קבעה הפסיקה כי עקרונית ניתן לחייב בפיצוי אדם הנוקט הליכי סרק משפטיים כנגד אחר, וזאת במסגרת עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. כך נקבע ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת הליך ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, וכן במסגרת הליך רע"א 1565/95 סחר ושירותי ים בע"מ נ' חברת וינשטיין.

בהתאם להלכה זו על כל מתדיין מוטלת החובה לנהוג בהליכי משפט כלפי יריבו בכנות והגינות. בנהלו הליך משפטי בזדון או בחוסר סבירות מפר המתדיין חובה זו, והפרתו מקימה אחריות בנזיקין במסגרת עוולת הרשלנות.

לצורך קביעת אחריות ברשלנות יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות:

  • קיומה של חובת זהירות החלה על מזיק כלפי ניזוק, הן במישור חובת הזהירות המושגית, והן במישור חובת הזהירות הקונקרטית
  • הפרת החובה האמורה
  • הוכחת נזק כתוצאה מהפרת החובה

מבחינת חובת הזהירות המושגית השאלה הנשאלת היא האם קיימת חובת זהירות בין סוג מסויים של מזיקים לבין סוג מסויים של ניזוקים. שאלה זו נבחנת לאור מבחן הצפיות. כלומר, האם המזיק יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפותו.  

במסגרת הליך ת"א (ראשל"צ) 5208/01 גולדפינגר נ' מועצה איזורית אפעל ואח', נקבע כי הן הזוכים והן באי כוחם, עורכי דין המייצגים אותם, חבים בחובת זהירות לחייבים בתיק ההוצאה לפועל, ועל אחת כמה וכמה כנגד אנשים שאינם חייבים, ואשר עלולים להינזק כתוצאה מנקיטת הליכי הוצל"פ כנגד החייבים.

על הזוכה ובא כוחו מוטלת חובת זהירות מוגברת המתבטאת, בין היתר, בווידוא פרטי החייב אשר כנגדו נפתח תיק הוצל"פ, לבל יינזק חלילה מאן דהוא שאינו החייב.

מבחינת חובת הזהירות הקונקרטית נשאלת השאלה האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש.

גם שאלה זו  נבחנת על פי מבחן הצפיות: האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית, האם האדם הסביר צריך היה לצפות את התרחשות אותו הנזק.

במסגרת תיק גולדפינגר הנזכר לעיל, נדון מקרה בו הנושה נקט בהליכי הוצל"פ באופן אישי גם כנגד התובע ששימש כמנהל בחברה מסויימת, בשעה שרק החברה הייתה צד לתיק ההוצל"פ.

בין היתר, הנושה שיגר מעקלים לביתו של התובע, וכן שיגר לבנק של התובע הודעה על ביצוע עיקולים על חשבונות הבנק האישיים שלו, אשר לטענתו גרמו לו לעוגמת נפש, אי נוחות ופגיעה בשמו הטוב.

בית המשפט קבע שבין התובע לזוכה ובא כוחו קיימת גם חובת זהירת קונקרטית, וכי היא הופרה באופן שגרם לתובע נזקים: "אין ספק כי נקיטת הליכי הוצל"פ מותירה תחושות של עוגמת נפש, כעס, ובושה, על אחת כמה וכמה כאשר הם ננקטים אצל מי שאינו החייב".

לגבי הגעת המעקלים לביתו של התובע נקבע כי המדובר בנקיטת הליכי סרק וחדירה לרכושו הפרטי של התובע, אשר פגעה והפרה את שלמות נפשו של התובע ובני ביתו וכי יש לפצותם בגין כך. לגבי שיגור הודעת העיקול השגויה לבנק של התובע נקבע כי היא גרמה לתובע בושה, וכי יש לפצותו גם בגין כך.

בסופו של דבר בית המשפט פסק לתובע פיצוי כולל בסך של 10,000 ₪ בניכוי אשם תורם של התובע בסך של 25%, מאחר שהוא ידע מבעוד מועד שפרטיו נרשמו בתיק ההוצל"פ ולמרות זאת הוא לא טרח לעשות דבר בעניין זה. בית המשפט גם חילק את הפיצוי באופן ש-15% ממנו הוטלו על הזוכה ו-85% (!) ממנו הוטלו על עורך הדין של הזוכה.

במסגרת הליך ת"א (חיפה) 17849/05 גדמו נ' שקלים ניתן פסק דין אשר חייב אדם לשלם פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין ניהול הליך הוצאה לפועל שלא בהגינות ובסבירות, ובשל התנהגות רשלנית מצידו.

באותו תיק נדון מקרה בו משכיר נכס נקט בהליכי הוצל"פ לביצוע צ'ק בטחון בסך 50,000 ₪ שמסר לו שוכר הנכס. לטענת המשכיר, אותו שוכר התחייב לשלם את חובותיו של השוכר הקודם ומשלא עשה כן פתח בהליכים כנגדו.

השוכר טען כי מחוסר ברירה וכדי לסגור את תיק ההוצל"פ הוא נאלץ לשלם את חובות קודמו כדי לקבל בחזרה את צ'ק הביטחון, אלא שעקב מצבו הכלכלי הקשה חזרו שני הצ'קים האחרונים שנתן למשכיר, והאחרון פתח נגדו תיק הוצאה לפועל שני. תיק זה נסגר אחרי שהם הגיעו להסדר אלא שבינתיים החוב בתיק הראשון נותר פתוח ותפח ל-92,000 ₪.

בית המשפט חזר על הקביעה לפיה אדם הנוקט הליך סרק כנגד אדם אחר עלול לחוב בנזיקין כלפי הניזוק בהליך זה, בגין הפרת עוולת הרשלנות.

כך נפסק: "כיוזם ההליך השיפוטי, מוטלת עליו חובת זהירות כלפי בעל דינו, חובה אותה הפר בהתנהגות רשלנית מצידו, על אחת כמה וכמה כשעננת המאסר ריחפה מעל התובע". השופט גם התרשם "מעגמת הנפש שנגרמה לתובע כתוצאה מהליך הסרק שנוהל כנגדו ופקודת המאסר שאיימה על חירותו".

בקביעת סכום הפיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לשוכר, ערך בית המשפט אנלוגיה לפיצוי בלא הוכחת נזק אשר נקבע בחוק איסור לשון הרע.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין: 072-334-1001


תאריך:04/01/2016 10:11  מחבר: Bankruptcy Law
 
close